נכבדי שר האוצר,
עבדת קשה מאוד להגיע לתפקיד הזה וכעת, משתמו תרועות הניצחון, הגיע הזמן לעשייה. הגעת למשרד שבו אתה משפיע ונוגע בכל תחום, משרד ואזרח במדינת ישראל. נפלה בחלקך זכות גדולה. שנייה לפני שאתה מאושר בכנסת, חשוב היטב על תפישתך את הממשלה החדשה. אתה אחראי על יכולת הביצוע שלה ובמיוחד על איכות חייה. אם אינך חפץ בה ואתה רק מחכה לבחירות הבאותף עשה לכולנו וגם לעצמך טובה - בחר בתפקיד אחר.
כדי להיבחר לחצת הרבה ידיים וניהלת שיחות אישיות אינספור, אולם מרגע זה נגמרה הנחמדות. שר אוצר ונחמדות אינם יכולים לדור בכפיפה אחת. אם תנסה להשביע את רצון כולם, לא תשביע את רצון אף אחד. הדרך היחידה לנהל את שנותיך בתפקיד היא אך ורק תשים בצד את שאלת היחסים האישיים שלך. אם אתה עסוק בתדמיתך הציבורית בכל רגע ולטווח קצר של פחות מעשור, רצוי שתבקש לכהן כשר התיירות, אני מבטיח לך שתיהנה הרבה יותר.
כשאתה נכנס למשרד, זמן אליך את ראשי האגפים ואח"כ גם את הסגנים. הקשב להם, קרא את הניירות שהגישו והתייחס בכובד ראש לעצותיהם. אינך חייב לקבל את מה שהם אומרים, אך הקשב להם בלב פתוח ונפש חפצה. תתפלא, נימוק סדור להחלטה שונה יתקבל על-ידם בהערכה ובניגוד לאגדות, הם ירתמו לבצע את החלטתך. מאידך, החלטות מעל ראשם ופוסטים שנונים בטוויטר על חשבונם יבטיחו כי במלחמות שעוד נכונו לך תגלה שהצבא שלך בוחר שלא ללכת אחריך.
אתה תשמע רבות את הבדיחות על חשבונם של כלכלנים. הרבה מתוכן יתבררו כנכונות, במיוחד זו שלשלושה כלכלנים יש ארבע דעות. מאידך, אם כל הכלכלנים אומרים שמשהו הוא לא נכון כלכלית, כנראה שיש משהו בדבריהם. מניסיון העבר למד: ללכת נגד כולם, מול הזרם לא עובד!
זנח את הבטחות הבחירות. הן היו טובות לשלטי חוצות וממילא אף אחד לא קנה אותן. אפס עניים בתוך שנה או וילה לכל פועל הם רק המצאות גרועות של מנהלי קמפיין. אתה עכשיו בעולם האמיתי. אם תבזבז את הקדנציה שלך בניסיון לקטוף את הירח, סופך שתשוגר לחלל החיצון בבחירות הבאות.
ללא ספק, הבעיה הכלכלית המעיקה ביותר על אזרחי מדינת ישראל היא דיור. פתרון שלה יוריד את נטל המחיה באופן חד, הרבה יותר מהוזלה של 10% במחיר המילקי. הנח שכל השרים לפניך רצו לפתור את הבעיה, אך אם הם לא הצליחו. ככל הנראה, אין פתרון פלא. מצד שני, זה לא אומר שכל הרעיונות שלהם גרועים. הדרך היחידה לפתור את הבעיה היא להגדיל את ההיצע. אין טעם להיכנס להעברות מכיס לכיס, הן לא מגדילות את מספר קורות הגג. אם תקטין את מספר הדירות להשקעה, מחירי השכירות יעלו. האם אתה בהכרח רוצה לדפוק את מי שאין בידו לרכוש דירה? הגדלת ההיצע עוברת דרך עבודת נמלים על כל שרשרת הייצור. אל תתפתה למקסמי שווא או לפתרון יחיד. אסוף פתרונות שונים, ומותר לך לקרוא גם את מצע המפלגות האחרות. הצב לעצמך מטרה ריאלית של ירידת מחירים ופרק הזמן שבו היא תתרחש ודבוק בהשגתה.
אתה עתיד לשמוע לא מעט על מסגרות התקציב. אם זה נשמע לך כמו סינית, חשוב על תקציב משפחה. אבל זכור כי אנחנו משפחה בצמיחה, כך שמותר לנו להיות במינוס. מה שחשוב זה שגודל החוב שלנו ביחס להכנסות יקטן ויילך, שכן יש לך ירושת עבר להתמודד איתה. מאידך, אל תיתן שילחצו אותך לגירעון שוטף נמוך. הוא לא חשוב בפני עצמו ואין שום קדושה במספר של 2.5% לעומת 3%.
שלא ימכרו לך את הסחורה הממוחזרת של "העמקת הגביה" או "מלחמה בהון השחור". אלה סלוגנים הנמצאים בכל תקציב, ובסופו של דבר מתממשים באופן חלקי, אם בכלל. צריך להילחם בהון השחור, אבל זה דורש משאבים, חשיבה, תוכנית ואומץ. סביר להניח שזה גם לא יניב הכנסות בטווח הקצר אלא לא מעט הוצאות. אם אתה באמת חושב על העתיד, תשקיע בזה זמן ומשאבים.
אשראי הוא מכשיר חיוני בהתפתחות עסקים. לחברות הגדולות יש כיום מקורות בלתי מוגבלים ותחרותיים. לעומתם העסקים הקטנים והבינוניים נחנקים בידי המערכת הבנקאית, שנהנית מתחרות מוגבלת. מדינת ישראל נטתה לטובת יציבות הבנקים וזנחה את התחרות. הגיע הזמן להסיט את המטוטלת: הפרד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים ואפשר תחרות מצד בנקים נוספים. אל תירתע ואל תתקפל מול מוקדי הכוח והרגולטורים המגוננים עליהם. לרגולציה יש תפקיד חשוב. לקיומם של מספר רגולטורים אין שום יתרון. אחד את רשות ניירות ערך, הפיקוח על שוק ההון והביטוח והמפקח על הבנקים. כן, אני משליך אותך לגוב הארי, אל מוקדי הכוח ואל מאבקי אגו, אבל בשקט כולם יגידו לך שאין כל סיבה שזה לא יקרה.
אחרי אירוע כמו צוק איתן קשה לדבר על תקציב הביטחון, אבל חשוב על זה כך: כל דיון על תקציב הביטחון שווה ערך למאות מיטות בבתי החולים, הגדלת סל התרופות או הקטנת הצפיפות בכיתות. כולם חשובים וכשאתה נותן לאחד - אתה לוקח מאחר. הצבא צריך מקורות ללחימה, אבל כמו כל מערכת גדולה, עם הזמן הוא צובר שומנים, ואנשים הם אנשים רוצים להתקדם ולהשתכר. דרוש כתנאי לתוספות צמצום בכוח האדם, בתקנים ובדרגות. תתפלא לגלות שבשום חברה אין כל כך הרבה מטות ובעלי תפקיד בכירים כמו בצבא. כדי להבין, השווה את גודל המטכ"ל של מלחמת ששת הימים למול זה של צוק איתן.
סדר מתחיל בבית! השירות הציבורי בישראל לא עבר ניעור רציני כבר כמה עשורים. ניהול מרכזי, היעדר מנגנוני פרס-קנס, חוסר יכולת לתמרץ וגמישות אפסית, כל אלו הם חלק מהרעות החולות של המנגנון הממשלתי. אם לא תטפל באלו בדחיפות, השירות והתמורה לאזרח מכל שקל תקציב ידרדרו עוד יותר. זו נראית משימה כמו להחיות דינוזאור מאובן, אבל זה קריטי והעניין נפל במשמרת שלך.
והכי חשוב, קום כל בוקר עם ברק בעיניים. קיבלת הזדמנות נדירה לעצב את חיינו כאן, יותר אולי מכל אחד אחר. אל תוותר ואל תאבד שנייה!
הכותב הוא מנכ"ל RGB Equity ולשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנהל רשות החברות הממשלתיות