השילוב מצליח: חיילים חרדים שהשתחררו השתלבו בעבודה

מהלוחמים החרדים ששירתו בגדוד הנח"ל החרדי (נצח יהודה) של צה"ל נקלטו בתום שירותם הצבאי במעגל העבודה או שניגשו ללימודים אקדמיים. 81% מהחרדים ששירתו במקצועות טכנולוגיים במסגרת היחידות השונות בתוכניות שח"ר (שילוב חרדים) - השתלבו בשוק העבודה.

כך עולה מסקרים שמציגה חטיבת תכנון ומינהל כוח-אדם (תומכ"א) באגף כוח-אדם בצה"ל ונערכו על-ידי מוסד שמואל נאמן וארגון הג'וינט. הסקרים בדקו את שיעורי ההשמה והתעסוקה בקרב החיילים המשתחררים. לדברי ראש החטיבה, תא"ל מירב קירשנר, כיום משרתים בצה"ל כ-3,700 חרדים, "וזה המספר הגבוה ביותר של חרדים ששירתו אי-פעם בצה"ל, בלי ספק".

מנתונים שהציגה תא"ל קירשנר בשיחה עם "גלובס" עולה כי 1,700 מבין החיילים החרדים המשרתים בצה"ל הם לוחמים. 70% מהם רווקים ו-30% נשואים ובעלי משפחות. 97% מהחרדים הלוחמים הם רווקים.

מנתוני צה"ל עולה גם כי הצבא עומד ביעדי הגיוס של חרדים שהוצבו לו בידי הממשלה: ב-2013 גויסו לשורותיו 1,972 חרדים, כשהיעד שהוגדר לצבא היה 2,000. בשנתון של 2014 הוצב לצה"ל יעד גיוס של 2,300 חרדים, ותא"ל קירשנר העריכה כי הצבא יעמוד ביעד זה תוך הרחבת מסגרות השירות של חרדים ביחידות השונות, בהן יחידות לוחמות באמצעות שילוב של לוחמים חרדים גם בחטיבת גבעתי.

"אנו רואים בשירות של חרדים תרומה לצבא ולמדינה ואנחנו נחושים לעמוד ביעדי הגיוס שהציבה לנו הממשלה ואף מעבר לכך. זאת, תוך העדפה לייצר ערוצים שונים שיובילו לגיוסם על בסיס של הבנות משותפות ולא מתוך כפייה. לשם כך עלינו לייצר עבור מתגייסים אלה מסלולים ותנאי שירות מותאמים בלי להסב פגיעה באוכלוסיות אחרות שמשרתות בצה"ל", אמרה.

חיילים המשרתים בתוכניות שח"ר במקצועות טכנולוגיים ביחידות עורפיות מוכשרים לתפקידים טכנולוגיים, כמו חשמל, תפעול מערכות מידע, ניהול רשתות, טכנאי אלקטרוניקה, מכונאות רכב ועוד. עם שחרורם משירות של שנתיים, הם משתלבים בשוק העבודה שמשווע לכוח-אדם מקצועי על רקע המחסור חריף עקב צמצום החינוך המקצועי בישראל. "מדובר באלפים שיוצאים לשוק העבודה ועוברים אצלנו את ההכשרות לעבודה במקצועות טכניים המבוקשים במשק", אמרה קירשנר.

צה"ל עסוק גם בשילובם של חיילים אחרים במעגל העבודה. לדברי תא"ל קירשנר, ההסתכלות על שוק העבודה נעשית עוד בעיצומו של השירות, תוך הקפדה על קשר הדוק עם משרדי ממשלה וגופים שונים שמעורבים בנושא. בימים האחרונים פתחו אכ"א והיחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון בתוכנית ניסיונית, שבמסגרתה זומנו 200 חיילים המשרתים כלוחמים או כתומכי לחימה להליכי אבחון במכוני השמה במטרה לאפיין את יכולותיהם האישיות לקראת בחירתם את מסלולי ההשכלה והתעסוקה שאליהם ייגשו עם תום שירותם הצבאי.

התוכנית נקראת "מתכננים את השחרור", היא מיועדת לחיילים שנותרה להם שנת שירות אחת וממומנת בידי הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים. בתום המבדקים, ימליצו מנחים מקצועיים לחיילים על תחומי עיסוק או לימודים שיבטיחו את השתלבותם המיטבית בחיים האזרחיים. בחלקה השני של התוכנית, יועמדו למשתתפיה מלגות ללימודים אקדמיים, להכשרה מקצועית או להשמה תעסוקתית.

לדברי תא"ל קירשנר, במסגרת תוכניות אחרות נחשפים חיילים בשנת השירות השלישית שלהם גם לעבודה בענפי תעשייה שונים במטרה לאפשר את שילובם העתידי בעבודה. בתוכניות אלה מעורבים גם משרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים.

אוכלוסיה נוספת שזוכה לתשומת לב מיוחדת היא חיילי צה"ל מהמגזר הבדואי. כ-5% מבני המגזר הבדואי בגיל גיוס משרתים בצה"ל, ששואף להרחיב את מספר המשרתים ממגזר זה בתוך 5 שנים.

"יש מבני המגזר שמשתחררים משירות כלוחמים והם שגרירים פחות טובים שלנו כי הם לא מוצאים עבודה והם שואלים שאלות, כמו מה השירות נתן לנו. אנחנו בפירוש רוצים שחיילים ממגזר זה שסיימו שירות כלוחמים ישתלבו יותר במקומות עבודה, וזה כחלק מהניסיון שלנו להרחיב את הגיוס בקרב בני אותו מגזר", הסבירה קירשנר.

מנתוני צה"ל עולה כי כ-50% מכלל בני גיל 18 באוכלוסייה לא מתגייסים לשירות צבאי. בקרב גברים יהודיים שיעור המתגייסים הוא 72.7%, כש-13.5% מאלה שלא מתגייסים פטורים מטעמי "תורתו-אמנותו". מהנתונים עולה עוד כי כ-40% מהנשים בגיל 18 לא מתגייסות, כש-35% מהן מצהירות שהן דתיות. הנתונים מתפרסמים על רקע היערכות של צה"ל לקראת קיצור השירות הצבאי ב-4 חודשים, ל-32 חודשים, החל ממחזור הגיוס של חודש יולי הקרוב.

"למעשה, מחזור הגיוס של מארס 2015 הוא האחרון שמתגייס ל-36 חודשים", אומרת תא"ל קירשנר. "זה מעצים את האתגר למיצוי השירות של החיילים בצה"ל, וזה מחייב אותנו לשורה של מהלכים, כמו קיצור ההכשרות לתפקידים ושחרור חיילים בשלבים מוקדמים יותר למעגל העבודה. המצב הזה מצמצם את היקף המשרתים בנקודת זמן במסגרות עתירות גברים, כמו לחימה, תפקידים טכניים או נהגים וכו', ואני מעריכה שנחווה מחסור בבעלי תפקידים כאלה. אנו בוחנים סגירה של מסגרות במסגרת התוכנית הרב-שנתית שהרמטכ"ל מוביל ושילוב בקבע של מפקדים במערך הלוחם במסגרת של קצונה צעירה בארבעה חודשים נוספים או יותר. מדובר בכמה מאות בעלי תפקידים שייכנסו לקבע של כמה חודשים", אמרה.