מהקוטג' ועד הבמבה: פחות מלח במזון שלכם

מבלי שהרגשנו פחתה כמות המלח בשורה ארוכה של מוצרי מזון שאנחנו צורכים על בסיס יומיומי, כחלק מהתוכנית הלאומית "אפשריבריא" בהובלת משרד הבריאות. מובילי התוכנית, שבמקור הובטחו לה 26 מיליון שקל, רוצים לחדש התקציב

מיכל רז-חיימוביץ'
18/02/2015
חטיף במבה בומבה. סטודיו אסם,
חטיף במבה בומבה(צילום: סטודיו אסם)

אם חשתם שהקוטג' של טרה או הבמבה של אסם מעט פחות מלוחים, זה לא במקרה - מאז 2012 פועלת בארץ תוכנית לאומית להפחתת הנתרן במזון, והיצרניות הגדולות מפחיתות את כמות המלח.

מצד שני, גם אם לא חשתם בהפחתה במליחות - זה לא במקרה. הרעיון הוא הפחתה הדרגתית, כדי לא לפגוע בטעמם של המוצרים. כך, באסם הפחיתו את כמות הנתרן בבמבה ב-7%, ובסלטים מצוננים כמו טחינה וחציל על האש (תחת המותג צבר) ב-20% בממוצע.

במוצרי טבעול (שניצל תירס), המשווקים גם הם ע"י אסם, הופחתה כמות הנתרן ב-9.5%, וגם רוטבי עגבניות ורוטבי הסויה פחות מלוחים. גם בשטראוס הובילו תהליך דומה במוצרים רבים, כמו גבינת סקי וסלטי חומוס וחצילים (תחת המותג אחלה), והחברה מצויה בתהליך הפחתת הנתרן בחטיפי שוש ותפוצ'יפס.

טרה מצדה הפחיתה את כמות הנתרן במוצרי חלב, בהם קוטג', גבינה בולגרית, גבינת שמנת 5% ועוד, וגם תנובה הפחיתה את הנתרן בקוטג' בשיעור ממוצע של 10% - מבלי שהתקבלו תלונות מצרכנים. יוניליוור מצדה, המשווקת את המותג קנור, צמצמה את הנתרן במרקים שונים. גם מותג אחר של החברה - תלמה - מציע היום הרבה פחות נתרן במוצרי מיוקל (עד 33% פחות).

התוכנית התזונתית הלאומית - המשותפת למשרד הבריאות ולמשרדי החינוך והספורט - יצאה לדרך לפני שנתיים וחצי ואינה מיוחדת לישראל. בארה"ב היא מכונה Let's move!, במדינות אחרות היא מכונה Let's live ובארץ - "אפשריבריא".

הרעיון הוא תכנית לאומית להקניית אורח חיים בריא יותר, בין היתר עם הרגלים לפעילות ספורטיבית ולתזונה נכונה - מה שהפך להכרח בחברה המערבית. ההבדל הוא שלזו שלנו אזל התקציב לפני חודשיים וכעת היא על סף סגירה. התכנית תוקצבה תחילה ב-26 מיליון שקל לשנה, מתוך כוונה להפעילה עד 2020 עם תקציבים שיאושרו בכל פרק זמן. ב-2014 נגמר התקציב והתוכנית לא נדונה במסגרת תקציב המדינה.

עוד בוואלה!

שולחן שוק או מארז חגיגה? אם אתם אוהבים לאכול - זה הפתרון

וואלה! אוכל בשיתוף בורגרים

מכורים למלח

"ההחלטה לצאת לדרך עם תכנית להפחתת מלח, ולא עם תכנית מסודרת להפחתת השימוש בסוכר למשל, נבעה מכך שהסכנות הבריאותיות הטמונות בצריכה עודפת של המלח פחות מוכרות לציבור. בין היתר מדובר בסיכון ליתר לחץ דם, עליית השכיחות לשבץ, למחלות לב וכלי דם. "עד היום התנהל המהלך מתחת לרדאר, כדי להרגיל את החך הישראלי לצריכה מופחתת של מלח ללא התנגדות או פגיעה במכירות של חברות המזון", מסביר ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו.

מלח במזון(צילום: גלובס)

לדברי ד"ר רונית אנדוולט, מנהלת מחלקת התזונה במשרד הבריאות, בעידן המודרני, המאופיין בצריכת מלח גבוהה מההמלצות הבריאותיות (פי 1.5-2), קולטני הלשון לטעם המלוח נמצאים במצב רוויה: "גם בצריכת מזון מאוד מלוח אנו לא חשים את תחושת המליחות. כ-75% מצריכת המלח מקורם במזון מעובד וקנוי, כ-10% מצויים באופן טבעי במזון וכ-15% מהמלח מקורם במלחייה הביתית ובמלח שמוסף למזון בעת הבישול. אנו מעריכים את צריכת המלח הממוצעת לאדם בוגר בכ-9 גרם ליום. המלצתנו היא להפחיתה ל-6 גרם בממוצע ליום".

אם מתרגמים את הערכים האלו לכפיות, אלה הכמויות: הילדים בישראל צורכים 12 גרם מלח ביום, שהם שווי ערך לשתי כפיות, ואילו המבוגרים 9 גרם ביום - ככפית וחצי מלח - וזאת כאשר ההמלצה היא ל-6 גרם ביום בממוצע.

התכנית המיושמת ב-32 מדינות בעולם, ורגע לפני שהתקציב אוזל, כינס היום (ג') משרד הבריאות מסיבת עיתונאים. "בתחילה דובר על תקציב של 26 מיליון לשנה למשך חמש שנים", הסביר פרופסור גרוטו. בפועל קיבלנו 26 מיליון שקל ב-2012, 10 מיליון ב-2013 ואפס תקציב ב-2014. חלק גדול מהתקציב נוצל לעידוד פעילות גופנית. עלויות השינוי בייצור חלו על החברות. התקציב הוקדש לפעילות בבתי ספר ובגנים, ולפעילות מול רשויות מקומיות כדי להשקיע בשבילי אופניים למשל".

למה צריך תכנית לאומית ואי אפשר להסתפק בהמלצות לאוכלוסייה? בגלל צריכת המזון המעובד בשיעור של 75%. לדברי הדיאטנית רונה שפר, מי שמונתה לנהל ולרכז את הפעילות במשרד הבריאות, היעד הוא הפחתה הדרגתית של 3 גרם ליום עד שנת 2020: "התורמים העיקריים לצריכת הנתרן הם מזונות שאנחנו אוכלים בתדירות גבוהה, כמו גבינות, לחמים ודגני בוקר. זה נתרן סמוי, משום שהם לא מזונות שנטעמים כמלוחים".

יצוין שבראשית הדרך התלבטו במשרד הבריאות אם לכפות על היצרניות הפחתה של הנתרן ע"י קביעת סטנדרטים מחייבים, או לפעול בדרך של הסכמה ושיח. הוחלט על דרך של הידברות, והממונה על ההגבלים העסקיים נתן אור ירוק (אישורו נדרש כי הרכב המזון יהיה מתואם בין היצרניות). כדי למנוע התנגדות בקרב הצרכנים, הוחלט על מהלך הדרגתי בכל 11 הקטגוריות שהוגדרו: חלב ומוצריו, סלטים, מאפים מלוחים ומתוקים, שימורים, תבשילים ועוד, ונקבעו לוחות זמנים להפחתה הדרגתית של המלח בשיעור של 2.5%-10% בטווח זמן של עד שלוש שנים.

התחילו בלחם

קטגוריית המזון הראשונה שבה התמקדה פעילות אפשריבריא היא לחם על סוגיו, והיום על לחמים שעומדים בדרישות מתנוסס התו "אפשריבריא". הקריטריון קובע כי על לחם שיוגדר כבריא, להכיל לפחות 80% קמח מלא, לא יותר מ-400 מ"ג נתרן (ל-100 גרם), ולא יותר מ-250 קלוריות (ל- 100 גרם).

"תו אפשריבריא האיץ במאפיות לשפר את הליכי ייצור הלחמים ולפתח לחמים חדשים, מופחתי מלח. הראייה לכך היא ש-11 מאפיות קיבלו עד היום אישור לשאת תו אפשריבריא על 66 מוצרי לחם, פיתות ולחמניות. התו לא עולה כסף כמו התווים האחרים. כל מי שרוצה ועומד בקריטריונים יקבל", אומרת שפר.

בין המאפיות נמנות אנג'ל, ברמן, דגנית עין הבר, דוידוביץ' ועוד. לדבריה, רשת שופרסל משתפת פעולה ומפתחת מזונות לפי הקריטריון, ויצרנים קטנים שרוצים להצטרף, צריכים לפנות אל המשרד בצורה יזומה: "יש מאפיות קטנות פנו מיוזמתן, למשל פיתה אקספרס שמייצרת פיתות קטנות, וגם רשת ארומה ישראל, כי לא מדובר רק במאפיות אלא גם בגופים שמוכרים לחמים, כמו הכריכים של קיבוץ עינת שמשווקים בתחנות דלק".

היעד הבא: עוף

בשלב הבא, התכנית אמורה להתמקד בבשר ועופות, כשהמטרה היא להפחית את כמות הנתרן שנובעת בעיקר לצרכי הכשרה.

הקריטריונים ייקבעו בהתאם לתקנות שיקבע משרד הבריאות בשיתוף עם הרבנות הראשית ומשרד החקלאות, כך שתהליך הכשרות לא ייפגע.

לפי נתוני משרד הבריאות, הצריכה הממוצעת לעוף עומדת על 150 גרם ביום. במשרד מצפים להפחתה של 70% בתכולת הנתרן בעוף המוכ,שר שתביא להפחתה של 450 מ"ג נתרן בממוצע (הפחתה של גרם מלח ליום בממוצע) - שליש מהיעד לשנת 2020. משחטות שיעמדו בתנאים יקבלו את תו אפשריבריא.

  • מלח
  • מזון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully