הבנקים לא יפרסמו בדוחות הכספיים הקרובים נתונים לגבי התפלגות שכר העובדים שלהם - כך נודע ל"גלובס". לפני שנה בקירוב פרסם בנק ישראל טיוטת חוזר, ולפיה החל בדוחות השנתיים ל-2014 יצטרכו הבנקים לפרסם את התפלגות שכר העובדים שלהם, כלומר כמה עובדים מרוויחים בכל רמת שכר לפי חלוקה שעשה בנק ישראל. המידע אמור היה להתפרסם הן בדוח השנתי הן באתר הבנק. נזכיר כי בשנתיים האחרונות מפרסם בנק ישראל את הנתונים הללו בעבור המערכת הבנקאית כולה, אך כדי להגביר את השקיפות גם דרש זאת מכל בנק. אלא שכאמור, נראה כי בבנק ישראל השעו לעת עתה את הדרישה, והבנקים לא יצטרכו לפרסם את הנתונים בדוחות הקרובים.
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "בכוונתנו להמשיך ולפרסם את הנתונים האמורים בעבור המערכת הבנקאית. לגבי פרסום נתונים בעבור כל בנק, הנושא וכן האכסניה - האם בדוח כספי, אינטרנט או פרסום של בנק ישראל - נבחנים". בטיוטת החוזר משנה שעברה כתב המפקח על הבנקים דודו זקן: "לאור הרצון להגביר את השקיפות בנוגע להתפלגות הוצאות השכר במערכת הבנקאית, החלטתי לחייב מתן גילוי נפרד בדבר המשכורות לפי רמות שנתיות".
אלא שלצד שיפור השקיפות, מקורות במערכת הבנקאית לא אהבו את הדרישה הזו, וחשבו שהיא דווקא עלולה לפגוע במאמצי ההתייעלות בבנקים, בעיקר בכל הקשור להסכמי שכר. הסיבה לכך היא שבבנקים יש פערים לא מבוטלים ברמות השכר: כך לדוגמה, מסך נתוני המערכת הבנקאית ל-2013 עולה כי בה בעת שהשכר החודשי ברוטו של 7,500 מעובדי הבנקים עומד על פחות מ-7,000 שקל, הרי שקרוב ל-2,000 מעובדי הבנקים נהנו משכר ברוטו של יותר מ-35 אלף שקל. החשש בבנקים הוא שפרסום הנתונים בכל בנק יגרום ללחץ, בעיקר מצד העובדים הצעירים יותר שילחצו על הוועדים לדאוג להעלאות שכר ולצמצום הפערים. עוד טוענים מקורות בבנקים כי אף מגזר עסקי אינו נדרש בישראל לרמה כזו של פירוט על נתוני השכר.
מקורות בבנק ישראל מציינים כי לא הופעל על הבנק המרכזי כל לחץ מהבנקים, וכי בפיקוח על הבנקים מתלבטים לגבי הבנצ'מרק לנתונים מחוץ למערכת הבנקאית. למשל, מהי התפלגות סבירה, ומה נהוג בחברות פיננסיות אחרות - בישראל או בחו"ל. כמו כן ישנה התלבטות לגבי המקום שבו כדאי לפרסם - על ידי הבנקים או על ידי בנק ישראל.