המשימה של שר האוצר החדש – צמצום הבירוקרטיה

סקרים בינלאומיים שנערכו בשנים האחרונות הראו בברור שאנשי עסקים מקומיים וזרים מדרגים את חוסר היעילות של הבירוקרטיה הממשלתית בישראל כמכשול העיקרי לעשיית עסקים בישראל. לכן, טוב יעשה שר האוצר הבא של ישראל אם במקום לנסות לשנות את הסקטור הפרטי לפי עמדותיו הכלכליות וצרכיו הפוליטיים, כפי שעשו מרבית שרי האוצר עד היום, יאמץ לעצמו את שיפור הבירוקרטיה הישראלית הכושלת כמשימתו העיקרית. נראה, שבדק בית פנימי והוליסטי של הממשלה בסבך הבירוקרטיה שנוצרה פה, מלווה בהחלטה נחושה לרפורמות מתבקשות, עשויים לתרום לכלכלת ישראל הרבה יותר מהניסיונות לערוך רפורמות בענפים שונים בסקטור הפרטי. בהקשר זה, כדאי לזכור, שהרוב המוחלט של העסקים הפרטיים נמצאים בתחרות, ולכן, בלחץ תמידי להשתנות ולהתייעל וזאת בניגוד לסקטור הממשלתי בכלל והביורוקרטיה הממשלתית בפרט שיכולים להישאר במצב לא יעיל במשך זמן ממושך מאוד כפי שאכן קורה בישראל.

הגרף שלפנינו מדרג את החסמים לעשיית עסקים בישראל, לפי חומרתם, כפי שרואים זאת אנשי עסקים מקומיים וזרים. הסקר נערך ע"י הפורום הכלכלי העולמי ( (W.E.F לשנת 2014/15. (בחודש ספטמבר)

מהרשימה של גורמים בעייתיים בעשיית עסקים בישראל, בולטת חוסר היעילות של הבירוקרטיה הישראלית. גם יתר הגורמים הבעייתיים שמוזכרים בגרף: שיעור המסים, חוסר יציבות במדיניות הממשלתית, תשתיות בלתי מספיקות, נגישות למימון, תקנות מס, ורגולציה מגבילה בשוק העבודה, נוגעים באופן ישיר או עקיף בבירוקרטיה של הממשלה. ראוי לציין, שתוצאות דומות לסקר האחרון שמצוטט כאן מתקבלות גם בסקרים של שנים קודמות. כמו כן, תוצאות דומות מתקבלות גם מסקרים של ארגונים בינלאומיים אחרים.

בתקופה של 40 השנים האחרונות כיהנו 20 שרי אוצר במדינת ישראל. השר המיתולוגי, פנחס ספיר, שלפי סיפורי אנשי דורו ומכריו, הסתובב עם פנקס שחור ורשם בו רעיונות לפרויקטים לעשיה במשק. באותו פנקס רשם השר עשירים יהודיים שיכולים לממן את הקמת העסקים האלו, וזאת כשהוא פורט על נימים ציוניים וכלכליים כאחד. בנוסף לספיר, היו לנו 19 שרי אוצר נוספים, שניסו, מדי פעם, לשנות או לרתום את הסקטור הפרטי, לעשיה לפי הבנתם ולעתים לפי צרכיהם הפוליטיים. אחרון שרי האוצר- יאיר לפיד, בדומה לספיר, עבד בסגנון אינטואיטיבי והאמין כנראה שהוא בשליחות עבור עם ישראל והמעמד הבינוני בפרט. גם לפיד ניסה להכתיב לסקטור הפרטי מה נכון לעשות עבור מי שהוא חפץ ביקרו – למשל מע"מ ס. לשר האוצר הפוטנציאלי הבא, משה כחלון, יש כנראה משנה כלכלית של הגברת התחרות בענפים שמתאפיינים ע"י מספר חברות דומיננטיות, וזאת במטרה להביא לירידת מחירים לצרכנים, כפי שאכן עשה לענף הטלפונים הסלולריים.

מדהים, שבין שרי האוצר הרבים בדור האחרון, לא היה, ולו גם שר אחד, שזיהה את הבעיה המרכזית של הכלכלה הישראלית והיה מוכן להקדיש את המאמצים והמשאבים הנדרשים לתיקון- מה שאנשי עסקים מצביעים, כעקב אכילס של המשק: בירוקרטיה ממשלתית בלתי יעילה בעליל שמעכבת את התפתחות המשק והסקטור הפרטי במיוחד.

כל שרי האוצר התעסקו באינטנסיביות בסקטור הפרטי ובניסיונות לשנות ו/ או לשפר את תרומתו לצרכן הישראלי, וזאת תוך כדי התעלמות מהחולשות הזועקות של הסקטור הציבורי, שנתון להשגחתם הישירה. בעוד שהסקטור הפרטי נמצא כמעט תמיד, במידה זו או אחרת, בתחרות מקומית ובינלאומית ולכן נוטה להיות יעיל בהרבה מהסקטור הציבורי, בחרו שרי האוצר להתרכז ברפורמות ספורדיות בסקטור הפרטי תוך התעלמות, כנראה מתוך נוחות פוליטית, מהתפוחים הרקובים המרובים בסקטור הציבורי. הכישלונות המחפירים של הסקטור הציבורי בישראל הם קולוסליים ויש לכך אין-ספור דוגמאות מהנמלים ועד הרכבת וחברת החשמל.
טוב יעשה שר האוצר החדש, אם בנגוד ל- 20 שרי האוצר האחרונים, יתרכז בשפור הוליסטי של המערכת הבירוקרטית. בכך יתרום בטווח הבינוני והארוך לצמיחה כלכלית מהירה ובריאה יותר. כמו כן, שיפור בפעילות הממשלתית במשק יכול גם לעזור רבות לפתרון הבעיות האקוטיות של הכלכלה הישראלית: יוקר המחיה, פריון עבודה, היצע של יחידות מגורים, שיפור תשתיות, משילות טובה יותר, שדרוג שירותי בריאות, העמקת תהליך הגלובליזציה ועוד. נקווה, שלשם שינוי, שר האוצר החדש יקדם רפורמות קריטיות במגרש הביתי המבולגן שלו- הבירוקרטיה הממשלתית, ורק לאחר היישום המוצלח ותפקוד סביר של מערכת השלטון, יעבור לרפורמות שאולי חשובות גם כן אבל פחות בוערות עבור השוק הפרטי.

על השר כחלון להימנע מלהיות עוד שר אוצר שמנסה לעצב באופן אקראי ענפי כלכלה שונים בסקטור הפרטי היעיל יותר, תוך שהוא זונח את מה שבאמת זועק לתיקון- חוסר היעילות המשווע של הסקטור הציבורי בישראל. אם יצליח במשימתו, סביר שימנה עם הרשימה המצומצמת של אנשי כלכלה ועסקים שתרמו משמעותית לבניית המשק הישראלי.

ד"ר גד אריוביץ, מרצה לכלכלה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א). אסטרטג השקעות בינלאומי.