עידית, בת 50, מבוטחת של קופת החולים מכבי במסגרת הסל הבסיסי, מעוניינת לפנות טיפול פסיכולוגי. מבירור שערכה עלה כי פגישה שבועית עם פסיכולוג פרטי תעלה לה כ-300-350 שקל לפחות סכום שאינה יכולה לעמוד בו כעת. לשמחתה, גילתה עידית כי כמבוטחת של מכבי היא יכולה לבחור פסיכותרפיסט עובד סוציאלי קליני או פסיכולוג קליני למשל מתוך רשימת בעלי המקצוע העובדים עם קופת החולים, וליהנות מטיפול במחיר מוזל: 63-189 שקל לפגישה, למשך 30 פגישות.
ואולם, החל מ-1 ביולי, כשתיכנס לתוקפה הרפורמה בבריאות הנפש בישראל, עידית לא תוכל עוד לזכות בסוג זה של טיפול מוזל - אלא אם תאובחן או אם יעלה חשד להפרעה פסיכיאטרית כלשהי. לעומתה, חברתה הסובלת מהתקפי חרדה מאובחנים תצא נשכרת מהרפורמה: לא משנה באיזה קופת חולים היא מבוטחת ומהו סוג הביטוח שברשותה (בסיסי או משלים), היא תוכל לבחור בפסיכותרפיסט המתקשר עם קופת החולים ולהתחיל עמו בטיפול. ההשתתפות העצמית שבה תחויב אחידה עבור כל קופות החולים, כפי שנקבע על ידי משרד הבריאות: 50 שקל לפגישה ראשונה ו-120 שקל לכל פגישה מהשנייה ואילך.
המשמעות: תחום בריאות הנפש מוכנס במסגרת הרפורמה לסל הבריאות, וקופות החולים הן שמתחילות לקחת עליו אחריות. המרוויחים: כל אותם אנשים שאובחנו עם בעיה פסיכיאטרית או עברו משבר משמעותי בחייהם (גירושים, אובדן וכו'), ואובחנו בהמשך לכך עם "הפרעת הסתגלות" מסוג זה או אחר. אנשים אלה טופלו עד כה בחינם רק על ידי מרפאות משרד הבריאות, בתי החולים הפסיכיאטריים או במקרים מסוימים גם במרפאות הכלליות של קופות החולים. לחלופין הם שילמו כספים רבים עבור טיפולים פרטיים.
המפסידים: כל אותם אנשים מסוגם של עידית ואחרים, שאינם זקוקים לטיפול פסיכותרפי באופן בהול, אך מעוניינים בו בכדי לשפר את איכות חייהם. מעתה רבים מהם אם לא יאובחנו פסיכיאטרית ייאלצו לפנות לשוק הפרטי ולהוציא מכיסם כמה מאות שקלים מדי שבוע. אפשרות נוספת העומדת לרשותם היא לגשת למרפאות הציבוריות של משרד הבריאות, אך שם התורים לרוב ארוכים מאוד. המרפאות של קופות החולים עמוסות גם הן, ולרוב מתמקדות בטיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים דחופים בלבד. בשני המקרים אין אפשרות לבחור את המטפל.
עד כה, שלוש קופות החולים מתוך ארבע בישראל (כללית, מאוחדת ולאומית), סיפקו את שירותי הפסיכותרפיה במסגרת הביטוח המשלים בלבד, וכעת יידרשו לראות אם וכיצד יוכלו להמשיך ולספק שירותים אלו באופן מוזלים לכל אותם "בלתי מאובחנים". בכל מקרה, ברוב המקרים, מי שמצויים בטיפול פסיכותרפי מטעם קופות החולים כעת ואינם מאובחנים פסיכיאטרית ככל הנראה לא יאולצו לסיים את הטיפול ב-1 ביולי.
"השיטה פחות חשובה"
"מטרת הרפורמה היא להפוך את שירותי בריאות הנפש לנורמטיביים יותר, ופחות סטיגמאטיים, וכך לחזק את הקהילה", מסביר ד"ר ערד קודש, ראש מערך בריאות הנפש של מאוחדת. "הרפורמה תוביל להפחתה בצורך באשפוזים פסיכיאטריים ותחזק את הקשר שבין גוף ונפש. החל מיולי יינתן מגוון רחב של שירותים בתוך מרפאות קופות החולים עצמן".
האם אתה צופה שקופות החולים יטפלו גם באותם אנשים "לא מאובחנים" שמעוניינים בפסיכותרפיה מוזלת, במסגרת השב"ן?
"הנושא הזה עדיין לא פתור והוא בדיונים מול משרד הבריאות. אני מעריך שעד יולי יתבהרו גבולות הגזרה הללו".
בהנחה שתימצאו זכאים לטיפול פסיכותרפי (דרך מטפלים עצמאים) מטעם קופת החולים מהי הדרך הנכונה לבחור מטפל? קודש מסביר כי הדבר החשוב ביותר לבחון, באמצעות שיחה טלפונית מקדימה ופגישה ראשונה, הוא התאמה וכימיה בין מטופל למטפל. בנוסף, ניתן לברר אם שיטת הטיפול (פסיכו-דינאמית, או קוגניטיבית-התנהגותית, למשל) מתאימה לצורכיכם.
"השיטה פחות חשובה לדעתי", טוען קודש. "הכי חשוב לבדוק שהמטפל מבין אותך ושהקצב שלו מתאים לך. גם לא כל כך חשוב אם מדובר בפסיכולוג קליני או עובד סוציאלי קליני". עוד ניתן לברר בשיחה הטלפונית המקדימה לגבי שנות הניסיון של המטפל ומקורות ההכשרה שלו. "כימיה וניסיון המטפל הם האלמנטים החשובים ביותר", מסכם קודש. הטיפים האחרונים נכונים, כמובן, גם ביחס לבחירות מטפל בשוק הפרטי.