"נושא איכות הסביבה בישראל לא נתפס כחשוב מספיק ביחס למדינות העולם המערבי", כך אומרת מיקי הרן, יועצת התוכן של כנס "סביבה 2050" העשירי שייערך בסוף החודש. "לקראת הכנס פנינו למספר ראשי מפלגות והצענו להם להשתתף בו. אף אחד מראשי המפלגות שפנינו אליהם לא נתן לנו תשובה חיובית. למה? כי הדיון הציבורי בישראל בנושאים הללו הוא דל מאוד", מספרת הרן. "ביתר העולם המערבי הדיון הציבורי בנושאים הללו בעשור האחרון תפס מקום משמעותי ביותר. אצלנו הנושאים הללו הם די שוליים בחדשות וסדר היום הציבורי מושפע מנושאים הרי גורל כדוגמת הנושאים הביטחוניים והקיומיים. יש מעט מאוד התייחסות סביבתית לנושאים כלכליים כבדים. זו לדעתי הסיבה שהפוליטיקאים לא רואים צורך להתבטא בנושאים הללו, זה נתפס בעיניהם כנושא מקצועי-טכני".
הרן שימשה כמנכ"לית המשרד להגנת הסביבה בין השנים 2003-2006 תחת השרה יהודית נאות ז"ל. קרוב לעשור אחרי פרישתה ניכר הי נושא הגנת הסביבה עדיין בוער בדמה.
במבט מבחוץ, איך את רואה היום את תפקוד המשרד ביחס לתפקודו בתקופה שבה את שימשת כמנכ"לית שלו?
היתרון הגדול של המשרד הוא במקצועיות שלו, כך זה היה וכך זה צריך להימשך. במבט מבחוץ אין ספק שישנם תחומים בהם הוא עשה קפיצות גדולות מאוד בכל מה שקשור לפיתוח בר קיימא ובהסתכלות הוליסטית מצדו. הדוגמא הטובה ביותר היא המחשבה על רישיון ירוק בתעשייה. הבעיה האובייקטיבית שלו היא שאין לו השפעה מספיק גדולה. כל המשרדים הכלכליים נוגעים בנושאים סביבתיים כדוגמת מים, אנרגיה ותחבורה, אבל יכולת ההשפעה של המשרד להגנת הסביבה על ההחלטות שלהם היא מוגבלת. ההחלטה האם לשתף ולהתייעץ עם המשרד להגנת הסביבה בנושאים הללו נתונה אך ורק לשרים של אותם משרדים.
את יכולה לתת דוגמאות לכך?
בואי ניקח לדוגמא את משק האנרגיה. במדינת ישראל מחיר החשמל הוא נמוך מאוד. במחקר של ה-OECD שבדק את התנהלות משקי הבית בנושאי איכות הסביבה במדינות החברות בארגון, ניתן לראות כי ישראל היא אחת המדינות בה מחירי החשמל הם מהנמוכים ביותר ובהתאם לכך גם רמת החיסכון בחשמל היא מהנמוכות ביותר. החשמל בישראל הוא זול יותר מאשר באוסטרליה, יפן, הולנד, ספרד, צרפת וצ'ילה ובמקביל גם השימוש בחשמל אצלנו הוא גבוה יותר. אם מחיר החשמל הוא נמוך מידי אז יהיה קשה מאוד להכניס אלטרנטיבות של אנרגיות חלופיות שלא נשענת על דלקים מתכלים (כדוגמת אנרגיית שמש ורוח). אי אפשר לעודד חיסכון בחשמל אם המחירים הם נמוכים. זה ברור שמשרדי הממשלה לא ירצו להמליץ על העלאת מחיר החשמל, אבל צריך להפנות את תשומת ליבם של מקבלי ההחלטות שיש למצוא דרך להתגבר על הבעיה הזאת.
איך את חושבת שאפשר להתגבר על הבעיה הזאת?
הרבה מדינות בעולם מטילות למשל מס פחמן, כדי למנוע שימוש יתר באנרגיה. אני חושבת שבמדינת ישראל אפשר לעשות מס פרוגרסיבי עד לנקודה מסוימת. אפשר אפילו ליזום סובסידיות לשכבות חלשות ולעשות את ההפך עם השכבות חזקות. נתוני המחקר של ה-OECD מצביעים על כך שאין בארץ מספיק מודעות לצורך בחיסכון בחשמל. צריך לעודד את הצרכנים להשתמש במערכות ובמכשירים חסכוניים יותר בחשמל. באופן פרדוקסלי, דווקא בתחום המים המצב הוא הפוך. הלחץ על הורדת מחירי המים הוא פחות חשוב בהיבט הסביבתי. זאת מאחר שמדינת ישראל היא מהמדינות החסכניות ביותר במים. גם בהיקף השימוש החוזר במי קולחין לחקלאות וגם בהיבט של החיסכון של האזרחים במים.
מה משרדי הממשלה ירוויחו אם הם ישנו את הגישה וכן יערבו את המשרד להגנת הסביבה בנושאים שהם בתחום טיפולם ונוגעים לאיכות הסביבה?
אני לא יודעת מה הם ירוויחו, אבל אני יודעת שעם ישראל ירוויח מזה. אנחנו צריכים לעבור למקורות אנרגיה חלופיים כדי לבלום את תופעת השינויים האקלימיים שתיפגע בכל האזרחים.
כנס "סביבה 2050" ייערך ב-25 בפברואר במלון הילטון בתל אביב במעמד סגן השר להגנת הסביבה אופיר אקוניס ושר הפנים גלעד ארדן.
