אחת ההבטחות של אהוד ברק, ערב הבחירות של 99', היתה להקים רשות לתכנון לאומי במשרד ראש הממשלה. הרעיון היה לחזק בדרך זו את ענייני התכנון והבנייה, לייעל ולזרז את שיווק הקרקע על ידי מינהל מקרקעי ישראל. הרשות אמורה היתה לכלול את מינהל התכנון של משרד הפנים ואת מינהל מקרקעי ישראל של משרד התשתיות. במסגרת המו"מ הקואליציוני הועלה שמו של יעקב אפרתי, איש ש"ס ששימש קודם לכן מנכ"ל משרד הפנים, כיו"ר אפשרי לרשות.
בסופו של דבר ירדה התוכנית מסדר היום בעקבות התנגדות עזה בכנסת ומצד גופים חיצוניים, שחששו מריכוזיות יתר בתחום התכנון. ואולם בחודשים האחרונים, כמעט בסודיות, התחיל גם ראש הממשלה הנוכחי, אריאל שרון, לקדם רעיון דומה. היוזמה של שרון היתה להעביר את מינהל מקרקעי ישראל בלבד למשרדו.
שרון הצליח לבצע את המהלך, וקיבל את אישור הכנסת בשבוע שעבר. אפרתי, מנהל מינהל מקרקעי ישראל כיום, מגיע בכל זאת למשרד ראש הממשלה, בעקבות מהלך זה. בסביבתו של אפרתי, שלא לציטוט, לא מאושרים מהסיפוח. מוטב, הם אומרים, שיטפל במינהל שר במשרה מלאה, ולא ראש ממשלה. באופן רשמי מברכים כמובן על המינוי, ומזכירים ששרון היה ממילא יו"ר מועצת מינהל מקרקעי ישראל בחודשים האחרונים, מתוקף תפקידו כממלא מקום שר התשתיות.
מקור כוח, כלי דמוגרפי
אם ללמוד מן ההיסטוריה, אפרתי לא יכול להרשות לעצמו להיות שאנן. השרים האחראים על המינהל העדיפו בעבר, במקרים רבים, למנות מקורב להם למנהל. ייתכן בהחלט כי גם שרון יבחר למנות למינהל מנהל אחר במקום אפרתי.
שרון הוא ללא ספק אחד מהשרים המומחים ביותר בענייני מקרקעין בהיסטוריה של מדינת ישראל. הוא מבין את הכוח שמעניקות הקרקעות - מבחינה אלקטורלית, מבחינת היכולת לדאוג לציבורים ולמקורבים - וגם ככלי דמוגרפי ממדרגה ראשונה.
לכן היה תמיד שרון מעורב בענייני המקרקעין; הקדנציה הקרובה תהיה הקדנציה הרביעית שלו, שבה המינהל נמצא תחת ידיו - יותר מכל שר אחר מאז הוקם המינהל ב-1960. בכל אחת מהקדנציות האלה הוא הותיר אחריו את חותמו. הבעיה היא שתועלת הפעולות שביצע שנויה במחלוקת.
הקדנציה הזכורה ביותר שלו היא ללא ספק השנייה - מ-90' ועד אמצע 92'. בתקופה זאת הצליח שרון כשר השיכון להביא להקמת עשרות אלפי יחידות דיור, לבניית יישובים על קו התפר וכן להענקת הנחות מופלגות לחקלאים, במה שאולי התחיל את התהליך שהסתיים לפני שלושה שבועות בבג"ץ. הנימוק לפעולות אלה היה כי יש צורך להכין פתרונות דיור מספיקים לגלי העולים שצפויים לעלות. לזכותו של שרון ייאמר כי מרבית העולים אכן הצליחו למצוא פתרונות דיור, ולא היה מחסור אמיתי.
ואולם, מצד שני, המדינה השקיעה מיליארדי שקלים בהקמת דירות שאלפים מהן עומדות ריקות עד היום, מכיוון שנבנו במקומות לא אטרקטיוויים - בפריפריה ומעבר לקו הירוק. שרון השתמש בהבטחות רכישה כדי למשוך קבלנים. כלומר, קבלן שלא מכר דירות, קיבל את התשלום מהמדינה, שנתקעה עם המלאי.
מהחלטה 533 לוועדת רונן
אלה לא היו הפעולות היחידות שביצע שרון בשם הצורך למצוא מספיק קרקעות לבנייה לעולים. בפעולה נוספת בהקשר זה אישר שרון בחודשים האחרונים של הקדנציה שלו, במאי 92', את החלטה 533 המפורסמת. החלטת מינהל זו קבעה כי במקרה של הפשרת קרקע חקלאית, יוכל החוכר החקלאי לרכוש את הקרקע כולה, ולשלם למינהל 51% בלבד מהשווי שלה. החלטה זו בוטלה, וב-95' קיבלה ממשלת רבין, ובה שר השיכון בנימין בן אליעזר, את החלטה 727, המאפשרת לקבל, אומנם ללא תמורה כספית, רק 27% מהקרקע.
בקדנציה השלישית, כשר התשתיות ב-99-'96', היה שרון אחראי דווקא להקמת הוועדה בראשות בועז רונן, שדנה ברפורמה במדיניות המקרקעין של ישראל. שרון "הריח" את שינוי האווירה. הוא חש כי אי אפשר להמשיך זמן רב במתן פיצוי גבוה לחקלאים על הקרקעות, הרשומות תחת בעלות המדינה. הוא הפציר בראשי תנועות ההתיישבות לאמץ את המלצות הדו"ח, שקבע כי יש להפחית את הפיצוי על קרקע במרכז ל-20% בשלב ראשון ול-15% בהמשך, אך במקביל, עיגן את זכויותיהם בחלקות המגורים. החקלאים סירבו, וכיום בעקבות הבג"ץ, ייאלצו להסתפק בהרבה פחות.
מי שהתנגד בזמנו להקמת הרשות, למשל נציגי הירוקים, מתנגדים גם כיום להעברת המינהל למשרד ראש הממשלה. זאת מכיוון שראש הממשלה הוא בעל השפעה רבה יותר משר אחר, והוא יכול להצליח במקומות שאחרים כשלו - למשל בהוצאת תקציבים מהאוצר. מצד שני, זה גם אחד הטיעונים המרכזיים של התומכים בצעד. פעילותו של המינהל נפגעה עקב הקשר הרופף בינו לבין משרד התשתיות. לכן, אומרים התומכים במהלך, העברה למשרד חזק, כמו זה של ראש הממשלה, יכולה דווקא לסייע.
שרנסקי תומך במהלך
אחד התומכים במעבר הוא שר הבינוי והשיכון, נתן שרנסקי. שרנסקי, כמו שרי שיכון לפניו, קורא להחזיר את המינהל למקומו הטבעי - במשרד השיכון. אבל, הוא מוסיף, העברתו לשרון עדיפה בכל מקרה על השארתו במצב הקיים. למשרד השיכון יש טענות רבות כלפי המינהל ועל הדרך הלא יעילה שבה הוא מתנהל. אולי אצל שרון, מקווה שרנסקי, יהיה שיפור.
גם אבי דרכסלר, מנהל המינהל בתקופה שבה היה שרון שר התשתיות, וניסה ליישם את דו"ח רונן, רואה את המעבר כצעד העשוי להיות חיובי. לדבריו, לשרון יש כוח שלא היה מצוי בידי ראש ממשלה מזה שנים, ולכן יש כעת הזדמנות אמיתית לבצע רפורמות נחוצות במינהל מקרקעי ישראל. כשר תשתיות, הוא מוסיף, ניסה שרון לבצע רפורמות אבל הכשילו אותו במשרדי הפנים והאוצר. כעת הוא בעמדה טובה יותר.
בין העניינים הדורשים רפורמה אמיתית במינהל אפשר לציין את השירות לאזרחים ולחוכרי הקרקעות במגזרים השונים. עניין נוסף הוא הסדרת הזכויות והחובות של החוכרים - וביניהם החלקאים.
מה שמדאיג במיוחד בהחלטת שרון להעביר אליו את המינהל דווקא עכשיו, הוא עניין זכויות החקלאים בקרקע. שרון, חקלאי בעצמו, נחשב באופן טבעי כאיש של החקלאים. שרון ושר החקלאות, שלום שמחון, מנסים לצמצם את הנזקים שנגרמו לחקלאים על ידי הבג"ץ, ויותר מכך - על ידי החקלאים עצמם.
סיוע
השר המעורב ביותר בענייני מקרקעין
זיו מאור
22.9.2002 / 8:48