פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ב"י: בעלי בתים הרוויחו כ-40% ממלגות שקיבלו סטודנטים

      מחקר משותף של בנק ישראל והלמ"ס: המלגות הביאו לעליית שכר הדירה במרכז ירושלים גם של אלו שלא זכו למלגות

      ירושלים (ShutterStock)
      ירושלים (צילום: shutterstock)

      אחת הסוגיות העומדות על הפרק בעת הנהגת תכניות סיוע בדיור היא השפעתן על מחירי הדירות ועל שכר הדירה של מקבלי הסיוע וגורמים אחרים, ומכאן גם על האפשרויות של אוכלוסיית היעד ושאר הציבור לזכות בפתרונות דיור ראויים. בין השאר עולה השאלה האם, ובאיזו מידה, הסיוע מתגלגל לידי המוכרים או המשכירים.

      בשנים 2006–2011 העניקה הרשות לפיתוח ירושלים מלגות לסטודנטים שהתגוררו בשכירות במרכז ירושלים במטרה לעודד התחדשות עירונית, ואלו הביאו לגידול ניכר של מספר הסטודנטים באזור (המוערך בכ-900 סטודנטים). המלגה לסטודנט פחתה מ-6,600 שקל לשנה בתחילת התוכנית ל-3,400 שקל בסופה. היא היוותה קרוב לרבע משכר הדירה לסטודנט לקראת סוף התוכנית.

      במחקר משותף שערכו נעם זוסמן מבנק ישראל ודורון סייג מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נבחנה התחלקות המלגות בין השוכרים לבין המשכירים. בסיס הנתונים למחקר מורכב ממידע לשנים 2000–2012, ברובו המכריע מודעות להשכרה וכן סקר שכר הדירה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמו גם נתונים מינהליים על מקבלי המלגות ושכר הדירה ששילמו.

      זוסמן וסייג בחנו את ההפרש בין שכר הדירה במרכז העיר בתקופת הענקת המלגות לשכר הדירה שם בתקופות אחרות, לבין הפרש זה באותם מועדים בשכונות יהודיות אחרות בבירה או בסמיכות למרכז העיר. ההפרש בין ההפרשים מלמד על השפעת המלגות על שכר הדירה היחסי במרכז העיר.

      המחקר מלמד שבתקופות סביב כניסת תכנית המלגות, במהלכן עלה שכר הדירה במרכז העיר בכ-4%-7% יחסית לשכונות ההשוואה, שיעור גלגול המלגות לידי בעלי הבתים של המלגאים נע בין 20% ל-40%. המלגות הביאו לעליית שכר הדירה במרכז העיר גם של אלו שלא זכו למלגות (שהיוו כ-40% מהשוכרים במרכז העיר), כך שהגידול בהכנסה משכר דירה של כל בעלי הבתים במרכז העיר (כולל המשכירים לדיירים שלא קיבלו מלגות) היה שקול לכ-40% מסכום המלגות.

      בבנק ישראל מציינים כי שיעורים אלו הם בתוך הטווח הרחב של הממצאים מהעולם.