כלכלה ספינים ודמוקרטיה

בימים אלה אנו מתעוררים בכל בוקר עם ספין חדש. ניחא, התרגלנו לכך במערכת הבחירות. אבל, כאשר ספינים פוגעים ברקמות העדינות של החברה ובדמוקרטיה, אסור לעבור על כך לסדר היום. הדוגמה האחרונה עוסקת בעמותות ומימון מפלגות. מסיבות עיתונאים ורעש תקשורתי מתוזמן מצד נתניהו ושלוחיו הטיחו אשמות בלא כל ראיה לזיקה בין פעילות העמותות לבין עבירה על חוק העמותות, חוק מימון מפלגות או חוק הבחירות (תעמולת בחירות).

לכאורה, אין בכך חידוש, זו מהותו של הספין. אולם, ניסיון לקשר בין עמותות למעשה שחיתות ולעבירה על החוק בלא כל עובדות – הוא שורש הרע. אם בידי אדם ראיות כי עמותה כלשהי עברה על החוק יגיש ממצאים למשטרה. באין ראיות, מוטב ויידום הקול וימנע בכך נזק לחברה. כדאי להדגיש ולהבין שפעילות העמותות חוסכת כסף משמעותי לקופת המדינה ומחליפה שרותי רווחה, חינוך, סיעוד, תרבות מתקציב האוצר.

עמותות אינן רק ספקות שירותים לאוכלוסיות מוחלשות. הן, בראש ובראשונה, ביטוי לזכות הדיבור וההתאגדות של אזרחים הרוצים להשפיע על הציבור, לעלות נושאים לסדר היום הציבורי ולפעול מול מקבלי ההחלטות במטרה לקבל מענה לצרכיהם ולציפיותיהם. על אזרח להיות פעיל, להביע דעה וליטול חלק בשיח הציבורי בנושאים העומדים על סדר היום. פעילות אזרחית, לרבות הבעת דעה, היא מעשה פוליטי חוקי ואל למדינה לבלום עשייה זאת. חובתנו לערוך הבחנה ברורה בין מעשה פוליטי אזרחי שמטרתו להביע עמדה במטרה להשפיע, לבין התאגדות פוליטית במסגרת מפלגה המבקשת ליטול חלק בשלטון. החוק הישראלי עושה הבחנה זאת, מאפשר הבעת דעה והתאגדות אזרחית לצד הסדרים להתאגדותה ופעילותה של מפלגה, לרבות הכללים החלים בעת בחירות. כל עוד לא הוכחה זיקה אסורה בין הפעילות האזרחית לזו המפלגתית, יציאה כנגד עמותה משמעה סתימת פיות ופגיעה ישירה בכלכלה בדמוקרטיה.

הספינים העלו גם את סוגיית מקור המימון תוך הצבעה על כספים המגיעים מחו"ל. זאת טענה מגוחכת במציאות הישראלית. מדינת ישראל משנוררת מיהדות העולם ומאחרים לאורך כל שנותיה. השותפות עם יהדות העולם עליה מצביעים מנהיגינו, הקריאה לבוא לישראל או לפחות להיות מעורים בנעשה כאן, הם מעשה יום-יומי. התוצאה – כשני שליש מכלל התרומות מגיעות מחו"ל גם לליכוד. מדוע להלין על עמותות הנהנות מתרומות מחו"ל? כיצד תוכלנה לקיים את פעילותן בלא כספים אלה?

הדמוקרטיה הישראלית עדיין שברירה ובתהליכי התעצבות. ארגוני המגזר האזרחי ממלאים חלק חשוב בתהליך זה, לצד מתן שירותים ציבוריים לאוכלוסיות מוחלשות. פגיעה בארגונים אלה היא ירייה עצמית ברגל. בלי ארגוני המגזר האזרחי לא תתקיים מדינה דמוקרטית והפערים החברתיים ימשיכו להתרחב. משום כך עלינו להקפיד לשמר את החברה האזרחית ולהבטיח את התנהלות נאותה של ארגוניה; שימוש בספינים המפזרים רפש לכל עבר הוא ביטוי לחולשה וחשש מהאחר.

ד"ר ניסן לימור, יו"ר המכון לאחריות אזרחית, המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, (מל"א); ראש פורום ון ליר לארגוני המגזר האזרחי