המשרד להגנת הסביבה מעריך כי בישראל ישנם 23,100 מוקדים שונים של קרקעות מזוהמות הנפרשים על שטח כולל של כ-4,000 דונם, שטח המוגדר כקרקע החשודה כמזוהמת בשל פעילויות תעשייתיות שונות. מידע זה פורסם בדוח של המשרד להגנת הסביבה בנושא הערכת עלויות ארצית של סקירה וטיפול בקרקעות מזוהמות. במסגרת הדוח, מעריך המשרד כי העלות הכוללת לביצוע חקירה וטיפול בשטחים אלו עומדת על כ-9 מיליארד שקלים. ברור לכל כי מדובר בשקעה כספית עצומה בכל קנה מידה. בהתאם לכך אנו צריכים לשאול את עצמנו, כציבור וכיחידים, האם השקעה זו כדאית בכלל אל מול מה שהיא יכולה היא להניב עבורנו.
על פי משנתם השחוקה של נבחרי הציבור, הנשמעת בתכיפות רבה יותר בעונת הבחירות, מלאי הקרקעות הפנויות המיועדות לפיתוח הולך ומצטמצם במגמה הולכת וגוברת. העובדה כי ישראל הינה מדינה קטנה שאינה שופעת במרחבים היא עובדה. עם זאת, מקבלי ההחלטות שומטים עובדה חשובה, לפיה בטווח המידי הבעיה אינה מחסור בקרקעות, אלא מחסור בקרקעות זמינות לפיתוח. במילים פשוטות, קיים מלאי של שטחים המיועדים לפיתוח היכולים לתת מענה לחלק ניכר מהביקוש הנוכחי (גם באזורי הביקוש מרכז הארץ ומטרופולין ת"א), אך חסמים שונים הם אלו המונעים את השימוש בשטחים אלו. חסם עיקרי נובע מהעובדה כי חלק לא מבוטל מהשטחים נחשב כקרקעות החשודות כמזוהמות, שמשמעותו היא שהשימוש בקרקעות אלו מוגבל מאוד, ומכל מקום, ייעודם לצרכי פיתוח כרוך בהליכים משפטיים תכנוניים ממושכים והוצאות כספיות אדירות.
קרקעות מזוהמות הן בעיה סביבתית מהותית שלמרבה הצער אינה מצויה בראש מעייניהם של נבחרי הציבור. אמנם נעשים ניסיונות מצד הרשויות לטפל בבעיה זו, אלא שבהיעדר רגולציה כוללת לנושא קיים קושי רב ליישם זאת. גרירת הרגליים בהסדרה כוללת של הנושא מעמידה בסיכון את הסביבה בה אנו חיים ואת בריאותנו, וכן מהווה מכשול בדרך לפיתוח קרקעות אלו לטובת הציבור. לאור זאת, השקעה כספית בטיפול בקרקע מזוהמת, למרות עלותה, היכולה להגיע למיליוני שקלים, הופכת מהשקעה ראויה להשקעה מסוכנת, שספק אם יש בצידה תועלת סביבתית.
ישנם שני פקטורים הכרחיים שצריכים להתקיים על מנת להפוך השקעה כספית בשיקום קרקע החשודה כמזוהמת להשקעה הגיונית. ראשית, נדרש להסדיר בהקדם רגולציה כוללת בנושא שיקום קרקעות מזוהמות הקובעת, לכל הפחות, הגדרה ברורה מהי קרקע מזוהמת, המנגנון הראוי להטלת אחריות לטיפול בזיהום, יצירת מקורות מימון לשיקום קרקעות וכן יצירת תמריצים לבעלי עניין בקרקע לקידום שיקומה. שנית, יש לקבוע תקינה מקצועית מחייבת שתספק ודאות עבור המחזיק בקרקע החשודה כמזוהמת, הן לגבי יעדי השיקום של הקרקע, והן לגבי אופן הטיפול בקרקעות אלה.
מדינת ישראל, מתפרשת על שטח קטן, מתוחם, ללא עתודות קרקע זמינות בטווח הקרוב. במצב הנוכחי צפיפות האוכלוסין בישראל היא בין הגבוהות בעולם, ולנוכח שיעור הריבוי הטבעי, הגבוה יחסית למדינות המערב, המשמעות היא כי הביקוש לקרקעות למגורים, מסחר ולתעשייה, ילך ויגבר בעתיד. בהתאם לכך, מלאי הקרקעות המיועד לבינוי, בייחוד באזורי הביקוש, הולך ומצטמצם ואנו עתידים להתמודד עם משבר חמור בעתיד. בימים אלה, כשהבחירות בפתח, נוצרה הזדמנות מיוחדת עבור הציבור ללחוץ על מועמדיו בדרישה להסדיר רגולציה שלמה הכוללת ומתווה כולל לטיפול בקרקעות מזוהמות, לרבות תקינה מקצועית מחייבת, לגבי יעדי השיקום שלהן. בכך נוכל לתפוס שתי ציפורים במכה אחת התמודדות עם אחת מן הבעיות הסביבתיות הקשות בישראל, וכן, שחרור אחוז מסוים מהקרקעות הכלואות לצד הקלה, חלקית לפחות, במצוקת הנדל"ן.
הכותבים: עוה"ד קובי בר-לב ורחל דיין. שותף ועו"ד במחלקת איכות סביבה במשרד עורכי דין תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'.
כנס "סביבה 2050" ייערך ב-25 בפברואר במלון הילטון בתל אביב במעמד סגן השר להגנת הסביבה אופיר אקוניס ושר הפנים גלעד ארדן.
מה הקשר בין זיהום ליוקר הדיור?
22.2.2015 / 12:59