"פרשת שרה והבקבוקים למיחזור", המיוחסת לאשת ראש הממשלה שרה נתניהו, סיפקה הוכחה טובה למדי להצלחתו של פרויקט החזרת הבקבוקים בפיקדון בישראל. על-פי תאגיד המיחזור אל"ה, האחראי על מיחזור בקבוקים, ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם בתחום מיחזור הבקבוקים.
"זה משמח שבית ראש הממשלה הוא בית ממחזר", אומרת יו"ר תאגיד המיחזור ומנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה לשעבר, נחמה רונן. "את אחת המיחזוריות הראשונות בישראל (למיחזור בקבוקי פלסטיק 1.5 ליטר, ה"ו) הצבנו בבית נשיא המדינה דאז, שמעון פרס", מוסיפה רונן, שתשתתף בשבוע הבא (25 בפברואר) בכנס סביבה 2050, המתקיים במלון הילטון, תל אביב. "חשבנו שטוב יהיה אם בית הנשיא ישמש דוגמה לשאר אזרחי ישראל בתחום המיחזור".
ב-2014, כך על-פי אל"ה, מוחזרו 80% מהבקבוקים החייבים בפיקדון, שיעור הגבוה מהנתונים המיוחסים למדינות אירופיות כבריטניה ואיטליה, וקרוב לזה המיוחס למדינות סקנדינוויה (90%). לפני עשור, לשם השוואה, שיעורי המיחזור של בקבוקי הפיקדון בישראל היו 53% בלבד. בסך הכל, מוחזרו
ב-2014 59% מכלל בקבוקי הפלסטיק בישראל שיעור גבוה בהרבה לעומת ארה"ב (31%) ואף גבוה מהנתון האירופי (56%). זאת, על פי נתוני יצרנים וגופי מיחזור ב-OECD וארה"ב (2013). בתחום בקבוקי הפלסטיק המשפחתיים 52% מכלל הבקבוקים מגיעים כיום למיחזור, שיעור הקרוב ליעד שהציבה המדינה לאל"ה (55%). היעד נקבע במסגרת התיקון לחוק הפיקדון, מ-2010, לפיו כחלופה להטלת פיקדון גם על הבקבוקים המשפחתיים (1.5 ליטר), היצרנים ישכנעו את הציבור להשליך בקבוקים למיחזוריות באמצעות פעילויות הסברה וחינוך.
על-פי רונן, ההצלחה הישראלית בתחום מיחזור הבקבוקים מיוחסת לקמפיינים הפרסומיים הקולעים ("בקבוקים לא נופלים בפח, רק במיחזורית"; שתית? נהנית? יאללה למיחזורית"), להחלטת אל"ה להתמקד בחינוך הילדים וכן לפרישה הנרחבת של המיחזוריות ברחבי הארץ (20 אלף מיחזוריות). "תהליך שנמשך באירופה 30-40 שנה, התרחש אצלנו בתוך עשור", היא אומרת. "ישראלים הפנימו את ערך המיחזור, לא בגלל חוק או פיקוח, אלא מכיוון שהכירו בחשיבות העניין. הצלחנו להטמיע את הערך בקרב הילדים. נהפכנו אותם לסוכני שינוי. זו הסיבה שגם בקמפיין עצמו כיכבו הילדים. הבנו שהיכן שיש ילד ממחזר, יש גם בית ממחזר. כיום החינוך למיחזור הוא חלק מתוכנית הלימודים".
עוד אומרת רונן: "במדינה קטנה כמו ישראל, מהלכים מצליחים בגדול, או נכשלים בגדול. אל"ה הצליחה להחדיר בציבור את המסר, שלפיו מי שממחזר הוא 'בנאדם' ויותר מכך הוא לא חנון, אלא קול. מסר נוסף היה נוחות. למה שהבקבוקים יתפסו מקום מיותר בפח האשפה הביתי, אם אפשר להשליך אותם לפח הייעודי?"
הישראלים הפגינו מודעות יתר גם לתחום מיחזור הנייר בשנים האחרונות, וההערכות הן כי היקף מיחזור הנייר בישראל זינק מכ-25% ליותר מ-40% בתוך פחות מעשור. ההישג אמנם נאה, אך שיעורי מיחזור הנייר בישראל עדיין נמוכים משמעותית מאלה הנהוגים באירופה וארה"ב, שם נייר ממוחזר בשיעורים של 50%-75%.
בכל הנוגע למיחזור של מוצרים נוספים זכוכית וקרטון למשל ישראל נמצאת רק בשלב הפיילוט. אם תצליח להתקדם גם בתחומים אלה, ייתכן וישתפר מעמדה גם בהשוואה בינלאומית רחבה. נכון להיום, מצבנו עדיין די עגום. על-פי נתוני OECD שפורסמו באחרונה ונכונים ל-2012, היקף מיחזור הפסולת בישראל הוא 18% בלבד (הנתון הממוצע הוא 34%), מה שמציב אותנו במקום הלפני אחרון בדירוג, שניים רק אחרי מקסיקו (שיעור מיחזור של 5%). המיחזור נחוץ לישראל, בייחוד אם מביאים בחשבון כי היא נמנית עם יצרני הפסולת הגדולים. על-פי OECD, ישראל דורגה במקום השביעי בכמות השנתית של פסולת ביתית לנפש, כ-620 קילוגרם, אחרי מדינות כארה"ב (730 ק"ג), שווייץ (700 ק"ג), דנמרק (670 ק"ג) ולוקסמבורג (660 ק"ג).
כנס "סביבה 2050" ייערך ב-25 בפברואר במלון הילטון בתל אביב במעמד סגן השר להגנת הסביבה אופיר אקוניס ושר הפנים גלעד ארדן.