סטארטאפיסטים יודעים כי אחד האתגרים הגדולים ביותר לחברה הוא קביעת השווי של הרעיון או המוצר, בעיקר בתחילת הדרך. אולם, גם אם מדובר ברגע מאתגר, הרי שלרוב, הוא בלתי נמנע וזאת בשל הצורך בהזרמת הון בשלבים מוקדמים יחסית.
בחברות הזנק, בעוד היזם רואה את הסוף האופטימי, הרבה יותר קשה לו לקחת בחשבון אפשרות של כישלון וקשה לו להעריך כמה כסף יהיה צריך להזרים לחברה. כמובן שלמרות שהיזם יודע מה הוא מתכנן, הוא לא יודע מה אחרים מתכננים במקביל, והאם במרחק של מספר רחובות ממנו, יושב יזם נוסף ומתכנן מוצר זהה או מוצלח יותר.
למעשה, בניגוד לחברות נדל"ן, למשל, בהן ההון מוחשי, הרי שבחברות סטארט-אפ השווי הוא פונקציה של דברים רבים שאי אפשר, או קשה מאוד, לכמת לכדי מספר. לכן, הכלים המסורתיים לקביעת שווי, ומושגים כמו מכפיל על הרווח או על ה-EBITDA, לא רלוונטיים. לרוב, השווי מאוד אינדיבידואלי ותלוי בעיני המתבונן הבוחן את הרעיון של היזם, ולכן צריך להשתמש בכלים אחרים לקביעתו.
מסיבות אלו, נוצרו כל מיני דרכים יצירתיות לקביעת השווי של חברות סטארט-אפ, כאשר יזמים ומשקיעים צריכים לבחור בדרך הרלוונטית ביותר לחברה. לרוב, בשלב זה, ניתן להתייעץ עם גורם מקצועי, או להיעזר בתוכנית עבודה מותאמת לסטארט-אפ (Business booklet) שהוכנה בתחילת הפעילות.
אחת הדרכים השכיחות היא ביצוע חישוב בהתאם לכל מיני מספרים רכים או גמישים, מעין מספרי מפתח, שהמשקיעים או הקרנות נעזרים בהם לקביעת שווי בשלבים הראשונים (pre-seed או seed). כך, למשל, יכולים להצמיד לרעיון תג מחיר של מיליון דולר אחרי ההשקעה, ללא סיבה רציונאלית או חישוב מדויק שעומדים מאחורי ההחלטה. דרך נוספת היא באמצעות בנצ'מארק - השוואה לשווי שנקבע לחברה אחרת שנמצאת פחות או יותר באותו שלב ופועלת באותו תחום או תחום דומה.
שיטה אחרת לקביעת שווי, היא בחינת היקף ההוצאות של החברה מההקמה, והכפלת הסכום במכפלה שנקבעת. למשל, חברת מכשור רפואי ששרפה מיליון וחצי דולרים עד לשלב כניסת המשקיע, תכפיל את הסכום בשלוש, ותכניס משקיע לפי שווי של 4.5 מיליון דולרים.
נציין כי דרך יצירתית לקביעת השווי, בעיקר בשלבים ראשוניים של גיוס (אשר לעיתים מתבצע מחברים או בני משפחה, כלומר, לא מדובר ב"כסף מתוחכם" כי אם "כסף מעורב"), היא על ידי קביעת אבני דרך (Milestones) בהן יוחלט השווי של החברה, בהתאם לנוסחה שנקבעת מראש, או לפי טווח מסוים שהוחלט או כהלוואה המירה למניות לפי שווי עם צד בלתי קשור בתוספת דיסקאונט שמוסכם על ידי שני הצדדים.
בסיכומו של דבר, חשוב לזכור שלסטארט-אפ אמנם אין שווי מוגדר, אך יש שלבים ברורים וידועים מראש. לכן, בקביעת שווי יש להתייחס למכלול מרכיבים, כמו גם לשלב בו מצויה החברה.
חמישה טיפים בקביעת שווי של חברת סטארט-אפ
1. חוסר הוודאות של היזם בשלבים הראשונים של הפעילות מביא לכך שצריך לדחות כמה שרק אפשר את הבאת הכסף הראשוני. כך, ערך החברה יהיה גבוה יותר, היזם ישקיע את זמנו בפיתוח ולא בפגישות עם משקיעים וגם ישמור על אמינות במקרה של שינוי במתווה החברה.
2. אם אתם מעוניינים להכניס משקיע שהוא צד קשור, עדיף לא לקבע שווי בהשקעה זו, שכן בעתיד, הוא עלול להוות בעיה מול משקיעים פוטנציאלים. אם השווי יהיה נמוך מידי המשקיע ירצה לבצע את העסקה בהתאם לשווי שקבעתם מול הצד הקשור, ואם הוא יהיה גבוה מידי, יגידו לכם שאין לשווי משמעות.
3. יש לקחת בחשבון כי השווי ישתנה לפי סוג המשקיע ודרישותיו.
4. חשוב להיזהר ממלכודת הדבש של מחיר גבוה בשלב מוקדם מידיי שעלול להקשות על גיוסי המשך.
5. המשקיעים הראשונים צריכים להיות משקיעי "נוחות", כלומר משקיעים שלא יתערבו יותר מידי וללא אג'נדות, וזאת על מנת לאפשר ליזם לקבוע את כיוון ההתפתחות של הסטארט-אפ.
רוצים לשמוע עוד? ביום שני, ה-9 במרץ 2015, תקיים קבוצת BDO זיו האפט כנס בנושא "מגייסים הון למימוש הרעיון". בכנס, אשר יתקיים במתחם התחנה בתל אביב, ישתתפו יזמים, משקיעים ואנשי מקצוע בתחום.
רו"ח יניב כהן, שותף וראש אשכול טכנולוגיה וגלובל, BDO זיו האפט