הרבה קווים אדומים, מעט קווי אשראי

ענק הבנקאות הבינלאומי סיטיבנק לא היה יכול למצוא עיתוי מושלם יותר לפרסום הודעתו על דחיית התוכנית להקמת פעילות קמעונית בישראל, בעקבות ההרעה במצב הכלכלי והביטחוני בישראל. ההודעה פורסמה שלשום, בסיומו של חודש שקט יחסית, שעות ספורות לפני שחברת הדירוג S&P הודיעה על הורדת הדירוג לשלושת הבנקים הגדולים. באותו יום התבשרנו על תחילתו של גל פיגועים חדש, ובמהלכו אירע אתמול הפיגוע הקשה ברחוב אלנבי. ברדיוס של 200 מטר ממקום הפיגוע מרוכזות ההנהלות של הבנקים הגדולים בישראל, וזהו אלמנט שמעניק משמעות סמלית מעניינת להחלטתם של סיטיבנק ושל S&P.



סניף ללא עמלות



סיטיבנק הודיע על דחיית פתיחת הסניף בהרצליה פיתוח, לאחר שכבר שכר מבנה, הקים את כל התשתיות הנחוצות לסניף ושכר עובדים. הבנק יפטר את 21 עובדי הסניף, וגם התוכניות להקמת סניפים נוספים בירושלים, רעננה, ובחיפה יידחו. על פי ההערכות, ההשקעה של סיטיבנק בתחום הקמעוני מסתכמת בכמה עשרות מיליוני שקלים, ולפי שעה ההשקעה הזו יורדת לטמיון. "עדיף לסגת לפני שהתחלת הכל, ולא לפתוח ואז לסגור. הבנק העדיף להפסיק כעת ולא לעשות החלטה שיצטער עליה בעתיד", אמר מקור המעורה בעסקי הבנק.



הקמת הסניפים היתה אמורה לשרת את האסטרטגיה המוצהרת של הבנק להשתלט על נתח של 15%-20% מהבנקאות הקמעונית בישראל, תוך חמש שנים. את היעדים הללו תיכננו אנשי סיטיבנק להשיג בשלוש דרכים, כפי שהצהיר בזמנו המנכ"ל הקודם של הבנק בישראל, ננדן מר: באמצעות גידול טבעי, ברכישה של בנק קיים או בשילוב של שתי הדרכים. מאז התחלף המנכ"ל בסיטיבנק, וגאס פליקס האמריקאי החליף את מר שעבר לסניף סיטיבנק במוסקווה.



ההחלטה להקפיא את פתיחת הסניף בהרצליה מלמדת שלפחות הדרך של הגידול הטבעי מתעכבת. מבחינת הצרכנים הישראלים זוהי בשורה עצובה למדי, שכן סיטיבנק תיכנן לצאת עם המצאה ייחודית: בנק בלי עמלות. להבדיל מהבנקים הישראליים שגובים עמלה על כל פעולה טכנית (עמלת שורה), בסיטיבנק תיכננו לגבות רק עמלות על פעולות ממשיות.



בנקאי ישראלי מעריך כי דחיית פתיחת הפעילות הקמעונית נובעת, בין השאר, מהחשש של סיטיבנק מהתשובות שיכולים הבנקים הישראלים לתת. "להבדיל מהמקרה של אלפא קארד, שבו הבנקים הגדולים ויתרו על דמי חבר והיו מוכנים להוציא לעצמם עין כדי להוציא לבנק הבינלאומי שתי עיניים, בתחום הבנקאות הקמעונית, הבנקים הישראליים יכולים לתת תשובות ממוקדות וזולות יותר. אם סיטיבנק היה חותך מחירים בהרצליה, אז הסניפים של הבנקים הישראליים היו חותכים גם הם מחירים שם. אבל הם לא היו נאלצים לחתוך מחירים בכל מאות הסניפים שלהם ברחבי הארץ".



אם זוהי אכן סיבה נוספת להחלטתה של סיטיבנק, נותרת כעת פתוחה השאלה אם הבנק ינסה לקדם את אופציית הקנייה. על פניו, יש כיום הזדמנויות טובות להשקעה, כאשר כמעט כל הבנקים הישראלים מוצעים למכירה ומחיריהם בבורסה נמוכים ב-30%-50% מהונם העצמי. בנקאי זר המכיר היטב את המשק הישראלי אמר כי "המחיר הוא שיקול משני מבחינת הבנקים הבינלאומיים. חשוב להם לשלם מחיר סביר, אבל מבחינתם הגורם הכי חשוב הוא המצב הכלכלי. בישראל המצב קשה, הם רואים את תמונות הפיגועים בטלוויזיה וזה לא עושה להם חשק לקנות בנק ישראלי".



יו"ר סיטיגרופ, החברה האם של סיטיבנק, סנדי וויל, הגיע בשלהי 99' לישראל כדי לחגוג את ההכרזה על הקמת הסניף הראשון כאן. מאז השתנו הרבה מאוד דברים, גם בכלכלה העולמית וגם בסיטיגרופ שעסוקה במחיקות של חובות עתק בארגנטינה ובגין חברת אנרון, וכן בחקירה בה מעורבת החברה הבת סלומון סמית בארני בעקבות פרשת וורלדקום. עם חבילה כזו של נושאים כבדים, קשה לצפות מוויל להקדיש זמן או משאבים לצרכים של המשק הישראלי.



הזיגזג של סיטיבנק



הזיגזג של סיטיבנק בתחום הקמעונות ישראל הוא כנראה חלק משכר הלימוד ששילם הבנק הבינלאומי על כניסתו לשוק חדש. ייתכן גם שהוא נובע מכך שהבנק בישראל מנוהל ונוהל בידי בנקאים מחו"ל שלא הכירו את המשק. העובדה המעניינת היא שהבנק מוכן לספוג את התהיות והביקורת על הזיגזוג, וגם למחוק את ההשקעה שכבר בוצעה, ובלבד שלא ייאלץ להיכנס לפעילות קמעונית דווקא בשלב הזה ויעמיק את הפסדיו. ההתנהלות של סיטיבנק בתחום הקמעוני עוררה בחודשים האחרונים גם גל שמועות לגבי פעילותה בתחום העסקי. למעשה השמועות הללו התייחסו גם לבנק הבינלאומי השני הפועל בישראל - HSBC - ועיקרן היה ש"הבנקים הזרים לא במשחק". המקור לשמועות היה, מן הסתם, אנשי עסקים שבקשות האשראי שלהם נדחו וכן כמה מהבנקים המקומיים.



מצוקת האשראי שהתפתחה בחודשים האחרונים במשק, בעיקר בשל בעיית הלימות הון של הבנקים המקומיים, הפכה את שני הבנקים הזרים הפועלים בישראל, סיטיבנק ו-HSBC, ואת הנציגויות של בנקים כמו דויטשה בנק ובנק אוף אמריקה, לכתובת פוטנציאלית לקבלת אשראי. אך בבנקים הזרים ההתלהבות לקלוט את הלקוחות הללו ולספק להם את צרכי האשראי לא היתה גדולה והם החליטו לנקוט גישה שמרנית.



בבנקים הזרים שומרים על דממה ונמנעים מלספק פרטים על פעילותם. ההחלטה על כך היא תוצאה של מדיניות מכוונת מהממונים על השלוחות הישראליות של הבנקים הזרים, היושבים בלונדון. בהיעדר מידע רשמי ודיווחים כספיים מסודרים, כל שנותר הוא ללקט שמועות (שחלקן מגיעות מגורמים אינטרסנטים) להתרשם ממעט הודעות המסודרות שבכל זאת מתפרסמות ולהתרשם משיחות רקע עם מקורבים ומקורות המעורים בעסקי הבנקים הזרים כאן.



תמונת המצב המתקבלת היא שאכן חלו כמה שיבושים בתוכניות של הבנקים הזרים, אך בשורה התחתונה הם כאן ואין להם תוכניות לצאת מפה בתקופה הקרובה. כך למשל, HSBC, שאחד התחומים שהכי עניינו אותו בישראל היה בנקאות השקעות, לא עושה הרבה בתחום, מן הטעם הפשוט, שהשוק פשוט חלש מאוד. הנפקות אין, מיזוגים ורכישות כמעט ואין. גם סלומון סמית בארני, בנק ההשקעות של קבוצת סיטיגרופ הוריד הילוך בחודשים האחרונים בעקבות מצב המשק והחולשה בענף ההיי-טק.



סיטיבנק כאמור הקפיא את תוכניותיו בתחום הקמעוני. בבנקאות הפרטית שני הבנק