בשנים האחרונות התפתחות הגלובליזציה והתרחבותו של המשק הישראלי הניבו הזדמנויות רבות עבור ישראליים לבצע רילוקיישן לחו"ל -בין אם מתוך צורך של חברות ישראליות בהצבת עובדים בחו"ל ובין אם מתוך רצון של חברות זרות לגייס עובדים ישראלים מוכשרים. כידוע, כאשר יוצאים לרילוקיישן ישנן לא מעט סוגיות שנדרשות טיפול כגון: דיור, בתי ספר לילדים, אשרות עבודה, העברת מכולה ועוד. בין הסוגיות החשובות שיש לקחת בחשבון היא סוגיית המיסוי, לה השלכות משמעותיות רבות.
כדי לעשות סדר נזכיר כי המס בישראל הינו על בסיס פרסונלי כלומר, תושב ישראל יהיה חייב במס בישראל גם על הכנסות שהפיק בחו"ל. לפיכך, יחיד שיוצא לרילוקיישן לחו"ל חייב בתשלום מס וביטוח לאומי בישראל, ככל שייחשב תושב ישראל. כשרשות המסים מנסה לקבוע מהי תושבותו של יחיד לעניין המיסוי, היא מתייחסת למקום המהווה את מרכז חייו הנקבע בהתאם לפרמטרים שונים כגון: המקום בו יש לו בית (בבעלות או שכור), היכן גרים הוא ובני משפחתו, מקום עבודתו המרכזי, מקום נכסיו והשקעותיו, חשבונות הבנק ומבחנים נוספים. כמו כן, נבדקת כוונתו של היחיד - כלומר, היכן הוא רואה את מרכז חייו.
למספר ימי השהייה בישראל יש גם כן חשיבות האם שהה היחיד בישראל לפחות מחצית השנה או לא, וכן בדיקה נוספת של ממוצע שהות של 142 יום בשנה הרלוונטית ובשנתיים שקדמו לה. שינויים שנעשו בדיני המס במשך השנים עשויים להשפיע מהותית על חבות המס. בעוד תפיסת רשויות המס בישראל בעבר הייתה כי ניתוק התושבות מישראל נעשה בהליך ממושך, הרי שנראה כי תפיסתם החדשה היא שונה, ובמסגרתה יפסיק ישראלי להיחשב תושב ישראל לצורכי מס הכנסה אם יעמוד במבחן על פני ארבע שנים.
יש לציין כי ישנו יתרון כאשר המעבר הוא למדינה בעלת אמנת מס עם ישראל (ארה"ב ואנגליה, למשל), וזאת בגלל המעמד החוקתי המיוחד של אמנות המס. למעשה, גם אם יחיד ייחשב כתושב ישראלי על פי הדין הישראלי, ייתכן ואמנת המס תקבע כי הוא איננו תושב ישראל. כמו כן, גישת רשות המסים במספר מקרים שפורסמו הינה שתקופת שהייה של שלוש שנים במדינה בעלת אמנת מס עם ישראל מספיקה על מנת לבטל תושבות ישראלית.
לעניין ביטוח לאומי, קיימות שתי אפשרויות: המשך תשלומים מינימליים על מנת להמשיך לשמור על זכויות או קביעת מעמד כ"לא תושב" לעניין ביטוח לאומי. חשוב לציין, כי אחד החסרונות המשמעותיים בניתוק תושבות, הינו בעניין ביטוח בריאות ממלכתי הקובע כי מי ששהה בחו"ל וחדל להיות תושב ישראל, יהיה זכאי לשירותי בריאות בארץ רק לאחר תקופת המתנה (בין חודש ל- 6 חודשים). עם זאת, ניתן לפדות את תקופת ההמתנה על ידי תשלום חד פעמי בסך של כ- 10,000 שקלים.
מה עושים בפועל כדי להיחשב כתושב חוץ לעניין מס הכנסה?
מי שעובר למדינה אחרת ומעוניין למנוע חשיפה למיסוי ישראלי עליו לקיים את התנאים להגדרת תושב כמפורט לעיל וכן להעביר את מרכז החיים לחו"ל, בין היתר, בדרכים הבאות: מכירת הבית בישראל או השכרתו לטווח ארוך, ובמקביל רכישת בית בחו"ל או שכירת בית לטווח ארוך, חיסול פעילות כלכלית בישראל, ככל שניתן, ניתוק אינטרסים חברתיים בישראל, וקידום אינטרסים כאלה בחו"ל, סגירת חשבונות בנק וכרטיסי אשראי בישראל וביטול חברויות בארגונים שונים ובמפלגות בישראל ורישום לארגונים אחרים בחו"ל ועוד. תכנון וטיפול נכון יכול להיטיב עם היחיד, ומי שלא יסדיר נושאי מס ההכנסה והביטוח הלאומי, עלול להיגרר להוצאות כספיות ניכרות ולעגמת נפש.
מאת אלי אליס, רו"ח שותף, מנהל מחלקת מיסוי בינ"ל, אשכול מיסים, BDO זיו האפט;
מייקל גולדברג, רו"ח מנהל תחום ניוד עובדים, BDO זיו האפט