המדריך למנפנף: הערכה המושלמת למנגל יום העצמאות

יום העצמאות ממשמש ומבא – ועמו טקס המנגל המסורתי. אם אין ברשותכם מנגל הממתין בבוידעם בדיוק לאירועים שנתיים מסוג זה, הכנו עבורכם מדריך לקניית מנגל איכותי, בשיתוף עם הקצב תמיר לוי, הבעלים של מסעדת "מו ומו" ברחובות.

אם יש ברשותכם מרפסת גבוהה או חצר בצד הבית, והחלטתם לקשטן בגריל גז קבוע – הקפידו על כך שרשת הצלייה עבה ככל הניתן. כדאי שגם המתכת של חנוכיית הגז תהיה עבה. העובי של אלמנטים אלה חשוב, שכן הוא מווסת את החום הצולה את הבשר. "מגע קרוב מדי בין האש לבשר עלות לגרום לו להישרף, כאשר חלקיו הפנימיים נותרים חיים", מסביר לוי. "טמפרטורת האש היא סביב 500 מעלות, ואילו הטמפרטורה הרצויה לבשר היא כ-250 מעלות. בטמפרטורה אופטימאלית הבשר מתקרמל". עוד מוסיף לוי: המתכת של החנוכייה סופגת את החום ומקרינה אותו בטמפרטורה אחידה על פני כל המשטח. מתכת דקיקה לא תעשה את העבודה, ויש לוודא שתהיה מאסיבית".

כאשר רשת הצלייה עשויה נירוסטה, הבשר נוטה להידבק אליה, וזה לאו דווקא מיטיב עם צלייתו. "עדיפה רשת מיציקת ברזל או מסגסוגת ברזל", מסביר לוי. "רשת מנירוסטה עשויה להיות יקרה יותר, אך היא לא בהכרח טובה יותר. מסעדות לרוב משתמשות בסגסוגת ברזל. רשת זו לא מחלידה, ובנוסף – מאפשרת קליטה ואגירה טובות מאוד של חום. הרשת הגרועה ביותר היא זו המגלוונת (מצופה באבץ – חומר רעיל, ה"ו)". חשוב להדגיש כי אין בעיה עם גריל עשוי נירוסטה, להפך. תיתכן בעיה רק כאשר הרשת עשויה נירוסטה.

כדאי לבחור גריל גז המציע עוצמת גז (נמדדת ביחידות BTU) בדרגה גבוהה ככל הניתן, ולכל הפחות 50,000 BTU ואילך. הטווח השגור בשוק הוא 13,000-72,000 BTU. "דרגת החום הגבוהה מקנה את האפשרות לווסת את החום, בהתאם לצורך", מסביר לוי. "גריל בהספק נמוך מדי, לא יצליח לחמם את השכבות השוכנות מעליו: הפלטה, הרשת והבשר". על-פי כלל אצבע נפוץ בענף, עוצמה מתאימה ל-1 סמ"ר צלייה היא כ-BTU 18.

חלק מהגרילים כיום נמכרים בליווי של תוסף חשוב, המסייע בהגנה על צינורות הגז ובוויסות החום: מפזרי להבה. מדובר בלוחות מתכת המוצבים מעל המבערים ויוצרים מעליהם כעין גגון. גם גלגלים הנלווים לבסיס גריל הגז, הם תוסף חשוב, המאפשר את הזזתו הנוחה ממקום למקום. כיסוי מתאים גריל יגן עליו מפני פגעי מזג האוויר.

על-פי לוי, המרחק בין הגחלים לרשת הצלייה צריך להיות סביב 15 ס"מ, וזאת כדי שהפחמים יימצאו בעומק של לפחות 10 ס"מ ביחס לבשר. "בהיעדר מרחק כזה, הפחמים יישרפו – או לחלופין, לא יבשלו את הבשר".

גודל הגריל תלוי כמובן במספר הסועדים ובתדירות הכינוסים, אך ככלל – מדגיש לוי – גריל ברוחב של 80 ס"מ (וברחוב 40 ס"מ), מתאים לאנשים המעוניינים להשביע בקלות כעשרה סועדים. "גריל גדול יותר כבר אינו מומלץ בעיני", אומר לוי, "וגריל של 40X40 מתאים בעיקר לטיולים". עוד מדגיש לוי שגודל הגריל הוא כלל אינו מדד לאיכות.

מלקחיים, עמן הופכים את הבשר בתהליך ההכנה. על-פי לוי, "יש לוודא שיהיו יציבות ושלא יתקפלו בקלות. המלקחיים חיוניות כי קשה להפוך את הבשר החם עם הידיים. שימוש עם מזלג גם הוא אינו מיטבי כי קשה להפריד בין הבשר לבין הגריל באמצעות מזלג".

מזלג ארוך ומפוצל ("עם שני שפיצים"), המיועד להחזקת הבצל ולסידור הפחמים. "המזלג הארוך נוח מזה הרגיל, שאינו מספיק ארוך לצורך החזקת הבצל. יש לוודא שיהיה איכותי וחזק – עדיף עשוי נירוסטה", אומר לוי.

מברשת פלדה, לשם ניקוי המנגל. "כל מברשת פלדה עם ידית ארוכה תתאים. יש לשים לב ששערות המברשת יהיו ארוכות מספיק – אחרת הן לא יחדרו את עומק הרשת, וינקו רק את החלק העליון של המנגל".

פחית שימורים גדולה להדלקת הפחמים (פתוחה משני הצדדים כארובה) או מתקן ייעודי לכך. "הפחית או המתקן מזרזים את תהליך ההדלקה, ומצריכים מעט חומר בערה. כל שעושים הוא לשמן חתיכת נייר, להדליקו ולמקם בפחית. הארובה תדליק את הגחלים. פחית אינה פחות טובה בהיבט זה ממתקן ייעודי, שנרכש בכסף".