הצהרות עושר ללא כיסוי

השופטת המחוזית בת"א מיכל אגמון-גונן ידועה בפסיקותיה חדות הלשון אשר אינן משאירות ערפל או חוסר בהירות. בפסק הדין של בנק דיסקונט נגד חברת "אסבר" שבשליטת אסף ברזני שערב אישית לחוב בהיקף של 4 מיליון שקל, כתבה אגמון-גונן נחרצות: "אשראי ניתן לחברה חדשה, חסרת כל פעילות וזאת בשל העובדה שבעל החברה הוא איש עסקים מבוסס ומוכר לכאורה". אגמון-גונן המשיכה בלשונה החריפה וכתבה: האשראי ניתן על סמך דו"ח עושר אישי שלפיו החייב הוא בעל כמה בתי מלון בישראל ובעולם, בעל מניות בחברות ציבוריות ופיקדונות של עשרות מיליוני שקלים. נתונים שלא נבדקו על ידי כל גורם שהוא בבנק. גם לאחר שהתברר כי בחשבון החברה נוצרה יתרת חובה משמעותית, ניאות הבנק להעמיד לטובת החברה (אסבר) הלוואה בסיכון גבוה ללא כל בטוחות הולמות או שעבוד של אחד מהנכסים שהוזכרו בדו"ח העושר". קיצורו של עניין שניהול האשראי בבנק לא תפקד לדעת השופטת.

את חוסר התפקוד הגדירה השופטת: "התנהגות הבנק במקרה זה היא בעייתית וחמורה וזאת בלשון המעטה שבהמעטה...". בהחלטתה לאור הסתירות של ברזני בעדותו קיבלה השופטת את בקשת הבנק לתשלום החוב. לאור התנהלות הבנק בפרשה ויתרה השופטת על תשלום הוצאות. אגמון-גונן לא סיימה את פס"ד מבלי שנגעה בזווית הציבורית וכתבה כי "מדובר בהתנהלות חריגה באופן מתן האשראי והדבר מעורר חששות כבדים ביותר שיש להעמידם לבחינת רשות הפיקוח על הבנקים".

בתוך מספר שבועות אמור להשתחרר ממאסר לאחר ניכוי שליש יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר. בסיפור של דנקנר הייתה כזכור הצהרת עושר לא מדויקת בלשון המעטה על בסיסה העניק לו הבנק אשראי. גם הצהרת עושר זו לא עברה בדיקה מדוקדקת שהייתה חושפת בה ליקויים בולטים.

הצהרות עושר ביסודן אמורות לחשוף לנותן האשראי את היקף הפעילות העסקית של הלווה ואת נכסיו. כך אמור המלווה לקבל תמונה מהימנה לכאורה ולדעת שהאשראי בהיקף 4 מיליון שקל הוא רק 5% או 10% מסך נכסי החייב וזהו מקדם ביטחון מבחינת הבנק במיוחד כאשר חלק מהנכסים אינם משועבדים וניתן לשעבדם לטובת האשראי.

בדיסקונט הסתבר הסתפקו בשמו הטוב (עד לפס"ד) של הלווה אסף ברזני (אחיו הוא אמנון ברזני-ברזיל: לקוח מכובד בבנק) ובעדות בבית המשפט הבהיר הבנק שעל סמך השם ברזני נותנים אשראי גבוה ויש שיקול דעת למנהלי האשראי. לא ברור מדוע פקידי הבנק בדרג נמוך ממנהלי האשראי הבכירים לא טרחו לבחון את הצהרת העושר. לא מדובר בבדיקה מסובכת או מורכבת אלא באימות נתונים גלויים לכאורה. מקרה דומה שלא נבדק היה אצל איתי שטרום שקיבל מהבנק הבינלאומי אשראי על בסיס פיקדון שנמצא לכאורה בבנק בחו"ל וגם זה לא נבדק כלל.

אנו למדים מהפרשיות השונות שהצהרות עושר לא נבדקות כראוי ועל בסיסן ניתן אשראי בנקאי נדיב. חלק גדול ממערכת הבנקאות נמצאת בפועל בשליטת הציבור, בנק דיסקונט בו גרעין השליטה נמכר חזרה לציבור ע"י קבוצת השליטה בראשות משפחת ברונפמן, הוא כיום גוף ציבורי שחייב שבעתיים לבחון הענקת אשראים רק מול בטחונות ראויים ולא בהסתמך על הצהרות שתוקפן אינו מספיק מהימן.

טוב יעשה המפקח על הבנקים אם יקרא את פס"ד של אגמון-גונן ויאמץ נוהל שמחייב את מנהלי האשראי לאמת את הצהרות העושר לפני הענקת אשראי.

ליאת לבנת, כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א).