פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מאיראן ללוזאן ועד לדלקן

      כיצד ישפיע ההסכם עם איראן על מחירי הדלק? מה גרם להצפת היצע הנפט בעולם? ואיך הודו תרוויח מכל ההתפתחויות

      בית זיקוק במחוז עלאם – איראן, 2014 (אתר רשמי , סוכנות הידיעות אירנ"א)
      בית זיקוק נפט באיראן (צילום: אירנ"א)

      הידיעה על ההסכם המתרקם בלוזאן עם איראן הפילה את מחיר הנפט העולמיים בשיעור ממוצע של כ-4%. אבל גם הסרת הסנקציות בפועל, אולי בקיץ הקרוב, לא תשפיע על מגמת המחירים בענף, ואנו צפויים להמשיך ולראות את מחירי הדלק מזנקים בתזזית, יותר למעלה מאשר למטה.

      איראן מחזיקה כ-10% מעתודות הנפט העולמיות ונחשבת לרביעית במעצמות הנפט העולמיות. החרם שהטילו ארצות הברית והאיחוד האירופי, במסגרת הלחץ להקפאת תוכנית הגרעין שלה, גרם לתעשיית הנפט האיראנית לרדת מיצוא של 2.5 מיליון חביות נפט ביום לכ-1.1 מיליון חביות.

      לירידת ההכנסות מקיטון התפוקה והיצוא נלוותה מכה נוספת בשל ירידת מחירי הנפט בעולם. הלקוחות העיקריים של איראן הם במזרח - והגדולים בהם הן סין הודו יפן, קוריאה וטורקיה. למרות החרם, המשיך הנפט האיראני לזרום לסין, אך הודו הצטרפה בשנה האחרונה לעיצומים וגרמה לפגיעה אנושה כמעט בכלכלה האיראנית.

      הסרת העיצומים תהיה חדשות טובות גם להודו, הנהנית מהקרבה הגיאוגרפית לשדות הנפט האיראניים ועשויה ליהנות בעתיד גם ממרבצי הגז הטבעי הגדולים של איראן. איראן היא המדינה השנייה בעולם (אחרי רוסיה) בהיקף מרבצי הגז שלה. העיצומים הקפיאו גם תוכניות לפיתוח שדות הגז ואת היצוא למדינות השכנות, והסרתם עשויה להפוך את איראן גם ליצואנית גדולה של גז טבעי - בעיקר להודו.

      הירידה הנוספת במחירי הנפט, שממילא ירדו בכ-50% מאז החלה הצפת הנפט בשווקים באוקטובר 2014, נגרמה בגלל הציפיות להיצע נוסף. העיצומים על הסחר עם איראן טרם הוסרו, והם עשויים להתבטל רק אם ייחתם הסכם הסופי להקפאת תוכנית הגרעין, לכל המוקדם ביוני הקרוב. האיראנים יזדקקו לפחות לשנה נוספת כדי להחזיר את תעשיית הנפט שלהם לתפוקה מלאה, ועד אז עשויים מחירי הנפט העולמיים לשוב ולעלות, ואולי אף לשוב לרמתם הקודמת.

      שוק הנפט מוצף. כל המאגרים מלאים, כולל כ-30 מיליון חביות במכליות המשייטות בימים, כשבעלי המטען מעכבים את פריקתו בציפייה להתאוששות המחירים. בתעשיית הנפט רווחות הערכות סותרות בנוגע לעתיד מחירי הנפט ומידת ההשפעה של הסכם עם איראן, אם אכן ייחתם סופית: הגורם העיקרי למפולת מחירי הנפט הוא ההחלטה האסטרטגית האמריקאית להגביר את ייצור הנפט המקומי, במטרה לבטל את תלותה על המעצמה במדינות זרות. הגברת התפוקה האמריקאית התאפשרה בין היתר באמצעות טכנולוגיות מתקדמות להפקת נפט מפצלים (סלעים הספוגים הנפט גולמי) – טכנולוגיה שהגדילה מאוד את עתודות הנפט. במקביל הרחיבה ארצות הברית את השימוש באנרגיה חליפית לנפט, בעיקר גז.

      בעבר נשלטו מחירי הנפט העולמיים על ידי קרטל המדינות מפיקות הנפט, אופ"ק. הקרטל באמת ניסה לפעול נגד המפולת, והחברות דרשו לצמצם את התפוקה בניסיון לייצב את המחירים. ואולם, ערב הסעודית, חברה מרכזית בארגון, הטילה וטו על ההחלטה ומנעה את ההפחתה.

      בענף האנרגיה גוברת ההערכה שהארגון, שבעבר הטיל חתתו על הכלכלה העולמית, עומד על סף התפרקות. אם וכאשר יוסרו הסנקציות מעל איראן, יתכנסו חברות הארגון לדיון מחודש במדיניות הנפט, ואם לא יגיעו גם הפעם להסכמה - יהיה זה ככל הנראה, סופו של הארגון.

      אבל חזרתה של איראן לשוק לא תפגוש בהכרח את עודפי ההיצע והמחירים הנמוכים השוררים כעת בשוק. תעשיית הנפט פועלת בתחרות משוכללת מאוד ובתנאים הקרובים מאוד לשוק חופשי קלאסי. ירידת צפויה לגרום לקיטון ההיצע ובשבועות האחרונים ניכרו סימנים ראשונים לקיטון בתפוקת הנפט האמריקאית. אותות מבשרים נוספים הם הקיטון בהיקף חיפושי הנפט בעולם: כאשר המחירים נמוכים, כדאי פחות להשקיע בחיפושי נפט והסיכון בהשקעה גובר. ספירת מגדלי הקידוח לחיפושי נפט וגז בארצות הברית מצביעה של ירידה של יותר מ-50% מאז החלה מפולת המחירים.

      נתונים אלה מעודדים מאוד את אנשי תעשיית הנפט, המתגעגעים למחירים של 100 דולר לחבית. מצד שני, איש מהם לא חזה את מפולת אוקטובר, ומאגרי הנפט העולמיים ממשיכים להתפקע.