וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האם קיים קשר בין יוקר המחייה ומכון התקנים הישראלי?

אסף לוי

5.3.2015 / 10:04

על פי משרד הכלכלה השפעת מכון התקנים על יוקר המחיה אינה גדולה, והמכון הוא רק אחד מעשרות פרמטרים המשפיעים על המצב. מבקרי המכון דווקא מלינים על תמונה אחרת

כסף, שטרות, מטבע. ShutterStock
כסף, שטרות, מטבע/ShutterStock

בעוד הבחירות מתקרבות ויוקר המחייה בישראל תופס נתח מרכזי בקמפיינים השונים, ממשיכים גורמים שונים לטעון כי מכון התקנים הוא אחד הגורמים המרכזיים למחירים בארץ. בעוד כחודש תאלץ המדינה להשיב לבג"צ במסגרת עתירה שהוגשה לפני כשנה, המוחה על אי איזון בהרכב ועדות התקינה, וזאת אחרי שבסוף השנה שעברה פרסם מבקר המדינה דוח לא מחמיא. הדוח תהה, מדוע, חרף המלצות ועדת טרכטנברג לגבי המכון, כה מעט משתנה ובקצב כה איטי. מכון התקנים, כך נטען על ידי מבקריו, מהווה חסם מרכזי לפעילות היבואנים ולפיכך מונע תחרות במשק הישראלי ומייקר את המוצרים הקיימים על המדף.

במשרד הכלכלה דווקא מנסים להציג תמונה אחרת. מצד אחד אומרים שם שההשפעה של מכון התקנים על יוקר המחיה היא ממילא לא גדולה, והמכון הוא רק אחד מעשרות פרמטרים המשפיעים על המצב. מצד שני, הם אומרים כי הם מבצעים פעילות רבה בסוגיה, שדורשת, עם זאת, זמן לא קצר להפנמה וליישום. חוק התקנים שונה בסוף 2013, וחלק מהשינויים כבר נכנסו לתוקף, אף אם אחרים טרם יושמו. במשרד הכלכלה מציינים מספר חזיתות שנוגעות להמלצות טרכטנברג אחרי המחאה החברתית של 2011, אולם גורמים במשרד מציינים גם את ההתנגדות של חלק מהגורמים החזקים במשק ליישום השינויים.

ועדת לנג ביקשה להגביר את התחרות

כאמור, הנושא הבא העומד על הפרק הוא הרכב ועדות התקינה. במשרד הכלכלה מציינים כי בעקבות טרכטנברג הוקמה "ועדת לנג להגבר התחרות והסרת חסמים בייבוא", בראשות מנכ"ל המשרד, עמית לנג. הועדה נועדה לשנות את תמהיל הועדות, המורכבות מיבואנים, אנשי ממשל, אנשי המועצה לצרכנות, לשכות המסחר ועוד. ועדות התקינה הן צומת קריטי, המגדיר את חובות התקנים המחייבים את היצרנים והיבואנים הישראלים.

כך, למשל, בישראל אסור לשווק משקאות שעל אריזתם ציור פרי אם המשקה אינו כולל 10% רכיבי פרי לפחות. אלא שבשל גודל השוק הישראלי, היבואנים מתקשים לשכנע את היצרנים בחו"ל בכדאיות של ייצור אריזות ותוויות שיעמדו בתקן הישראלי. התוצאה היא שייבוא המשקאות מחו"ל נתקל בחסם רציני, והמחיר בישראל נשאר גבוה. מה שחשוב להבין הוא, שוועדות התקינה הן אלה שקובעות את החוקים האלה, ועל כן חשוב לאזן בין הגורמים המרכיבים אותן, ושלכל אחד, מן הסתם אינטרסים משלו.

כמובן שיצרני המשקאות הישראלים מעדיפים חוק נוקשה, בעוד שהיבואנים מעדיף לבטל את התקן הזה לחלוטין. "זה נשמע פשוט, אבל יש כל כך הרבה גורמים שמשפיעים על האינטרסים בהחלטות הועדות האלה", אומרים גורמים במשרד הכלכלה, "צריך לרצות את המשרד לאיכות הסביבה, את הרשות להגנת הצרכן, ומנגד לדאוג שהתעשייה בישראל לא תקרוס".

סוגיית התמהיל האנושי בוועדות הייתה אחת המרכזיות עליהן התריע המבקר בדוח שלו מלפני כמה חודשים, אולם לא פחות מרכזית ממנה היתה סוגיית אישור תקנים בינלאומיים, והסרת המעמד הרשמי של התקנים הישראלים המקבילים. המבקר ציין כי רק 5% מהתקנים הבינלאומיים אומצו על ידי מכון התקנים, אבל גם כאן, מסבירים במשרד הכלכלה, הסוגיה מורכבת יותר. הם מציינים ששר הכלכלה, נפתלי בנט, הסיר את הרשמיות מ-63 תקנים בשנתיים האחרונות (אם כי, כמובן, מדובר בטיפה בים עשרות אלפי התקנים).

מעבר לזה, הם מסבירים כי: "העיקרון המרכזי של הרפורמה בהתאם לחוק החדש הוא ששחרור הייבוא מהמכס יתבצע גם על בסיס תצהיר יבואן במקום על בסיס בדיקת מכון התקנים, כנהוג לרוב כיום, וכן להגביל את דרישת בדיקת מעבדה כתנאי לשחרור הייבוא מהמכס רק למוצרים שקבע הממונה על התקינה כי יש לדרוש את הבדיקה מטעמים של שמירה על שלומו, בריאותו, בטיחותו של אדם או הגנה על הסביבה".

התאמות לאומיות

כלומר, השאיפה היא שרוב המוצרים שאין חשש לפגיעה בצרכן בשימוש בהם לא ידרשו בדיקה קפדנית של מכון התקנים. עם זאת, מכון התקנים מוסיף לדרוש את מה שנקרא - התאמות לאומיות לכל מוצר, למשל - סימונים בעברית, התאמה לרשת החשמל המקומית וכיוצא באלה. כשהמבקר מדבר על 5% מהתקנים הבינלאומיים, הם טוענים, הוא מדבר על התאמה מוחלטת.

במשרד הכלכלה טוענים שכבר יש אישור של רוב התקנים הבינלאומיים, אולם בחלק גדול מהם נדרשת התאמה מקומית שכזו. במשרד טוענים כי הם עוברים על ההתאמות האלה ומבצעים בהן מה שנקרא "סיכול ממוקד", כדי להשאיר את ההכרחיות בלבד. יתרה מזו, בתקופה האחרונה הגדילו במכון התקנים לשבע את מספרן של המעבדות הבינלאומיות שבבדיקתן, ובבדיקת שלוחות שלהן, מכיר מכון התקנים.

הדבר המרכזי האחרון שעומד בבסיסי פעילות משרד הכלכלה בנושא זה הוא מחירון מכון התקנים, שלפי נוסחה קובע מה יהיה מחיר כל בדיקה ואישור. עסקינן ברשימה ארוכה של עשרות אלפי סעיפים, וגם במקרה זה עוברים במשרד הכלכלה סעיף-סעיף כדי לוודא שהנוסחאות לחישוב הן אופטימליות.

כל אלה, מקווים במשרד הכלכלה, יהפכו את מכון התקנים ליעיל יותר, ויאפשרו תחרות בריאה יותר מבלי לוותר על בטיחות הצרכן, ומבלי לפגוע פגיעה אנושה ביצרנים הישראלים. "חשוב לזכור - למכון התקנים ומינהל התקינה במשרד הכלכלה, חשיבות רבה בשמירה על בריאות ובטחון הציבור ויש להקפיד כי הוא אכן ממלא תפקידים אלו נאמנה מחד, אך מאידך - לא משמש כחסם יבוא", אומרים שם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully