ירן פרשון זכה להפתעה נעימה בתחילת השבוע. על אף שהסקרים חזו לו ולמפלגתו הסוציאל-דמוקרטית הפסד בבחירות הכלליות, פרשון לא רק ניצח, אלא אף הגדיל את כוחו. הבחירות הוכרעו רק ברגע האחרון, אך בסופן נראה כי לפחות לעת עתה, נבלמה המגמה של התחזקות מפלגות הימין באירופה.
עם זאת, תוצאת הבחירות לא פתרה סוגיה אחת: חברותה של שוודיה בגוש היורו. בעבר, עורר הרעיון עוינות ברורה בשוודיה, שהתרככה קלות רק לאחר החלת היורו ב-1999. מאז, התחייבה ממשלת שוודיה לערוך משאל עם בסוגיה, אף על פי שגם לפני הבחירות האחרונות הבהירו כמה שרים כי המשאל לא יתקיים ככל הנראה לפני סתיו 2003.
רבים בשוודיה מתנגדים להצטרפות לגוש היורו, ותוצאות הבחירות עשויות להקשות עוד יותר על השתקת המתנגדים במשאל עם. הקואליציה שירכיב פרשון עשויה לקבוע אם משאל העם יידחה ל-2004 או אף למועד מאוחר יותר.
גם שכנתה הקרובה של שוודיה, דנמרק, לא הביעה התלהבות מהיורו. בדנמרק החלו גם להתערער היסודות של מנגנון החליפין האירופי (ERM), קודמו של היורו. ביוני 1992 דחו תושבי דנמרק במשאל עם את אמנת מסטריכט, שהמטבע האחיד ניצב במרכזה. כשהספקות לגבי עתיד האמנה החלו לטלטל את השווקים הפיננסיים, גבר הלחץ על מנגנון החליפין.
לפני עשר שנים בדיוק היה מנגנון החליפין קרוב לקריסה. ה-16 בספטמבר 1992 נודע כ"יום רביעי השחור", כשבריטניה ואיטליה נאלצו להשעות את חברותן במנגנון החליפין האירופי. איטליה עמלה להיכנס מחדש למנגנון החליפין בהזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכה והבטיחה את מעמדה בקבוצת המדינות הראשונות שהחילו את היורו.
ואולם בבריטניה נתפש הדבר כהשפלה לאומית וכגזר דין מוות לצמיחה הכלכלית. ראש הממשלה דאז, ג'ון מייג'ור, אמנם הצליח להישאר בתפקידו במשך חמש שנים נוספות, אך מפלגת השמרנים לא הצליחה מאז לזכות מחדש במוניטין של ניהול כלכלי יעיל ונהפכה בעשור החולף לכוח פוליטי עקר.
הזיכרונות מ"יום רביעי השחור" לא יצליחו לעורר התלהבות בקרב הבריטים בנוגע להצטרפות לגוש היורו. בריטניה היא הכלכלה הגדולה והחשובה ביותר באירופה שאינה חברה בגוש. ראש הממשלה, טוני בלייר, אמר כי הוא מעוניין כי בריטניה תחיל את המטבע לאחר שיתמלאו חמישה תנאים שאותם קבע שר האוצר, גורדון בראון. בלייר הבטיח לערוך משאל עם לכל המאוחר עד 2006, אך לא קבע מועד מדויק, וברור כי מפלגת הלייבור חלוקה בדעתה, בדומה לציבור הבריטי כולו, בסוגית ההצטרפות.
תומכים נלהבים בצירוף בריטניה לגוש היורו קיוו כי ההחלה המוצלחת של שטרות ומטבעות היורו ב-12 מדינות בתחילת 2002 תסייע למטבע האחיד לצבור פופולריות בבריטניה: כשאנשים ינועו ברחבי אירופה, אמרו התומכים, הם יבינו את היתרונות של מטבע אחיד. סקרי דעת קהל שנערכו באחרונה מצביעים על כך שהשינוי המיוחל לא התרחש, וכי רוב הבריטים עדיין מתנגדים ליורו.
מעטים מעריכים כי בלייר יודיע על משאל עם אם לא יהיה בטוח בניצחונו. בהתחשב בהסתייגות הנרחבת של הציבור, התואמת ככל הנראה את דעתו של בראון, מעריכים רבים כי הממשלה תדחה את ההצבעה עד לאחר הבחירות הכלליות הבאות. נראה כי גם צירוף שוודיה ודנמרק לגוש היורו אינו צפוי להתרחש בקרוב.
אך בעוד שלוש המדינות החברות באיחוד האירופי מתחפרות בעמדתן, כמה מדינות המעוניינות להצטרף לאיחוד האירופי ב-2004 מביעות התלהבות רבה מאוד מהיורו. ייתכן כי הסיבה לכך היא העובדה שלחברות החדשות באיחוד האירופי אין ברירה. אחת הדרישות להצטרפותן לאיחוד היא התחייבות חד משמעית לאימוץ המטבע האחיד, אחרי שנתיים שבהן יפעלו במסגרת מעין גרסה חדשה של ה-ERM. בקצב הזה, ייתכן כי פולין, צ'כיה והונגריה יצטרפו לגוש היורו לפני בריטניה, דנמרק ושוודיה.
אירלנד: שיאנית האינפלציה
אירלנד היתה גם באוגוסט המדינה שבה נרשמה האינפלציה הגבוהה ביותר בגוש היורו. באוגוסט עלתה האינפלציה באירלנד ב-0.6% וקצב האינפלציה השנתי בה כעת הוא 4.5%. בבריטניה, שאינה חברה בגוש היורו, דווח אתמול על האטה בקצב האינפלציה באוגוסט ל-1.9%.
העלייה במחירים באירלנד היתה גבוהה מהצפוי והיא מקדימה את הולנד, שהאינפלציה בה היא 3.8%. שיעור האינפלציה הכולל בגוש היורו עלה באוגוסט ל-2.1%, לעומת 1.9% ביולי. יעד האינפלציה של הבנק המרכזי האירופי הוא עד 2% ולפיכך נראה כי הוא לא יוריד ריבית בקרוב.
יורופוביה
אקונומיסט
18.9.2002 / 9:19