פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השבוע שהיה בכלכלה בחמש נקודות

      חמשת האירועים הבולטים בזירה הכלכלית בשבוע שחלף

      1. הידוע נהפך לרשמי: משה כחלון ימונה לשר האוצר הבא של ישראל

      יו"ר כולנו משה כחלון עם חברי הסיעה רועי פולקמן ומירב בן ארי בבית הנשיא, מרץ 2015 (טלי מאייר )
      כחלון עם חברי סיעת כולנו בבית הנשיא (צילום: טלי מאייר)

      אחרי כל ההבטחות וההצהרות, השבוע זה נהפך כמעט לרשמי: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע כי יו"ר כולנו, משה כחלון, ימונה לשר האוצר הבא של מדינת ישראל. אם כחלון יעמוד בהבטחותיו – יפתח את ענף הבנקאות לתחרות, יטפל במחירי הדיור, ימסה את הירושות ובאופן כללי, ישנה את סדרי העדיפויות החברתיים-כלכליים של ישראל – הרי שרוב רובו של הציבור ייצא נשכר. ואולם המאיון העליון, זה שמחזיק בנכסים שכחלון מעוניין או עלול למסות, לערער ולפורר, נכנסו מאז שלישי האחרון לכוננות, אפילו אימה. כפי שהוא רואה זאת, אם האיש שהתייצב בנחישות מול טייקוני הסלולר ופתח את השוק לתחרות אגרסיבית, מעוניין באמת ובתמים במהפכה נוספת – כזו אכן תגיע. כעת רק צריך להמתין ולראות אם יצליח כחלון גם לשים יד גם על ועדת הכספים, שהובטחה לח"כ משה גפני מיהדות התורה, ותאפשר לו לחלוש על השיבר של הכסף, או אם יסתפק במשרד הבכיר.

      המשמעות לכיס שלכם: אם אינכם משתייכים למאיון העליון – יש לקוות לגידול בהכנסה הפנויה, ומי יודע, אולי אפילו לדירה.

      2. בניגוד לציפיות, הריבית נותרה 0.1%; הדולר צנח – ושוב עלה.

      נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג בטקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות. הר הרצל, 5 במאי 2014 (יואב דודקביץ')
      נגידת בנק ישראל קרנית פלוג (צילום: יואב דודקביץ’)

      בנק ישראל הודיע השבוע על השארת הריבית ברמתה הנוכחית, והנמוכה מאוד – 0.1% – וזאת למרות הציפיות לחיתוך עוד יותר אגרסיבי - עד כדי הורדתה לרמה שלילית. הפחתה נוספת בריבית היתה מתבצעת לו בנק ישראל היה חושד שיש צורך בזריקת עידוד למשק, למשל בגלל ציפיות לאינפלציה (תהליך של עליית מחירים) נמוכה. אבל הבנק טען דווקא כי להערכתו "ב-12 החודשים הבאים צפויה האינפלציה לחזור אל תוך תחום היעד, לסביבת גבולו התחתון", ובקיצור – זה עוד לא הזמן להשתמש בתותחים הכבדים. לפי הערכות חטיבת המחקר, האינפלציה בשנה הקרובה תעלה ל-1.1% והריבית תיוותר על 0.1% עד לסוף 2015. השארת הריבית על כנה, בניגוד לציפיות, הובילה להמשך התחזקות השקל – כלומר, לצניחה בדולר וביורו. הסיבה: ריבית גבוהה, או גבוהה יחסית, מובילה להשקעה בשקל. אלא שאז התערבות של הבנק בשוק המט"ח, הובילה לשינוי המגמה, והמטבעות שבו והתחזקו.

      המשמעות לכיס שלכם: החזר המשכנתא (אם מדובר במשכנתא לא צמודה, בריבית משתנה) נותר נמוך, אבל הכסף בבנק ממשיך להניב ריבית אפסית. היורו הנמוך רע ליצואנים וטוב ליבואנים, וכך גם – רק בכיוון ההפוך – ביחס לדולר הגבוה.

      3. עסקת ענק: היינץ וקראפט הכריזו על מיזוג בהיקף כ-40 מיליארד דולר

      קטשופ היינץ (AP)
      קטשופ היינץ (צילום: אי-פי)

      ענקיות המזון האמריקניות היינץ וקראפט הודיעו השבוע על מיזוג בהיקף עצום – 40 מיליארד דולר. בעלי המניות של קראפט יקבלו עברו העסקה דיווידנד מיוחד של 16.5 דולר למניה, וזה ימומן על ידי בעלי המניות בהיינץ, ברקשייר האת'ווי של וורן באפרט, וקרן G3 קפיטל. היינץ ידועה בעיקר בזכות הקטשופ הפופולרי שלה, ואילו קראפט מוכרת פחות לצרכן הישראלי, שכן היא פועלת בעיקר בצפון אמריקה ומשווקת מיני סוגי מוצרים ארוזים, המוכרים שבהם – גבינת פילדלפיה ועוגיות אוראו. אז מדוע שתי הענקיות המצליחות האלו זקוקות זו לזו? בפשטות – מכיוון שהעתיד נראה קודר למדי עבור שתיהן. הרגלי האכילה של האמריקנים נעים יותר ויותר לכיוון המזון הבריא והטרי, ומגמה זו מאיימת – ובצדק – על חברות המזון הארוז. בסוף 2014 דיווחה קראפט על תוצאות כספיות עגומות – הפסד של כ-400 מיליון דולר ברבעון האחרון לשנה – והראתה את הדלת לסמנכ"לית הכספים בחברה ולשני בכירים נוספים.

      המשמעות לכיס שלכם: בטווח הנראה לעין, לא צפויות השלכות על כיסו של הצרכן הישראלי.

      4. פייסבוק ישראל מרחיבה את הפעילות בישראל – ומגייסת עשרות עובדים

      מארק צוקרברג (AP)
      מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג (צילום: אי-פי)

      פייסבוק ישראל ערכה השבוע מסיבת עיתונאים מרובת באז והודיעה כי היא מתכננת להרחיב את השורות, ולגייס עוד עשרות עובדים בישראל עד לסוף השנה: ממהנדסים, מנהלי מוצר ומעצבים ועד לאנשי שיווק ופיתוח עסקי. אותם "נבחרים" ברי המזל יצטרפו ל-55 עובדי פיתוח ו-20 עובדי מכירות ופיתוח עסקי, המועסקים כבר כעת במשרדי החברה בתל אביב. מרכז הפיתוח הגדל ומתרחב של פייסבוק מצטרף ליותר מ-300 חברות רב-לאומיות שממוקמות כאן – מגוגל, יאהו, אפל ו-HP ועד לסיסקו, אינטל, פיליפס, מיקרוסופט ו-IBM. במלים אחרות: התרחבות פייסבוק מסמנת כי ישראל ממשיכה לשמר את מעמדה כמעצמת חדשנות וכישרון, והיד עוד נטויה. האם החברות הרב לאומיות יסיגו כוחותיהן מכאן עקב שינויים אפשריים במדיניות המס כלפיהן, או – אפילו – בשל מעמדה המתערער של ישראל בזירה הבינלאומית? ימים יגידו.

      המשמעות לכיס שלכם: אם אתם מהנדסים, אתם כבר יודעים כמה משלמים לכם. ההיצע גדול, הנוף לים לא רע בכלל.

      5. מהלך צפוי: מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן, הודיעה על פרישה

      יעל אנדורן מנכ"לית משרד האוצר במסיבת עיתונאים בה מוצג תקציב 2015 (נועם מושקוביץ)
      יעל אנדורן (צילום: נועם מושקוביץ)

      מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן הודיעה השבוע על החלטתה לפרוש מתפקידה, שנתיים בלבד לאחר מינויה. הודעת הפרישה היתה צפויה למדי: מנכ"ל משרד ממשלתי הוא תפקיד המוגדר משרת אמון, ואכן נטייתם של שרים חדשים היא "לנקות את השולחן", ולמנות את אנשיהם בתפקידי מפתח. אנדורן, שמונתה בידי לפיד בעודה בהיריון מתקדם, הקדימה אם כך תרופה למכה, ופרשה טרם ההחלטה תיכפה עליה. בין המועמדים שעשויים להחליפה: שי באב"ד, לשעבר יו"ר הרשות השנייה ומספר 11 ברשימת כולנו וראש אגף התקציבים באוצר לשעבר, גל הרשקוביץ. ב"גלובס" מעריכים כי אף שהרשקוביץ נחשב מקורב לכחלון, ייתכן שזה יעדיף למנותו ליו"ר מינהל מקרקעי ישראל.

      המשמעות לכיס שלכם: ראו כותרת מספר 1.