חברת אריסון השקעות, הנמצאת בבעלות אשת העסקים ובעלת השליטה בבנק הפועלים, שרי אריסון, הגישה אתמול (ב') תביעת ענק נגד משפחת דנקנר המורחבת, חברות פרטיות שבבעלות המשפחה וחלק מיורשיה. התביעה, בסדר גודל של כ-20 מיליון שקל, הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב ועוסקת ב"מקרקעי מריבה" הנמצאים בעתלית ועליהם נמצא מפעל המלח בעיר, בשטח של עשרות דונמים. לטענת אריסון, נעשו ניסיונות משפטיים בעבר שהתיימרו לפתור את המחלוקת הנוגעת לקרקע המריבה, אך אלה לא צלחו.
"חברת כרמל כימיקלים בע"מ (שהייתה מצויה במועדים הרלבנטיים בשליטת משפחת דנקנר וקרוביה ס'כ') מתיימרת לגזול קרקעות השייכות לחברת בת של חברת תעשיות מלח לישראל (שבמועדים הרלבנטיים הייתה בבעלות חברת אריסון השקעות ס'כ'), דהיינו, חברת מלח הארץ עתלית בע"מ וטוענת כי היא בעלת הזכויות במקרקעין במפעל המלח בעתלית, בשטח של עשרות דונמים", נטען בתביעה.
התביעה שהוגשה באמצעות משרד עו"ד גורניצקי ושות', היא כנגד למעלה מ-20 נתבעים וכוללת בין היתר, את דני, אלון, גד, ירדן, רון, שמואל ולאה דנקנר. וכן נגד החברות שבבעלותם, דנרן, אינטקט ד.ש.ד ושמדר החזקות בע"מ. בין הנתבעים ישנם חלק מיורשי המשפחה, כמו יורשי דוד ורוזה דנקנר ז"ל.
סיפור קרקע המריבה החל לרקום עור וגידים בשנת 2007. חברת ההשקעות אריסון, רכשה באותה השנה את מניותיה של חברת תעשיות מלח לישראל. חלק מבני משפחת דנקנר הנתבעים, היו מי שמכרו לחברת אריסון את מניות חברת המלח, על פי הסכם מכר שנכרת בינם.
"במסגרת ההסכם, הצהירו והתחייבו כל אחד מהנתבעים כי הדו"חות הכספיים של חברת מלח משקפים באופן נאות את מצבה הכספי של החברה באותם המועדים. "בנוסף לכך, הצהירו הנתבעים כי למעט במקרים ספציפיים, לא היה ידוע להם על הליכים משפטיים מהותיים של החברה, לרבות כל נסיבות שבעטיין עשויה חברת המלח או חברת בת שלה להיות מעורבים בהליכים אלה".
ואולם, כפי הנטען בתביעה, התגלעו מחלוקות ביחס לזכויות הקרקע בעתלית, שעליה מצוי מפעל המלח המפורסם. "לדאבון הלב, זמן מה לאחר חתימת ההסכם, נודע לתובעת להפתעתה, כי חברת כרמל מתיימרת לגזול הקרקעות השייכות לחברת בת של חברת המלח (קרי, חברת מלח הארץ עתלית ס'כ')וטוענת כי היא בעלת זכויות במקרקעין בעתלית. עוד היא טוענת, כי המקרקעין הללו נרכשו על ידה כביכול מחברת הבת, עוד מקדמת דנא".
בכתב התביעה מפורט "הניסיון של כרמל להשתלט על קרקע המריבה", עליהם מצוי מפעל המלח.
"חברת מלח הארץ עתלית, החכירה בשעתו לכרמל בחכירת משנה זכויות במקרקעין בשטח של כ-31 דונם בלבד". אלא שלטענת התביעה "כרמל טוענת היום, שלא כדין ובחוסר תום לב, כאילו במסגרת תהליך פרצלציה (פיצול) שבמסגרתו נרשמו זכויות לטובת כרמל ב'חלק' משטחי המקרקעין שנוצרו כתוצאה מהפיצול, כרמל, קיבלה כביכול, יש מאין, זכויות חכירה נוספות בשטח של כ-80 דונם נוספים השייכים לחברת מלח הארץ עתלית".
זאת, כך נטען "הגם שעל-פי טענת חברת הבת, מלח הארץ עתלית, לא בוצעה עסקה שהעניקה לכרמל זכויות בשטחי המקרקעין הללו. כך גם, לא ניתנה הסכמה לכך וגם לא תמורה לאותם 80 דונמים נוספים".
בנוסף לכך נטען בתביעה "כל השנים נוהגת חברת מלח הארץ עתלית, בידיעה ובהסכמת חברת כרמל, מנהג בעלים באותם המקרקעין בשטח של ה-80 דונמים, גם במובן זה ששילמה אף עבורן תשלומים שונים כמחויב על-פי דין, כגון דמי חכירה למנהל מקרקעי ישראל, ארנונה והיטלים".
חברת אריסון טוענת כי חברת הבת שלה, כופרת ודוחה את טענות כרמל לזכויות במקרקעי המריבה.
"מכלול הנזק הפוטנציאלי נשוא תובענה זו, בשים לב בין היתר לשווי מקרקעי המריבה והמחוברים המצויים עליהם, ולסך הנזקים הישירים והעקיפים שעלולים להיגרם למפעל המצוי על מקרקעי המריבה, הוא בסכומים גבוהים מאוד וקשה לכמתם. מטעמי זהירות, ולצרכי אגרה הסכום הנתבע הוא על סך 20 מיליון שקל בלבד".