"המחירים אצלנו מעט גבוהים, בעיקר במזון וכמובן הדיור"

נגידת בנק ישראל מגיבה לדוח השנתי: יש לקצץ 8 מיליארד שקל בהוצאות ולהעלות מסים. קראה לביטול פטורים ממס והזהירה מהגדלת הגירעון

  • קרנית פלוג
עמירם ברקת
קרנית פלוג (צילום: רויטרס)

"יש כלים נוספים על השולחן, יכול להיות שנצטרך להשתמש בהם". כך אמרה היום (ג') נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, במסיבת עיתונאים לרגל הצגת דוח בנק ישראל ל-2014.

פלוג הוסיפה: "אנחנו לא ששים להשתמש בכלים לא קונבנציונליים, אבל אם יווצרו תנאים שמחייבים להשתמש בהם לא נהסס לעשות זאת". פלוג הדגישה כי "הפיגור של ישראל בהשקעות בתחבורה ציבורית ובתשתיות בכלל והבירוקרטיה הלא-עקבית אשמים בפיריון הנמוך יחסית של המשק הישראלי ביחס למדינות מערביות... כשמסתכלים על רמת התשתיות ביחס למדינות המפותחות, במרבית התחומים יש פער משמעותי בינינו למדינות המפותחות. בעיקר בתחבורה ובפרט בתחבורה ציבורית ובנמלים".

בנוגע לרגולציה אמרה פלוג: "כל רגולטור עושה את עבודתו, אבל חסרה הסתכלות כללית ואין עקביות. ירדנו במדרג מהמקום ה-26 למקום ה-40 וכשחברות צריכות להחליט איפה הן רוצות להשקיע אז עניין הבירוקרטיה משפיע על הבחירות שלהן". פלוג המליצה ליישם חקיקה להפחתת רגולציה, לחשוף סקטורים נוספים לתחרות מחו"ל ולהשקיע בחינוך, בדגש על חינוך מקצועי.






לגבי יוקר המחיה אמרה נגידת בנק ישראל: "המחירים אצלנו מעט גבוהים ממה שהיינו מצפים מרמת התוצר לנפש של ישראל בהשוואה בינלאומית. הפער גדול במיוחד בתחום המזון והמשקאות, בכלי רכב ששם המיסוי כמובן גבוה, ובתחומי המלונות וההסעדה. תחום נוסף שיש בו עלות גבוהה יחסית הוא ההוצאה לדיור (שכר דירה). כמעט 40% משוכרי הדירות מוציאים מעל 40% מהכנסתם החודשית על דירה - וזה מעיק במיוחד על משקי בית צעירים".

פלוג המליצה להגביר התחרות בין שחקנים קיימים ולהסיר חסמים בפני כניסת שחקנים נוספים. בתחום של שירותי בנקאות ציינה פלוג את הצעדים שכבר ננקטו על-ידי המפקח על הבנקים - ההקלה במעבר מבנק לבנק, היכולת לפתוח חשבון באינטרנט; וקביעה של שירותים במחיר סטנדרטי.

פלוג טענה, כמו כן, כי מע"מ דיפרנציאלי הוא "לא דרך יעילה לטפל בחלוקת הכנסות. יש לזה עלות גבוהה ושכמוציאים מוצרים מתוך המע"מ האחיד, זה מדרון חלקלק. גם פיקוח מחירים גורף הוא לא דרך יעילה".

"להגדיל היצע הקרקעות לדיור"





לגבי מחירי הדירות שבה פלוג והמליצה על הגדלת היצע הקרקעות לדיור. "צריך לזכור שהממשלה שולטת על היצע הקרקעות ועל הליך התכנון ולכן יש לה תפקיד מרכזי". פלוג ציינה שתהליך התכנון והרישוי ארוך מדי ואורך כמעט 13 שנה, שהטיפול בתשתיות לא נעשה במקביל להליכי הבניה ושהרשויות מקבלות תמריצים שליליים לקדם בנייה בשל ארנונה גבוהה יותר לעסקים ולדירות גדולות.

בנושא המדיניות הפיסקאלית צוין כי "3.5% תוצר הולכים לשירות החוב הציבורי - וזה בערך כפול מהמקובל במדינות המערביות". היא צייה כי ההוצאה הציבורית האזרחית נמוכה מזו של מדינות המערב וזו הסיבה לרמה הנמוכה יחסית של השירותים האלה. פלוג הדגישה כי אם הממשלה תרצה לעמוד בהתחייבויותיה מבלי לפרוץ את הכללים הפיסקאליים היא תידרש לבצע התאמות בהיקף 10 מיליארד שקל בתקציב 2016, שמתוכו 2 מיליארד שקל העלאת מיסים ו-8 מיליארד קיצוץ בהוצאות. לדבריה "אם תידרש הגדלה של תקציב הביטחון הממשלה תעמוד בפני בחירה מאד קשה בין צמצום נוסף של השירותים הציבוריים המצומצמים במילא לבין הגדלת ההכנסות (העלאת מיסים ע"ב). פלוג קראה לשקול ביטול פטורים ממס והזהירה מפני הגדלת הגירעון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully