"העובדה שמשקיעים מוסדיים בישראל אינם מעורבים מספיק בהשקעות בחברות טכנולוגיה מטרידה על רקע העובדה שחברות טכנולוגיה ישראליות שהצליחו עשו זאת באמצעות משקיעים זרים ולא מקומיים. זה אובדן דרך לדעתי של המדינה שאינה עושה די להשאיר את הפעילות היזמית והכלכלית עם פוטנציאל צמיחה ותעסוקה למדינת ישראל".
כך אמר היום (ג') יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, בוועידת תל אביב להשקעה מוסדית של די.סי. פייננס. לפיכך, אליבא דהאוזר, "יש מקום להשקיע משאבים במחקר ואנליזה בהשקעות בכלל, ובחברות טכנולוגיה בפרט".
האוזר הוסיף, כי "אחד התפקידים של הממשלה הבאה הוא לדון בעתידו של שוק ההון והבורסה כמשאב כלכלי עם פוטנציאל עצום לתרום לצמיחה ולתעסוקה במשק מתוך דאגה לאינטרס הציבור".
האוזר אמר בין היתר כי "ודאות רגולטורית, שמשמעותה כללי משחק ברורים שאינם משתנים לעתים קרובות, חיונית לשוק הון ובורסה כמשאב כלכלי". הוא התייחס בדבריו גם למצב השוק והמשק ול"סביבת ריבית נמוכה שמהווה תשתית ליצירת בועה בשווקים הפיננסים", תוך שציין כי "אנחנו חיים במציאות של מדיניות פיסקלית ומדיניות מוניטרית מוגבלות בפתרונות על רקע הגרעון בתקציב".
האוזר ציין בדבריו את התנהלות המוסדיים כגורם מפתח לשיקום הבורסה המקומית וקידום שוק ההון והמשק הישראליים. "החשיבות הגדולה של המשקיעים המוסדיים היא ביכולתם לתרום תרומה עצומה לצמיחה הכלכלית. היקף הנכסים המנוהלים ע"י משקיעים מוסדיים גדל מדי חודש בכ-3.5 מיליארד שקל, והוא עומד היום על כ-1.5 טריליון שקל וצפוי לגדול בתוך 5 שנים ליותר מ-2 טריליון שקל. חלק הולך וגדל ממנו מופנה להשקעות בחו"ל שמשמעותו מימון פעילות עסקית בארה"ב ובאירופה במקום לממן פעילות עסקית בישראל", אמר.
יו"ר רשות ני"ע לא חסך ביקורת מהגופים המוסדיים, שמפוקחים על ידי הממונה על שוק ההון באוצר, דורית סלינגר שבין שניהם יש כיום מספר מחלוקות, בהן לגבי המבנה הרצוי של הרגולציה הפיננסית ולגבי פוליסות ההשקעה. במסגרת ביקורת זו אמר האוזר כי "אני סבור שחלק מהמשקיעים המוסדיים מטילים יהבם יתר על המידה על חברות הייעוץ. יש חשיבות למעורבות אקטיבית של המשקיעים המוסדיים עצמם כמי שנושא באחריות לניהול כספי אחרים".
האוזר גם נותן ציון חיובי להשפעה של המוסדיים על שוק ההון: "בשוק ההון הממצאים האמפיריים לגבי משקיעים מוסדיים מעודדים. נראה שמעורבותם באספות כלליות, על רקע מנגנון אישור עסקאות בעלי עניין ברוב בלתי נגוע כקבוע בחוק החברות, הביאו לצמצום פוטנציאל ניגוד העניינים בין החברה ובעלי השליטה בה לבין בעלי המניות החיצוניים.
"בשני שלישים מהמקרים המו"מ המוקדם בין המשקיעים המוסדיים לבין מנהלי החברות, ביחס להחלטות ניגוד שעלו להצבעה באסיפה כללית, היה מוצלח. בחלק לא מבוטל של המקרים משקיעים מוסדיים הצליחו לשנות החלטה או אפילו לבטל החלטה במקרה של פגיעה בבעלי המניות", גילה.
האוזר התייחס בדבריו גם למצבה הקשה של הבורסה המקומית ואמר כי "החובה של כולנו לעשות שינוי כיוון בשוק ההון והבורסה". לדבריו, חשיבות שוק ההון גוברת בהתחשב "במציאות של מדיניות פיסקלית מוגבלת בפתרונות ומדיניות מוניטרית שמיצתה במידה רבה את נשק הריבית".
האוזר שב ודיבר על היוזמה שלו לשינוי מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל למודל דו-ראשי שכולל פיקוח על יציבות בבנק ישראל ופיקוח על התחרות במשקפיים צרכניות ברשות ני"ע (וביטול הפיקוח על הביטוח באוצר). "יש מקום לשקול שינוי מבנה הפיקוח בישראל ששם דגש על פתרון לעודף רגולציה, ארביטראז' רגולטורי, פער ברגולציה והפחתת עלויות... ודאות רגולטורית נחוצה היום יותר מכל אם מבקשים להגדיל את רמת ההשקעות ואת הפעילות הכלכלית במשק הישראלי והיא תעזור לשים את הדגש על הזרמת חמצן לעסקים לטובת הצרכנים, והמשקיעים (כלומר, כלל הציבור) ולטובת המשק הכלכלי", אמר. עם זאת הוא אמר שהוא כופר בטענה שהרגולציה בישראל מעיקה יותר מהרגולציה בעולם, וגורמת בכך לחברות לשקול מחיקתן מהבורסה.
כך או אחרת, לדבריו, "במבט אל העתיד אנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית. אם לא נירתם למאמץ להכיר בחשיבות שוק ההון והבורסה ולפעול לפיתוחם, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם חברות קטנות ובינוניות עתירות סיכון שלא מסוגלות לגייס הון ממקורות אחרים ובמדינות אחרות", הזהיר האוזר שפירט בנוסף כי "הקושי לגייס הון בבורסה והעדר עניין להשקיע בו נובע מהיעדר היצע של חברות מנפיקות, נזילות מספקת שאינה מאפשרת לקבל מחירים אטרקטיביים ליזמים, ומן העובדה שהנפקה של פחות מ-100 מיליון שקל לציבור (בלי קשר בהכרח לשווי החברה עצמה), אינן מעניינות את המשקיעים המוסדיים הגדולים. זו אחת הסיבות העיקריות לעובדה שהבורסה היום רחוקה מלמצות את הפוטנציאל שלה בתרומה לחברות, למשקיעים ולמשק הכלכלי וחייבים לשנות זאת".
על רקע זה, אומר האוזר, "שינוי מבני בבורסה הוא תנאי הכרחי", תוך שהביע שלא בפעם הראשונה, את תמיכתו בתיאגוד הבורסה.