למה המדינה מעודדת הימורים?

המדינה מתירה פרסום אגרסיבי של הגרלות הלוטו והטוטו. שחף מזין סבור שיש לשנות את היחס ולהתייחס לפרסום הימורים כאל פרסום סיגריות

  • הימורים
שחף מזין

כמה פעמים נחשפתם לאחרונה לפרסומי הגרלות מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט? ודאי פגשתם את ה"לוטוגוצים" ואת הדמויות המצוירות של הגרלת "ווינר", הם צוחקים, הם מצחיקים והם מספרים לנו על העושר שמעבר לפינה. הנה אנחנו זורקים את הקבלן המעצבן מהחלון או מזמינים את כל הבר לדרינק. ועכשיו חזרה למציאות. הסיכוי שלכם לזכות בלוטו הוא אחד לשישה עשר מיליון, במילים אחרות, אם תשקיעו שישים אלף שקל בשנה, עשרים טפסים בשבוע, ותזכו לחיות עד גיל אלף וחמש מאות ולבזבז כתשעים ושניים מיליון שקלים על טפסים, יהיה לכם סיכוי טוב לזכות במקום הראשון. פעם אחת.

בטוטו המצב מעט יותר מוצלח, בקצב הימורים דומה תצטרכו לחיות רק עד גיל אלף ושלוש מאות שנה. הגרלות הווינר מכוונות כך שרבע מהפדיון יישאר ברשות הטוטו, גרוע משמעותית מסיכויי הזכייה באתרי הימורי ספורט ברשת. ומה עם אראלה והשיחות המשמחות שלה? ובכן, נניח כי שיחה של אראלה עם זוכה אורכת דקה אחת. ונניח שאראלה הייתה מתקשרת לכל המנויים, אזי הייתם צריכים להקשיב לשבוע רצוף של שיחות עצובות, 24 שעות ביממה, עד שהייתם מגיעים לדקה של השיחה השמחה.

ההימורים נעטפים וממותגים היטב תחת סיוע לקהילה ולספורט. מתוך הכנסות של כ-5.8 מיליארד שקלים למפעל הפיס ב 2013 כ-60% חזרו חזרה למהמרים הקטנים, 15% בלבד חזרו לקהילה. בטוטו המצב לא שונה משמעותית ולאחר שהצליח לתרגם גידול של 33% בפדיונות לעליה של 14% ברווח, עלתה ההשקעה בספורט ב 10% בלבד, ירידה ריאלית.

כאן המקום להעלות שתי שאלות מרכזיות. הראשונה היא האם הדרך הטובה ביותר שמצאה מדינת ישראל לתמיכה בפעילות קהילתית וספורט היא באמצעות הימורים? ענף שנחשב בישראל כפשע. והשאלה השנייה היא, גם אם אנו משלימים עם קיום שני בתי הקזינו בחסות המדינה, מדוע לפרסם זאת בצורה אגרסיבית תוך שימוש בדמויות אנימציה ובשעות ומקומות החשופים לילדים ובני נוער?

פרסום אגרסיבי וחשוף

אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, והדרך היא מיסוד הפשע לטובת תרומה לקהילה אז מדוע לעצור בהימורים? מדוע לא לפתח מערכת תמיכה בבריאות על ידי מיסוד סחר בסמים? או תמיכה בעמותות להגנת נשים על ידי מיסוד הזנות, ויש עוד רעיונות. טענה אחרת גורסת כי הימורים ישנם ויהיו בכל מקום, ואם לא המדינה תיתן את חסותה לנושא אלו לא ייעלמו אלא ינוהלו על ידי גורמים עבריינים שיעשו באופן פרטי את אותו הדבר בדיוק. בטענה זו דווקא יש היגיון, ואם נניח כי הביקוש להימורים הוא קשיח אזי סביר להניח כי סגירת מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט לא תכחיד את התופעה. אולם יש הבדל גדול בין לייצר אלטרנטיבה חוקית לבין עידוד התושבים להמר יותר ולהיכנס למעגל המהמרים.

ההתייחסות להימורים צריכה להיות דומה להתייחסות לעישון סיגריות. כיוון שהוצאתן מהחוק תייצר שוק שחור מכירתן היא במסגרת החוק. אך עם זאת נקבע כי אזהרות ברורות חייבות להופיע על האריזות וכי על פרסום מוצרי עישון חלות הגבלות רבות. אם לא ישוכנעו המעשנים לחדול לפחות שלא יצורפו חדשים למעגל המעשנים.

בדומה על כל כרטיס הגרלה צריכה להיות אזהרה כי התמכרות להימורים יכולה לפרק משפחות, על כל כרטיס צריכים להופיע באופן בולט סיכויי הזכייה. פרסום ועידוד ההשתתפות בהגרלות חייב להיות אסור. מי שבדמו ההימור יוכל לאתר בעצמו את התחנה הקרובה אליו. מי שזה לא מעניינו רצוי מאוד שנשאיר את המצב כפי שהוא ולא נשכנע אותו להשליך את כספו.

שחף מזין, כלכלן, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה – (מל"א)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully