התכנון הפיננסי נופל בין הכסאות

מערכת הבחירות מגיעה לשיאה, ובעוד שהפוליטיקאים מפזרים הבטחות להוזלת יוקר המחייה איש אינו עוסק באחת הבעיות הכלכליות המכבידות יותר מכל על אזרחי ישראל: הכסף שלנו שהולך לאיבוד בין הגופים השונים המנהלים אותו. נכון להיום, כל משק בית נאלץ לתמרן בין מספר תאגידים בעלי עוצמה, שכל אחד מהם גוזר קופון: הבנק שמנהל את העו"ש והפקדונות, ולרוב מקצה גם אשראי לדירה או להוצאות שוטפות, חברת הביטוח, המנהלת את ביטוחי החיים, הבריאות, הרכב, המשכנתא והדירה, וחברת הפנסיה או הגמל, המופעלת לעתים על-ידי בית השקעות וחולשת על החסכונות שלנו לטווח הבינוני והארוך.

כאשר כל-כך הרבה שחקנים מעורבים בכסף שלנו, אין בנמצא מי שייראה לנגד עיניו את התמונה הרחבה ויתווה אסטרטגיה פיננסית ארוכת-טווח. אין מי שינתח את המצב וימליץ על אסטרטגיה אחת מתואמת לניהול התקציב המשפחתי, לשמירה על מסגרת האשראי בחשבון, לניהול נכון של הפקדונות והחסכונות, לשימוש זהיר באשראי, להשקעה שתניב תשואה, ולבחירה במסלול הפנסיה המתאים ביותר תוך חסכון מקסימלי בדמי ניהול. ועוד לא דיברנו על שיקולי מס. קשה לקבל החלטות נכונות בכל אחד מהנושאים הללו מבלי שלוקחים בחשבון, למשל, כמה מוציא משק הבית על משכנתא והלוואות ומהי חבות המס של כל אחד מההורים.

הפיזור בניהול הכסף שלנו בין התאגידים השונים מוביל לא רק לכך שההחלטות מתקבלות פחות ביעילות אלא גם שאנחנו משלמים יותר על השירות בבנק, בביטוח ובקופת הגמל. אמנם, בטווח הקצר זה עשוי לעתים להיראות כאילו החסכון הניב לנו תשואה נאה או שקיבלנו החזר מהביטוח – אבל בחישוב המצטבר אנחנו יוצאים מופסדים כי אין גורם אחד המסנכרן בין הדברים ויודע היכן ניתן לחסוך בדמי ניהול והיכן לוותר על פוליסה שאין בה עוד צורך. הנזק לכיס הוא אפוא גם ביום-יום וגם לטווח הארוך, כאשר אנחנו זורקים כסף על ניהול פיננסי לא יעיל וללא תכנון.

המסקנה: הגיע הזמן לדבר לא רק על "יוקר המחייה" ועל "תחרות בבנקים" – חשובים ככל שיהיו – אלא להבין כי אם לא נרכז את כל ההתנהלות הפיננסית של משקי הבית בישראל תחת קורת גג אחת, נשלם על כך מחיר שאינו פחות מהמחיר שאנחנו משלמים על הריכוזיות במשק, המונופולים, וכיוצא באלה. לצורך כך, על בנק ישראל, אגף שוק ההון באוצר ורשות ניירות ערך לשקול קביעת כללים חדשים, שיחולו על הבנקים, חברות הביטוח וקרנות פנסיה וינחו אותם כיצד להתחשב במצבו הפיננסי הכולל של הלקוח בבואם לקבל החלטות.

בנוסף, על הממשלה הבאה יהיה להשקיע משאבים בחינוך פיננסי, המקנה כלים לצרכנים עצמם לתכנן את עתידם הכלכלי תוך ראיית התמונה הרחבה. זה צריך להתחיל מהכשרות וסדנאות לחינוך פיננסי ברחבי הארץ ולהמשיך בתמריצי מס למשקי בית, שיעזרו במומחים עצמאיים לתכנון פיננסי – כאלה שאינם משרתים את הבנקים וחברות הביטוח ויכולים לבנות לזוגות צעירים תכנית ארוכת טווח לניהול נכון של הכסף. על הממשלה יהיה לשקול גם מתן תמריצים (למשל, ברישוי ובמס) ישירות לאותם גופים עצמאיים, המסייעים בתכנון פיננסי ללא זיקה לבנקים או לתאגידים הגדולים.

אם נשכיל לתת מענה לבעיית התכנון הפיננסי של הדור הצעיר, הנופל בין הכסאות בהתנהלותו הכלכלית, נוריד את יוקר המחייה ונבטיח עתיד פיננסי טוב יותר לרבבות ישראלים.

הכותב הוא מנכ"ל אלומות הון-ליין