פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בשלוש נקודות: השבוע שהיה בכלכלה

      שכר המינימום עלה, רווחיות הבנקים ירדה, ובנק ישראל הודה. האירועים החשובים שהיו בכלכלה בשבוע שחלף

      עו"ד אבי ניסנקורן מגיע למשרד האוצר בניסיון להביא לסיום שביתת העובדים הסוציאליים, מרץ 2011 (מגד גוזני)
      יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן

      שכר המינימום יעלה ל-5,300 שקל בדצמבר 2017

      לכאורה, מסיבת העיתונאים שכינסו השבוע יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ונשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, נשאה עמה בשורה מצוינת לשכבות החלשות בישראל: פעימה נוספת, רביעית במספר, תצטרף לשלוש הפעימות שעליהן כבר הוכרז בדצמבר האחרון להעלאת שכר המינימום, כך שבדצמבר 2017 יעלה עד ל-5,300 שקל.

      ברביעי האחרון, ה-1 באפריל, נכנסה לתוקפה הפעימה הראשונה, שהעלתה את שכר המינימום ב-300 שקל, ל-4,650 שקל בחודש. פעימות נוספות יתרחשו ביולי 2016 (4,825 שקל) ובינואר 2017 (5,000 שקל). אלא שכעת נשאלת השאלה אם הפעימה הרביעית שעליה הכריז הצוות ניסנקורן-ברוש בכלל תצא לפועל. ממשלה, הרי, טרם הוקמה, וכלל לא ברור אם הסיכום בין השניים יאושר על ידה, ויוחל בבוא העת על עובדי המגזר הציבורי.

      מה שבטוח הוא, שהעלאת שכר המינימום בישראל היא מהלך נחוץ. על-פי נתוני OECD מ-2013, שכר המינימום השעתי בישראל במונחי שוויון כוח קנייה (ppp) מציב אותנו במקום 14 מבין 25 מדינות מדורגות, כשמתחתינו בדירוג מדינות לא-במיוחד-מצליחות כמו ספרד, פולין, טורקיה, יוון, בולגריה, יוון, מקסיקו, צ'ילה ועוד.

      המשמעות לכיס שלכם: אם אתם נמנים עם משתכרי שכר המינימום, היכונו לתלוש מוגדל החל בחודש הבא, ולהעלאות נוספות עד 2017. לגבי הפעימה הרביעית – אל תצאו עוד בחגיגות. מעסיקים, מנגד, יספגו העלאה מסוימת בהוצאות על שכר העובדים.

      נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג בטקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות. הר הרצל, 5 במאי 2014 (יואב דודקביץ')
      נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג (צילום: יואב דודקביץ')

      בנק ישראל פירסם את הדו"ח השנתי; הנגידה הודתה – המחירים גבוהים

      דו"ח בנק ישראל שפורסם השבוע סיכם שנה לא-מי-יודע-מה במונחים כלכליים, וסיבה עיקרית לכך היא מבצע "צוק איתן" ששיתק את המשק בקיץ האחרון. התוצר צמח ב-2.8% בלבד והתוצר לנפש ב-0.8% - נמוך מהקצב במרבית מדינות OECD. לכך מתווספת עוד שנה של עליות במחירי הדירות (4.5%), שתודלקה בידי הריבית הנמוכה שקבע הבנק.

      אך הדו"ח גם מרמז לכך, שאם שר האוצר הבא ייטע בציבור אמון לירידת מחירים – זו אכן תגיע ("כאשר צעדי הממשלה אמינים בעיני הציבור הם משפיעים על ציפיותיו"). בשורות טובות יחסית מגיעות מצדו של שוק העבודה, שם האבטלה הוסיפה לרדת. בצד האחר של המטבע, כדאי לדעת כי חלק גדול מהעובדים שהתווספו למעגל העבודה ב-2014, הם משתכרי שכר נמוך, ובעלי כישורים נמוכים. המשמעות היא כי פריון העבודה בישראל מוסיף ונפגע, ומספר העובדים העניים עולה.

      במסיבת עיתונאים שבה הוצג הדו"ח, הודתה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ביוקר המחיה הישראלי (בייחוד בתחומי המזון, משקאות, כלי רכב, מלונות, הסעדה ודיור), אך טענה שלא צריך לתת פטור ממע"מ על מוצרי יסוד, ואף שיש צורך בהעלאות מסים. בקיצור – מעניין יהיה לראות כיצד פלוג וכחלון יסתדרו ביניהם.

      המשמעות לכיס שלכם: אם משה כחלון, שר האוצר המיועד, יאמץ את רעיונותיה של פלוג להעלאות מסים (תרחיש לא סביר), ייתכן שתזכו בשירותים ממשלתיים משופרים – אך ההכנסה הפנויה החודשית תקטן. המצב עשוי להתאזן אם תותנע תחרות בתחום הבנקאות; תחרות שבה תומכים פלוג וכחלון כאחד.

      רווחיות הבנקים נשחקת; ירידה של 9% לעומת 2013
      שלושה מחמשת הבנקים הגדולים בישראל – לאומי, דיסקונט והבינלאומי – הציגו השבוע ירידה ברווחים לעומת אשתקד, ורק הפועלים ומזרחי טפחות הציגו רווחים והראו צמיחה (רווח צנוע למזרחי טפחות, וגבוה יותר, 2.74 מיליארד שקל, לפועלים). אלא שבשורה התחתונה, מצבם המצרפי של הבנקים רחוק ממזהיר, ובעייתם העיקרית היא ריבית נמוכה, ששוחקת את הכנסות המימון. חמשת הבנקים הרוויחו במשותף 6.4 מיליארד שקל בלבד, ירידה של כ-9% לעומת 2013. הרפורמה המדוברת כעת בענף הבנקאות, שמטרתה להכניס שחקניות חדשות לזירה, מעמידה אם כך את הבנקים במצב מתוח ומאוים מתמיד. אבל לבכירים, כמו לבכירים, לא צריך לדאוג. עלויות השכר שלהם (40 איש) היתה ב-2014 158.1 מיליון שקל.
      המשמעות לכיס שלכם: הריבית הנמוכה טובה לנוטלי המשכנתאות ושאר הלוואות, וטובה הרבה פחות למי שמצפים לתשואה טובה יותר על הפיקדונות. בנוסף, כשהבנקים במשבר, הם עשויים לנסות ולמכור לכם הלוואות שונות ומשונות, גם אם אינכם זקוקים להן. בנקים, הרי, חיים מעמלות וריביות. היו ערכים לכך.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      מנכ"לית הלאומיי, רקפת רוסק עמינח (צילום: רון קדמי)

      רווחיות הבנקים נשחקת; ירידה של 9% לעומת 2013

      שלושה מחמשת הבנקים הגדולים בישראל – לאומי, דיסקונט והבינלאומי – הציגו השבוע ירידה ברווחים לעומת אשתקד, ורק הפועלים ומזרחי טפחות הציגו רווחים והראו צמיחה (רווח צנוע למזרחי טפחות, וגבוה יותר, 2.74 מיליארד שקל, לפועלים).

      אלא שבשורה התחתונה, מצבם המצרפי של הבנקים רחוק ממזהיר, ובעייתם העיקרית היא ריבית נמוכה, ששוחקת את הכנסות המימון. חמשת הבנקים הרוויחו במשותף 6.4 מיליארד שקל בלבד, ירידה של כ-9% לעומת 2013.

      הרפורמה המדוברת כעת בענף הבנקאות, שמטרתה להכניס שחקניות חדשות לזירה, מעמידה אם כך את הבנקים במצב מתוח ומאוים מתמיד. אבל לבכירים, כמו לבכירים, לא צריך לדאוג. עלויות השכר שלהם (40 איש) היתה ב-2014 158.1 מיליון שקל.

      המשמעות לכיס שלכם: הריבית הנמוכה טובה לנוטלי המשכנתאות ושאר הלוואות, וטובה הרבה פחות למי שמצפים לתשואה טובה יותר על הפיקדונות. בנוסף, כשהבנקים במשבר, הם עשויים לנסות ולמכור לכם הלוואות שונות ומשונות, גם אם אינכם זקוקים להן. בנקים, הרי, חיים מעמלות וריביות. היו ערכים לכך.