אריה בר, היום יזם נדל"ן, שימש בעבר בתקופות שונות כמנכ"ל משרדי השיכון, הפנים והתחבורה. את משרד השיכון ניהל בר בתקופתו של אריאל שרון ז"ל, בימי קליטת העלייה הגדולה והבנייה המאסיבית בכל הארץ.
"קראתי חלק גדול מהמצעים ותוכניות הדיור החדשות. הכל סיסמאות. למשל למחוק את רשות מקרקעי ישראל, זה שטויות. הרי במקומה יצטרכו להקים משהו אחר בשם אחר. מי יחזיק את הקרקע? הרשות המקומית? אי אפשר בישראל. אי אפשר לפרק את רמ"י. אחרים מבטיחים קרקעות בחינם. מה? קרקע בחינם בגבעתיים ודימונה היא אותה קרקע? באותו מחיר? גם זו סתם סיסמה. אלה הבטחות סרק ומי שמכיר המציאות יודע את האמת. אני הייתי במערכת כמעט 50 שנה ואני לא מצליח להבין מה קרה שם לכולם. למה שרים מקדמים תוכניות מבלי לבדוק אותן? איפה ראש הממשלה כשצריכים לבחון הדברים? איפה הממשלה היתה בחודשים שלפיד קידם את מע"מ אפס? למה רק ברגע האחרון נזכרו?"
- למה אתה מצפה מנבחרי הציבור ומהממשלה החדשה שתקום?
"הנבחרים צריכים לחזור וללמוד את העבר, כי יש פתרונות שכבר עבדו. כשהייתי מנכ"ל משרד הבינוי, וקלטנו את העולים החדשים, לא היה תכנון מוכן לעשרת אלפים דירות. אבל אישרנו דירות ועשינו חקיקה ובנינו. היו הטבות בפיתוח, תמריצים לגמר בנייה. באותה התקופה הקבלנות היתה על כרעי תרנגולת, ועשינו את הדברים למרות זאת. המפלגות צריכות לקדם תוכנית אסטרטגית שכוללת ראייה קצרת טווח וארוכת טווח, לעשר ואפילו 15 השנים הבאות. לא סיסמאות לבוחרים אלא לקבל החלטות כמו לאן לכוון אוכלוסייה. אני אכבד כל מפלגה שתצהיר שלא תבנה 120 אלף דירות במרכז, כי כולם יודעים שזה יגרום רק לדבר אחד - שאף אחד לא יוכל לנסוע ולהתנייד במרכז הארץ. לכן המפלגות צריכות אסטרטגיה כוללת, וזה לא בשמיים. נושא הדיור פתיר, קלטנו מיליון עולים ואף אחד לא גר ברחוב".
- אם לא להפשיר תוכניות ולבנות במרכז, אז איפה כן?
"צריכים לכוון למזרח המדינה. יש היום את כביש 6, יש כבישי רוחב מצויינים. לא חייבים לבנות הכל במערב. אני נגד התוכניות בגלילות וברמת השרון כי זה יהיה אסון".
- מה עם כל הטענות על השיווקים רחבי ההיקף לבנייה?
"הם אומרים ששיווקו עשרות אלפי דירות אבל מה שקובע את המחירים זו הבנייה בפועל. אולי יש תוכניות, אבל בלי פיתוח, ועד שיהיה זה עניין של שנים. בגלל זה המחירים רק יעלו".
"לשלוט באישורים"
בר סבור שדו"ח מבקר המדינה בעניין הדיור, שהתפרס על מאות עמודים, פספס כמה נקודות משמעותיות. "הדו"ח לא נכנס לפרטים. המבקר דיבר בגדול על ענף הנדל"ן, כאילו תיאר רחוב במפה עם קנה מידה של אחד ל-200 אלף. בשנים האחרונות אנחנו עדים לכך שיש בעיה בשיתוף פעולה בין משרדי הממשלה והרשויות השונות. המציאות היא שהממשלה יכולה לרצות לקדם את תחום הדיור אבל אם ראש עיר לא רוצה לא יכולים לחייב אותו. ועדה מקומית דנה בתוכניות, דוחה אותן ומתעמרת ביזמים והקבלנים, מה שמוביל לכך שאין תוכניות. השיגעונות של ראשי רשויות והכניעה של משרדי האוצר והבינוי הם לב הבעיה".
- אז איך אפשר לטפל במחירים?
"אם רוצים מחירים נמוכים, צריכים לשלוט באישורי תוכניות, באגרות והיטלים, במחיר פיתוח וכד', והיום זה בידי הרשויות המקומיות. רוב הרשויות רוצות בכלל מסחר ומשרדים ולא מגורים, ואיפה הממשלה? אין לה כוח מול הרשות המקומית. חייבים לעשות שינוי באמצעות חקיקה. גם בהתחדשות עירונית המבקר לא נגע. וגם בנושא הזה יש עיריות שדוחפות ויש שתוקעות תוכניות. צריך גוף ממשלתי בחקיקה שירכז הכל, מתן אמצעים, תכנון והיתרים ולנטרל המתנגדים".
- אז בעתיד הקרוב לא נראה שינוי?
"אני לא אופטימי, אבל הכל מתחיל ונגמר באנשים. צריך לפתוח את הראש ולא להתקבע על דברים בלי לבדוק אותם. צריך מישהו עם אומץ שיקבל החלטות קשות ויזיז את המערכת".