נא להכיר: האוטובוס הפרטי של מבשרת ציון

אגד ומשרד התחבורה ביקשו להסיט את מסלול האוטובוסים הישירים מירושלים לתל אביב לכביש 443, בגלל העבודות בכביש מספר 1, שגורמות לפקקים כבדים ולהאטת התנועה. מהלך זה, שנועד לחסוך זמן לעולים לאוטובוסים בתחנות המרכזיות בירושלים ובתל אביב, נתקל בהתנגדות תושבי מבשרת ציון, כי משמעותו ביטול התחנה של קווים אלה בפתח יישובם.

בינתיים משרד התחבורה ואגד נסוגו מכוונתם, ולעת עתה ימשיכו האוטובוסים 405 ו-480 המהירים, לצאת מירושלים, לעלות למחלף הראל, לעצור בתחנה, לאסוף ממנה את תושבי מבשרת ציון, ולהמשיך בכביש המשתפץ לתל אביב.

לכאורה זה ניצחון "האזרח הקטן" הנוסע בתחבורה ציבורית, שגבר על הממשלה וחברת האוטובוסים. אלא שהתבוננות על התמונה השלמה תלמד שהמנצח הוא מיעוט עשיר ומתבדל עם זכויות יתר בסגנון הון ושלטון, על רוב חלש ונטול כוח פוליטי.

והנה ההסבר: בכל העולם אוטובוסים מהירים יוצאים מריכוזי אוכלוסייה שכמות האנשים בהם מצדיקה הסעת המונים תכופה. בערים גדולות יש די ביקוש בקצה אחד של הקו כדי למלא אוטובוס ב-50 נוסעים, שכולם מבקשים להגיע לאותו יעד - העיר הגדולה בקצה השני של הקו.

ביישובים קטנים ומפוזרים אין די נוסעים, ולכן עוברים בהם אוטובוסים "מאספים" - שכשמם כן הם: אוספים לאורך התחנות את הנוסעים המעטים, שיחד מצדיקים את קיום הקו.

מדוע לפיכך עוצר אוטובוס שיצא מלא מהעיר הגדולה ירושלים לעיר הגדולה תל אביב, ביישוב צמוד קרקע קטן של וילות עשירים, ומאריך לכל הנוסעים את הדרך ב-15 דקות בערך?

לשר התחבורה, ישראל כץ, ולתושבי "מבשרת" - בהם ח"כים, בכירי משרדים ממשלתיים, ומקורבים אחרים לשלטון בהווה ובעבר - פתרונים.

יטען הטוען שמבשרת היא "פאתי ירושלים", והאוטובוס עוצר בה כמו שעוצרים ברמת אביב, הקווים המהירים מערי הצפון (חיפה, עפולה וכיוב') לתל אביב.

דא עקא, ששכונת העשירים התל אביבית, היא בשר ומבשרה של העיר, ומעולם לא ביקשה אוטונומיה יישובית. זאת למרות שבארנונה שמשלמים תושביה, מממנת העירייה את הצרכים הרבים של עניי "דרום תל אביב". תושבי מבשרת מעולם לא ביקשו להפוך לשכונה בירושלים. יתרה מכך, בכל פעם שהרעיון לאיחוד רשויות כזה עולה - הם נלחמים נגדו כאריות יהודה.

שאלה אחרת היא, מדוע האוטובוס שעוצר במחלף הצמוד ל"מבשרת", לא עוצר גם במחלף הצמוד ליישוב הבא אחריה – אבו גוש. האם בו אין די תושבים החפצים להגיע באוטובוס מהיר לתל אביב (רק 123 כלי רכב לכל 1,000 תושבים, כלום לעומת הממוצע הארצי ובוודאי שבהשוואה למבשרת).

והנה פתרון: לאחרונה החלו נהגים היוצאים ממבשרת במכוניתם הפרטית בשעות הבוקר, לשדל טרמפיסטים להצטרף לנסיעתם, בתנאי שיסעו עימם לתוך תל אביב. המניע הוא הנתיב המהיר, היקר לנהג הבודד, שייסע בו חינם אם יסיע במכוניתו עוד אנשים. תופעה זו מדגימה את עיקרון התחבורה השיתופית האישית, המשתלמת ביישובים דלי אוכלוסייה, שבדרך כלל מוטים לכלי רכב פרטיים.

אם ידרבנו את תושבי היישובים בפזורה סביב ירושלים, בגליל, בנגב וגם בשפלה, להשתתף בנסיעה ולהגיע יחד במכונית פרטית לעבודה, ללימודים, ולכל תעסוקה יוממית אחרת, נוכל לקצר זמני נסיעה באוטובוסים, להוריד מכוניות מהכבישים, ולחסוך פקקים וזיהום אוויר ולצמצם את מצוקת החניה. איך מדרבנים לכך? אפליקציית "אובר" ודומותיה, ברגולציה ובפיקוח ציבורי הולם, היא התשובה.