כך תדעו ממי לקחת הלוואה

"שוק אפור" הוא כינוי כללי להלוואות שלא באמצעות המערכת הפיננסית המוסדרת. בשוק ההלוואות החוץ בנקאיות ניתן למצוא שחקנים בולטים ומוכרים, חברות כרטיסי האשראי המוחזקות על ידי הבנקים, וחברות ביטוח. מעבר לאלו קיימים עשרות ומאות שחקנים קטנים יותר, המשותף לכולם הוא שיעור הריבית שהם גובים מהלקוחות, עד פי עשרים מהמותר בחוק.

המושג "השוק האפור" מקושר אסוציאטיבית לפשע, בריונות ואלימות בגביה. בחלק מהמקרים המציאות לא רחוקה מהאסוציאציה הזו ובחלקם המציאות שונה בתכלית. בעוד שגם אדם שאינו בקיא בתחשיבי ריבית ומימון ייזהר מבריון מאיים בקרן רחוב מעצם היותו כזה, אותה ההצעה מאדם לבוש חליפה במשרד מהודר לא תמיד תפעיל את אותם מנגנוני האזהרה. לבושתנו נכון לכתיבת שורות אלו החוק אמנם קובע ריבית מקסימלית, אך חריגה ממנה גם אם פי עשרים, אינה בגדר עבירה פלילית. לכל היותר יכול החייב לנסות ולשכנע את בית המשפט שחויב בריבית גבוהה מהמותר.

בסמוך לתקופת החגים, פסח וראש השנה, מתעצמים מאמצי השיווק של המלווים בשוק האפור. מודעות מזמינות למזומן ביד נמצאות בתקשורת בגלוי ולא מעט מקבלים מסרונים והודעות מוקלטות ישירות לטלפון הנייד. איך נוטלים הלוואה באופן מושכל ואיך מבחינים בין מלווה לגיטימי למתחזה?

ראשית פונים לבנק. כל בנק יספק לכם מידע מלא על כל נתוני העסקה, לרבות הריבית האפקטיבית השנתית ולוח הסילוקין של ההלוואה. בנק שמסרב להעמיד אשראי ללקוח שקול למוכר בחנות המסרב למסור לכם מוצר תמורת קניה בתשלומים. גם הבנק וגם המוכר רוצים להתפרנס, ואם המוכר מסרב לקבל מכם שישה צקים תמורת הטלוויזיה כנראה שיש לו החשש שהצ'קים לא יכובדו. בנק המסרב לתת אשראי פועל מתוך אותו חשש בדיוק. כיוון שלבנק יש יותר נתונים עליכם מלמוכר הטלוויזיות, במקרה של סירוב מומלץ לעצור ולחשוב אם יכולת ההחזר מוטלת בספק והאם אפשר להסתדר גם בלי ההלוואה.

אלטרנטיבה יקרה יותר אך מוסדרת ולגיטימית הן חברות כרטיסי האשראי וחברות הביטוח. חברות אלו מציעות הלוואות, רובן בסכומים קטנים עד בינוניים ולתקופות של שנה עד חמש שנים. כאן תשלמו ריביות גבוהות יותר מאשר בבנק, אך נמוכות משמעותית מהשוק האפור והלא מוסדר.

עסקי הלוואות רבים מתהדרים בהצהרה "באישור משרד האוצר". אל תטעו לחשוב כי יש בכך משום אישור או פיקוח על ההלוואות. למעשה משרד האוצר לא מנפק אישורים שכאלו להלוואות אלא להמרות מטבע וניכיון המחאות, ומשמעותו של האישור היא הטלת החובה על החברה לדווח על עסקאות בהיקף של 50 אלף שקלים ומעלה. האישור לא מלמד דבר על תקינות החברה או על שיעורי הריבית שהיא גובה.

מבנה החוק והשוק כיום אינם מעודדים צמיחת עסקי הלוואות לגיטימיים. ללא חקיקה ראויה ובהתעלמות של הרשויות אין למלווים אינטרס להוריד את רף הריבית. אם הממשלה החדשה תשכיל לבצע הסדרה ראויה של שוק ההלוואות החוץ בנקאיות, להעמיד חסמי כניסה ראויים ולפקח על הפעילות בו, אז בהחלט ייתכן כי שחקנים טובים וישרים יתווספו לשוק ההלוואות החוץ בנקאיות. אלו יגבירו את התחרות ויורידו את הריביות הקיימות כיום.


שחף מזין, כלכלן, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א)