שיעור דמי הניהול הממוצע שהציבור משלם עבור החיסכון הפנסיוני שלו, באמצעות חברות הביטוח ובתי ההשקעות, נמצא בשנים האחרונות במגמה של ירידה, בין היתר בעקבות המהלך הציבורי ש"גלובס" החל בו כתגובה לנסיקה בדמי הניהול בשנים שבאו מיד לאחר רפורמת בכר.
אבל זוהי אינה התמונה המלאה, וברור שהמגמה אינה גורפת, ושעדיין יש מקום להתערבות חיצונית ולשינוי מצב השוק, בעיקר ביחס לסגמנט אחד - ש"תקוע" עם המציאות הבעייתית שהייתה נהוגה פה בעבר, ללא יכולת פרקטית לשיפור מצבו.
מדוע? מבחינת הדוחות לשנת 2014 של עשרת מנהלי הביטוח, הפנסיה והגמל המובילים בשוק עולה, כי סך כל דמי הניהול הקבועים שנגבו על-ידיהם מהחוסכים עמד בשנה החולפת על כ-5 מיליארד שקל - גידול של כ-9.5% ביחס לדמי הניהול הקבועים שגבו ב-2013 הגופים שמנהלים את ביטוחי החיים שמושקעים בשוקי ההון, את קרנות הפנסיה החדשות הגדולות בשוק ואת קופות הגמל לתגמולים וקרנות ההשתלמות.
אולם בעוד שסך הנכסים שמנהלים הגופים הללו בתחומי הפעילות האמורים גדל ב-2014 בכ-12%, לכ-654 מיליארד שקל, הרי שסך כל דמי הניהול הקבועים גדל בשיעור נמוך יותר. דבר זה מעיד על השחיקה בשיעור דמי הניהול. אבל באפיק אחד, בעייתי מאוד מבחינת הלקוח, זוהי איננה המציאות. מדובר בפוליסות החיסכון בביטוחי החיים של חברות הביטוח, שדמי הניהול הקבועים בהן נסקו ב-2014 בשיעור החד ביותר.
זהו הסגמנט הבעייתי ביותר מבחינת הלקוחות. בעוד שבגמל ובפנסיה אפשר לשנות את עלות החיסכון גם אצל חוסכים שהצטרפו בעבר, הרי שבביטוחי החיים לא קיימת אפשרות כזו, והלקוח של היום הוא למעשה לקוח שבוי של חברות הביטוח, שימשיכו ליהנות מתזרים נאה מדמי הניהול שלו לעוד שנים רבות, משום שלא עומדת לו אפשרות פרקטית לנייד פוליסות קיימות. זאת משום שפוליסות אלה מבטיחות מקדם תוחלת חיים, אשר יאבד בעת מעבר בתנאי הרגולציה הנוכחיים.
כך, משלם הלקוח בינתיים את דמי הניהול הגבוהים - מבלי שיהיה ברור עד כמה הכדאיות התיאורטית שבהבטחת המקדמים תשרוד את עלות הפוליסה.
בינתיים, בצל קריאות והצעות לאפשר ניוד של פוליסות שכאלה - ולו רק כדי לאפשר ללקוחות להתמקח מול חברות הביטוח על שינוי בתנאים - בפיקוח על הביטוח באוצר דנים ומתחבטים בנושא כבר כמה שנים, ועדיין אין מענה של ממש.
הזרם הקבוע לכיסי חברות הביטוח
על מה מדובר? תחילה, הנה כמה מספרים שיציירו את תמונת האמת של דמי הניהול שנגבו ב-2014 על-ידי חמש קבוצות הביטוח הגדולות בשוק (מגדל, הראל, כלל ביטוח, הפניקס ומנורה מבטחים) ועל-ידי חמשת בתי ההשקעות המובילים (פסגות, מיטב דש, אקסלנס, אלטשולר שחם וילין לפידות). דמי הניהול שנגבו בפעילויות הגמל, הפנסיה והחיסכון בביטוחי החיים, כולל דמי הניהול המשתנים בפוליסות המשתתפות ברווחים, הסתכמו ב-2014 בכ-5.93 מיליארד שקל - ירידה של כ-2.3% ביחס לסך דמי הניהול שנגבו ב-2013.
ירידה זו נובעת בעיקרה מהצטמקות של כ-37% בדמי הניהול המשתנים שזרמו לכיסי חברות הביטוח על פוליסות שנרכשו לפני שנים לא מעטות, ושנגזרים מרווחי השקעה שנרשמו בשוקי ההון - אשר מתאפיינים בתנודתיות גבוהה מאוד וברווחיות רבה מאוד מבחינת החברות לאורך השנים.
בנטרול דמי הניהול המשתנים, ובשקלול דמי הניהול הקבועים שגובים בתי ההשקעות, ושגובות חברות הביטוח הן מהפרמיה והן מהצבירה, הרי שסך דמי הניהול שתלויים רק בהיקפי הנכסים המנוהלים וההפקדות לחיסכון, ולא במה שקורה בשוקי ההון, דווקא גדל ב-2014 בכ-9.5%, לסך של כ-4.95 מיליארד שקל.
למעשה, אצל הגופים שנסמכים בעיקר על פעילויות הגמל וההשתלמות, לא הייתה מגמה אחידה: בעוד שסך דמי הניהול שגבו פסגות, מיטב דש ואקסלנס לא טיפס, ואף ירד אצל חלקם, הרי שאלטשולר שחם וילין לפידות נהנו כצפוי מגידול חד בנכסים המנוהלים, שהביא לנסיקה של יותר מ-30% בהכנסות מדמי הניהול. מנגד, אצל חברות הביטוח, שמנהלות את פעילויות הפנסיה המרכזיות, ובעיקר נהנות מתיק ביטוחי חיים ישן שגובה דמי ניהול גבוהים, צמחו דמי הניהול הקבועים ב-2014 בשיעורים שנעים בין 8% ל-12.5%.
מציאות דמי הניהול הגבוהים בפוליסות ביטוחי החיים ניבטת אלינו גם מהעובדה שבעוד שהנכסים שמנוהלים בפוליסות אלה מהווים כשליש משוק הפנסיה הצוברת החדש (קרנות הפנסיה החדשות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופוליסות שמושקעות בשוקי ההון), הרי שסך דמי הניהול שנגבו מהם עולים על 40% מסך דמי הניהול שבחנו (לבתי ההשקעות אין בכלל פעילות שכזו, והם "תרמו" להכנסות המצרפיות אך ורק בגמל ובפנסיה).
כך או אחרת, ב-2014 גבו חברות הביטוח דמי ניהול קבועים ומשתנים בהיקף של כ-2.4 מיליארד שקל בגין חוזי ביטוח חיים. מדובר בירידה של כ-14% ביחס ל-2013, בשל צניחה בדמי הניהול המשתנים, שבכל זאת הסתכמו בסך נאה של כ-984 מיליון שקל אצל חמש הגדולות. עם זאת, מדובר בעלייה חדה של כ-80% ביחס לדמי הניהול המקבילים שנגבו על-ידן ב-2012, שנה שבה נגבו רק 303 מיליון שקל בדמי הניהול המשתנים.
זאת בעיקר בשל הגידול הדו-ספרתי שנרשם מדי שנה בדמי הניהול הקבועים בביטוחי החיים, שהסתכמו ב-2014 בכ-1.4 מיליארד שקל, ושימשיכו לזרום לכיסיהן של חברות הביטוח ללא שינוי כיוון או האטה. למול זאת, דמי הניהול בפעילויות הגמל והפנסיה של עשרת הגופים שבחנו צמחו ב-2014 בכ-7.4% - מתחת לקצב הגידול של הנכסים בשווקים אלה, שעמד על כ-12%.