הדולר ממשיך להתחזק מול השקל, לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן אתמול, שהפתיע וירד ב-0.7% בפברואר.
הדולר מתחזק בכ-0.7% לרמה של 4.042 שקלים ומנגד האירו נחלש בכ-0.3% ל-4.253 שקלים. בעולם מתחזק האירו בכ-0.4% ל-1.054 דולרים לאירו.
ועדת השוק הפתוח של הפד תתכנס בימים שלישי ורביעי ותפרסם את החלטת הריבית ביום רביעי. מאז פרסום דוח התעסוקה לחודש פברואר בארה"ב לפני יותר משבוע, עלו הסיכויים להעלאת הריבית בארה"ב בספטמבר, מה שהכביד על השווקים. המשקיעים יעקבו מקרוב אחר הודעת הריבית שיפרסם השבוע הפד וילמדו ממנה מה דעתו של הבנק המרכזי על הכלכלה ועל מועד העלאת הריבית.
במחלקת המחקר של FXCM ישראל מציינים הבוקר: "לאחר הפריצה המוחצת בשבוע שעבר מעל רמת 4, הדולר-שקל ממשיך להתבסס מעל המחסום הפסיכולוגי, שכעת מהווה תמיכה ובסיס שממנו יכול הצמד להמשיך ולטפס מעלה. היעד הבא הוא 4.05, הרמה שבה נבלם הצמד בשבוע שעבר, ולאחר מכן 4.07, השיא של אוגוסט 2012. אין ספק שבגבהים הפסיכולוגיים הללו התנודתיות גבוהה למדי, והסוחרים עדיין לא התרגלו להחלפת הקידומת. אם אכן הצמד יצליח להתבסס מעל הרמה העגולה של 4 שקלים לדולר, הדבר יפתח פתח למהלך נרחב כלפי מעלה. בזירה המקומית, ייתכן כי הבחירות השבוע יכבידו על השקל. לפחות על פי הסקרים, נראה כי יהיה קושי להרכיב קואליציה יציבה, מה שצפוי לפגוע באמון השווקים בהנהגה בישראל. בתוך כך, לא נראה שהשוק "רוצה" בניצחונו של צד כזה או אחר. אין הבדלים כלכליים מובהקים בין המפלגות המובילות, ובלאו הכי כל קואליציה תחבר מפלגות בעלות אג'נדה שונה, מה שיטשטש את הקו הכלכלי של הממשלה הבאה".
איילת ניר, כלכלנית ראשית בבית ההשקעות "יצירות", מציינת כי מדד חודש פברואר שהושפע בחוזקה מהפחתת תעריף החשמל, מעדכון תקופתי במחירי הסלולר ומהירידה במחיר הבנזין לכלי הרכב, הינו המדד השלילי האחרון, שכן מדדי החודשים הקרובים צפויים להיות חיוביים, ולהתחיל ולמשוך את האינפלציה מרמתה הנמוכה והשלילית כלפי מעלה. מדדים אלו יושפעו מסדרה של גורמים עונתיים, אך גם מהשפעה בפיגור של הפיחות המצטבר בשער השקל/דולר.
מברק בית השקעות נמסר כי מדד המחירים לצרכן שירד בפברואר בשיעור של 0.7% לעומת הצפי בשוק שהיה לירידה של 0.6%-0.5%, מעיד כי אנחנו נמצאים בסביבה דיפלציונית עם אינפלציה שלילית של 1% ב-12 החודשים האחרונים. הנתון צפוי להוביל לעלייה במחירי השחרים ולירידה במחירי אגרות החוב הממשלתיות הצמודות הקצרות, אך יתכן שנראה עלייה בממשלתיות הצמודות בעלות המח"מ הארוך, שמתנהגות במצב כזה בדומה לשחרים (האינפלציה משפיעה עליהן פחות).
למעשה, מגמת העליות בשוק האג"ח הממשלתי עדיין לא נגמרה. כולם חשבו שכבר יהיה קשה להרוויח בשוק האג"ח הממשלתי, אבל כרגיל הכלכלה הפתיעה והדיפלציה מביאה את השווקים הפיננסים למצבי קיצון שלא חווינו כמוהם שנים, אם בכלל. שוק המניות המקומי יותר רגיש כרגע לתוצאות הבחירות ולמה שיקרה מחר מעבר לים, מאשר לנתון המדד. אנו לא מצפים שבנק ישראל יוריד את הריבית גם בחודש הקרוב לרמה אפסית או שלילית, מכיוון שהעדכון האחרון שהיה בנתון התמ"ג אמנם הצביע על ירידה בפעילות הכלכלית במשק, אך גם על שיפור בצריכה הפרטית. בחודשים הבאים נתוני המאקרו הם שישפיעו על החלטות הריבית של בנק ישראל, מציינים בברק.
דודי קטש, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, מציין כי נתון המדד רק מצדיק את פעולת בנק ישראל אשר הפחית את הריבית לשפל של 0.1% בלבד. נראה כי בנק ישראל יצטרך להוסיף ולפעול בכדי לעודד את הצמיחה במשק וכי שימוש רק בכלי הריבית אינו מספיק. מחירי הנפט ממשיכים בצניחה אשר אמורים להוסיף להחמיר את נתוני האינפלציה הנמוכים בחודשים הקרובים.