תקדים הירשזון בעליון: גנב שמחזיר כסף זכאי להחזר מס

השופט רובינשטיין קבע, כי הירשזון יוכל לקזז את כספי הכסף הגנוב שהשיב לידי קורבנותיו, כך שמחצית הסכום תחושב כאילו שולמה בשנת ההשבה והמחצית השנייה בשנה שבה נוצרה ההכנסה ■ האם נפתח צוהר לקיזוז הפסדים רטרואקטיבי לנישומים נוספים?

גלובס
05/02/2015
אברהם הירשזון(צילום: ניר לנדאו, מערכת וואלה!, ניר לנדאו)

כפי שדווח באתר "גלובס" ביום ג' השבוע, בית המשפט העליון פסק כי שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, יוכל לקזז הפסדים לאחור ולמעשה לקבל בחזרה 50% מהמס ששילם על הכסף שגנב.

ההחלטה התקבלה בדיון בערעורו של הירשזון, הורשע ב-2009בגניבה של 1.7 מיליון שקל מכספי הסתדרות העובדים הלאומית ונדון ל-5 שנים ו-5 חודשי מאסר; וערעורה של אילנה דמארי, מנהלת חשבונות לשעבר במכבי שירותי בריאות, שהורשעה בגניבת 2.4 מיליון שקל ממעסיקתה ונדונה למאסר של שנה וחצי.

השאלה שעמדה בפני שופטי העליון הייתה: מה דין המס על כספים גנובים שהוחזרו, כשהאדם שהורשע בגניבה החזיר את הכספים במסגרת משפטו?

בית המשפט קבע כי הירשזון ודמארי יוכלו לקזז את כספי ההשבה, כשמחצית הקיזוז תיוחס לשנת המס בה נוצרה ההכנסה, ומחציתו תיוחס לשנת המס שבה הושבו הכספים. בשני המקרים, של דמארי ושל הירשזון, הוציא פקיד השומה שומה מעודכנת לכל אחד מהשניים כדי למסות את ההכנסה על הכספים שנגנבו. אלא שלימים הם החזירו את הכספים במסגרת ההליכים נגדם, ואז קמה השאלה האם יוכלו לקבל החזר מאחר שהגניבה הושבה כלומר, נוצר ל"עסק" שלהם (משלח-היד, תרתי-משמע) "הפסד".

בית המשפט חזר על ההלכה לפיה כספים גנובים הם הכנסה חייבת במס. גם לאחר שהגיע בית המשפט למסקנה כי השבת הכספים היא הוצאה ברת-קיזוז, אחד הקשיים שנותרו נגע לשאלה לאיזו שנת מס יש לייחס את השבת הכספים לשנה שבה נוצרה ההכנסה או לשנה שבה הושבו הכספים. בשני המקרים קבעו בתי המשפט המחוזיים כי יש לייחס את ההוצאה לשנת המס שבה הוחזרו הכספים, זאת בעוד את ההכנסה מייחסים לשנת הגניבה. משמעות ההחלטה של המחוזי הייתה אקוטית מבחינת התוצאה הכספית עבור הירשזון ודמארי. על כן ערערו השניים לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון פסק - מפי השופט אליקים רובינשטיין, על דעתו של השופט ניל הנדל ועל דעתו החולקת של השופט נעם סולברג - כי יש ללכת בדרך ביניים המאפשרת לקזז את כספי ההשבה, כך שמחצית הסכום יחושב כאילו שולם בשנת ההשבה, ומחציתו השנייה בשנה שבה נוצרה ההכנסה.

"נראה כי במקרים מסוימים ניתן לאפשר קיזוז הפסדים באופן רטרואקטיבי, כנגד הכנסה משנים שקודמות לשנת ההפסד; זאת, באמצעות פרשנות תכליתית של פקודת מס ההכנסה וכדי למנוע גרימת עוול לנישום", פסק רובינשטיין.

רובינשטיין הוסיף כי "על מנת לשקף ככל שניתן את מאזן ההכנסות וההוצאות של המערערים, וכדי לא להעמידם בפני עונש כפול או 'כפל קנס', ניתנת להם האפשרות לקזז מהכנסתם כהפסד בשנות המס שקדמו לשנת ההוצאה. ואולם, הצעתי להגביל אפשרות זו באופן שבו יוכלו המערערים לנכות רק מחצית מסכום ההשבה, וזאת כדי להביא לידי ביטוי את העובדה החמורה שהחזיקו למשך זמן רב בכספים גנובים ונהגו בהם מנהג בעלים, עד שנתפסו במעילתם".

מרשות המסים נמסר כי "רשות המסים לומדת את החלטת בית המשפט העליון בעניינם של דמארי והירשזון ואת השלכותיו ושוקלת הגשת בקשה לקיום דיון נוסף בפסק הדין".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully