ריקוד שבטי, כל הדרך אל הבנק

עפרה שטראוס, בת לאצולת ההון הישראלי ודור שלישי שמחזיק בבעלותו את מחלבות שטראוס, היא אחת מאנשי העסקים המזוהים ביותר עם מה שמכונה "האליטה הישנה". את תפקיד יו"ר קבוצת שטראוס-עלית קיבלה ב-2001 לאחר שאביה, מיכאל (מיקי) שטראוס, פרש מניהול פעיל בחברה. קבוצת שטראוס הוקמה בשנות ה-30 כמחלבה פרטית קטנה בנהריה ומאז התפתחה לאחת מהקבוצות העסקיות הגדולות בישראל.

כמי שעומדת בראש הקבוצה דבקה שטראוס בפעילות יצרנית ואף הרחיבה אותה - תוך שהיא מתמודדת עם לא מעט משברים וטלטלות שעברו על הכלכלה העולמית והישראלית. למרות הקשיים שעמדו מולה, היא לא התפתתה לסיכונים עסקיים (כמו נוחי דנקנר), לא הסתבכה בפרשיות הון ושלטון ולא התקרבה להסדרי חוב - מה שביסס את מעמדה כאשה הראשונה של הכלכלה הישראלית.

במרוצת השנים רכשה שטראוס את עלית (סמל ישראלי נוסף) וכך נכנסה למעשה לעסקי הממתקים, הקפה והחטיפים וביססה את מעמדה כאחת מעמודי התווך של התעשייה המקומית. הקבוצה מעסיקה כיום למעלה מ-7,000 עובדים מה שהופך אותה לאחת המעסיקות הגדולות בישראל.

עפרה שטראוס, בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב העוסקת גם בפעילות פילנתרופית, נהנית ממוניטין חיוביים בענף התעשייה המקומית ובשוק ההון - בעיקר לאחר שהצליחה להצעיד את הקבוצה קדימה בעידן התהפוכות הגדול שעבר בשנים האלה על הכלכלה הישראלית. שטראוס, שהציגה ב-2001 הכנסות של 2 מיליארד שקל סיימה את 2014 עם הכנסות של יותר מ-8 מיליארד שקל ורווח נקי של 371 מיליון שקל. החברה נסחרת בבורסה של תל אביב בשווי שוק של 6.5 מיליארד שקל.

המתחרה הגדולה של קבוצת שטראוס, תנובה, נהנתה במשך שנים ממבנה הבעלות המורכב של הקיבוצים. שטראוס לעומתה היא בבעלות פרטית וככזו נתקלה בלא מעט קשיים. ההצלחה של שטראוס הפכה אותה ליקירת השוק החופשי תוך שהיא מבדלת את עצמה במוצרי פרימיום ובכניסה לשווקים חדשים – בהם תחום הקפה ותחום המים המסוננים.

יצחק תשובה הוא טייקון ישראלי שצמח ממש מהתחתית. הוא נולד ב-1948 בטריפולי שבלוב, עלה לישראל לאחר קום המדינה וגדל בנתניה במשפחת קשת יום. כילד יצא לשוק העבודה על מנת לעזור לפרנסת משפחו, ובבגרותו החל לעבוד כקבלן בניין. עסקיו צמחו עד שבשיאם נכנס לעימות חזיתי עם אצולת הממון הישראלית – משפחת רקנטי, כשרכש תחת אפה את השליטה בקבוצת דלק. בעיניי רבים נחשב המהלך לעימות הבולט ביותר בין הצמרת העסקית "החדשה" ל" כסף הישן".

בשיאו החזיק תשובה בבעלות על שורה ארוכה של חברות מקבוצת דלק, אולם המשבר הפיננסי הגדול של 2008 פגע קשות בעסקיו ואיים אף לכלות אותם. גורמים בשוק ההון מספרים כי בעידן שלאחר המשבר הגדול בדלק נדל"ן תשובה אינו כבעבר. "הוא התאכזב מאד מחלק מהמשקיעים שלו, ולכן עשה את מה שעשה על-אף שיש לו את האמצעים לשלם את מלוא החוב של דלק נדל"ן", טענו השבוע בשוק ההון.

המזל שיחק לתשובה פעם נוספת כשברגעי השיא של המשבר התגלה מרבץ גז טבעי בקנה מידה גדול בקידוח "תמר" והבטיח כי יוכל להיחלץ מהמשבר ואף לצאת ממנו חזק יותר. עם זאת, למרות תגליות הגז הכניס תשובה את חברת דלק נדל"ן להסדר חוב כואב במיוחד, מה שפגע בשמו הטוב בשוק ההון.

כיום תשובה הוא אחד מגורמים החשובים ביותר בתחום האנרגיה הישראלי ואחראי לאספקת חומרי הגלם לענף החשמל בעשורים הקרובים - מה שהופך את ישראל למדינה עצמאית אנרגטית, בעולם שנמצא בטלטלות גיאופוליטיות מרחיקות לכת.

באסם ג'אבר נחשב ל"נוני מוזס" של המגזר הערבי-ישראל: הוא יו"ר קבוצת פנורמה שמוציאה לאור שבועון הנושא את שמה ומחזיקה באתר האינטרנט הפופולרי פאנט. בשנה האחרונה, על רקע קשיים תקציביים, רכש ג'אבר את השליטה בהלא טי.וי, ערוץ ערבי בכבלים ובלוויין, וכך נכנס בדרך המלך לעולם הטלוויזיה והתוכן המשודר.

האוכלוסייה הערבית-ישראלית, כ-20% מכלל האוכלוסייה, נחשבת בעלת תודעה פוליטית רחבה אך בעלת נוכחות מעטה בכלי התקשורת המרכזיים בישראל. ועל רקע זה, בין השאר, ג'אבר זוכה בהצלחה לא מבוטלת. לאפיין את קהל היעד שלו ולהגיש מוצרי תוכן פופולריים. בסקרי מדידה שונים בולט אתר פאנט כאחד האתרים הפופולריים.

אברהם נניקשווילי הוא כנראה נציגה העסקי הבולט של העלייה הגדולה ממדינות בריה"מ לשעבר. את הונו עשה במדינות בריה"מ - תוך שהוא מדלג בין עסקיו ברוסיה וגיאורגיה לבסיס האם שלו בישראל. נניקשווילי, יליד 1956, עלה לישראל עם הוריו ואחיו והתגורר באור יהודה, לאחר מכן עבר לאשדוד, שם החל לעבוד כסוכן ביטוח והיה פעיל בקרב הקהילה בגיאורגית בעיר. ב-1992, כשנפתחו מדינות בריה"מ למערב, הקים חברה ליצוא גז טבעי מרוסיה והחל לצבור הון משמעותי.

נניקשווילי הוא סמל לקליטה מוצלחת של העליות הגדולות ממזרח אירופה, שהתבססו בישראל בעשורים שקדמו לגל העלייה הגדול של שנות ה-90. היכרותו עם המערב תוך תחזוק קשרים בבריה"מ לשעבר איפשרו לו לעשות עסקים חובקי עולם, תוך חיזוק מעמדו בחברה הישראלית. לציבור המקומי ידוע נניקשווילי, בין השאר, כשותפם של איש העסקים ג'קי בן זקן וכדורגלן העבר חיים רביבו, הפעילים מאוד בתחומי הספורט והנדל"ן בישראל.

מוטי בן משה, החובש כיפה סרוגה, נולד בבאר שבע, למד בישיבת נחלים והחל ללמוד באוניברסיטת בר אילן בחוג לכלכלה וחשבונאות. בשנתו השנייה בבר אילן החליט כי הוא מחפש את הריגוש שבעולם העסקים ופרש מהלימודים. הוא טס לגרמניה, נכנס לעסקי התקשורת והאינטרנט והחל לצבור הון משמעותי. כישראלי דתי-ציוני חזר בן משה לישראל על אף הונו הרב ועסקיו הרבים והרווחיים בגרמניה.

זירה המקומית נודע בעיקר כשאחד מ"עמוד התווך של העולם העסקי" של העשור האחרון, נוחי דנקנר, איבד את קבוצת אי.די.בי. בן משה חבר לאיש העסקים אדוארדו אלשטיין ויחד רכשו את השליטה בקבוצה העסקית הגדולה בישראל תוך שהם מזרימים מאות מיליוני שקלים לקופה המדולדלת של החברה.

רבים מאנשי העסקים המקומיים הרימו גבה לנוכח חלקו של בן משה בעסקה בסדר גודל כזה, ואף ניסו להדביק לו תוויות של איש עסקים שמקור הונו לא ברור ולא ידוע. ואולם, בעקבות בדיקות שנערכו על ידי הרשויות העניק לו בית המשפט "חותמת כשרות".

לב לבייב, יליד 1956, הוא בראש ובראשונה יהלומן – תחום עיסוק הנחשב פופולרי בעולם החרדי – וידוע כאחד התורמים הגדולים ביותר למוסדות חרדיים. הוא נחשב כמי שמממן קהילות שלמות בעולם התורני-חרדי בישראל ומחוצה לה.

לבייב מוכר כבעלי השליטה באפריקה ישראל, אחת הקבוצות הגדולות והרווחיות בישראל, אולם פעילותו בתחום היהלומים מניבה לו רווחי ענק עד כדי כך שנהפך לאחד השחקנים הבולטים בזירה הבינלאומית. בשנים האחרונות עוברים עסקיו באפריקה ישראל טלטלה משמעותית: בסוף 2008 נחתך שוויה כתוצאה מהמשבר בשווקים הפיננסים העולמיים ולבייב נאלץ להכניס את הקבוצה להסדר חוב (שלימים התברר כאחד מהסדרי החוב הנדיבים וההוגנים ביותר בשוק ההון המקומי). לאחר שאפריקה הצליחה להתאושש מהמשבר, היא ספגה טלטלה נוספת כתוצאה מהמשבר בכלכלה הרוסית.

לבייב נחשב בשוק ההון איש עסקים שלמלה שלו יש ערך רב, וזאת מאחר שבהסדר החוב של אפריקה הזרים כספים רבים מכיסו לקופת החברה לצורך תשלום החובות. בשוק ההון מייחסים את הפעילות הנמרצת של לבייב בחברה בימי המשבר הגדולים לעובדה כי חלק ניכר מבעלי המניות והאג"ח הם יהלומנים שרגילים לסגירת עסקות ב"לחיצת יד," כשהחשש הגדול של המשקיעים המוסדיים היה שלבייב עלול לעשות כמו רבים אחרים ופשוט לנטוש את הספינה המיטלטלת – מה שלא קרה בפועל ולבייב חיזק את מעמדו בשוק ההון המקומי.