חברת הייעוץ האסטרטגי והמחקר הבינלאומית פרוסט אנד סאליבן, שמה על הכוונת שלה 10 חברות סטארט-אפ ביטחוניות מישראל, עם המלצה חמה למשקיעיה בעולם: כדאי להסתכל עליהן ועל הפיתוחים הטכנולוגיים שהן מובילות, כי ייתכן שהפריצה הגדולה של לפחות חלק מהן כבר נמצאת מעבר לפינה.
ברשימת הסטארט-אפים הישראליים המבטיחים לשנת 2015 של פרוסט אנד סאליבן נמצאות בין השאר גיאומיין, שעוסקת באיתור של ריכוזי מוקשים באמצעות תצלומי אוויר; ICS שפועלת בתחום הסייבר; מור שמפתחת מערכת לוחמה אלקטרונית ייחודית; ווטרוג'ן שפתחה שיטה ליצירת מים מאוויר; ווינדווארד שמספקת שירותי לוויין לזיהוי ספינות חשודות וללוחמה במרחב הימי ורובוטים - שמוצריה שמשו את יחידות צה"ל בסריקה של מנהרות חמאס בעזה במהלך מבצע צוק איתן.
הרשימה של פרוסט אנד סאליבן גובשה בין השאר על בסיס המלצות של ראשי האגף לייצוא ביטחוני (סיב"ט) של משרד הביטחון - שגם מלווה את הסטארט-אפים שמובילים פיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך.
"התחלנו לגבש את הרשימה עם לא פחות מ-100 חברות הזנק שעוסקות בתחומי אירוספייס, סקיוריטי ודיפנס ובחרנו את אלה שמעסיקות פחות מ-50 עובדים. גם אם חלקן כבר מוכרות מוצרים - הן עדיין משקיעות את הכסף שנכנס בפעולות של מחקר ופיתוח", סיפר ל"גלובס" מנהל תחום הייעוץ לחברות ביטחוניות בישראל בפרוסט אנד סאליבן, יקי ברנס: "לדעתנו, כל אחת מהחברות שנבחרו לרשימה יש בה כדי לעניין את המשקיעים. הרשימה לא מהווה המלצה להשקעה, אלא הצעה למשקיעים להסתכל יותר על חברות שיש להן מה להציע".
הניסיון של פרוסט אנד סאליבן לחשוף את המשקיעים לחברות שמובילות פיתוחים בעלי פוטנציאל ביקוש גבוה בעולם, על פי הצרכים המתהווים - פגש את הצורך של האגף לייצוא ביטחוני (סיב"ט) שבמשרד הביטחון - לחשוף את הסטארט-אפים לפני משקיעים מן העולם שיצעידו אותם קדימה. 6 מתוך 10 החברות שמופיעות ברשימה של הפירמה הבינלאומית, זוכות כבר כמה שנים לליווי צמוד של האגף: "חונות אצלנו חברות רבות שמחפשות שיתופי פעולה ומשקיעים אסטרטגיים שיהיו מוכנים לקחת אותן קדימה, לא רק מבחינה פיננסית, אלא גם לחשוף את הפיתוחים שלהם בשוקי העולם. הרשימה הזאת מייצגת את החברות שמובילות טכנולוגיות ייחודיות - עם מוצרים שעשויים לזכות לביקוש נרחב בעולם שכן הם עונים לצרכים ביטחוניים מהותיים", אומרת ראש חטיבת התעשיות הקטנות והבינוניות בסיב"ט, שחר חורב.
רשימת הצרכים הביטחוניים המהותיים, שעליהם מדברת חורב, כוללת מערכות טכנולוגיות יעילות שיאפשרו לספק מידע אמין ומדויק לאיתור ולחשיפה של ריכוזי מוקשים נגד אדם. גיאומיין, שהוקמה ב-2007 בידי יוצא מערכת הביטחון וגיאולוג בהשכלתו, אבי בוזגלו ושני שותפים נוספים מובילה פיתוח של מערכת שבכוחה לאתר שדות מוקשים מן האוויר.
פעילות נרחבת ברחבי העולם לסימון ולפינוי מרחבים שנזרעו במוקשים במהלך מלחמות ועימותים מן העבר, כבר מסמנת את האופק: "המערכת שלנו כבר קיבלה אישור הפעלה מהרשויות האמונות באנגולה והיא נבדקה גם בידי גופים המעורבים בתוכניות בינלאומיות לפינוי שדות מוקשים מטעם האו"ם", סיפר בוזגלו ל"גלובס": "אנחנו נמצאים בקשר הדוק עם מערכת הביטחון וכך - גם עם הרשות לפינוי מוקשים, שעוסקת בפינוי שדות המוקשים ברמת הגולן ובאזור הנגב ופועלים להתאמת המערכת לצרכים של משרד הביטחון".
ברשימה החברות המבטיחות נמצאת גם מור, שעוסקת בפיתוח של מערכות לוחמה אלקטרונית (ל"א) אקטיביות ופסיביות: המנהל הטכני ואחד ממייסדי הסטארט-אפ, רומן רבינוביץ' סיפר כי בזכות טכנולוגיות אלקטרו אופטיות - מערכות הל"א של מור פשוטות יותר לתפעול, אך יעילות וזולות יותר למשתמש בהן ביחס למערכות הל"א הרבות שכבר קיימות בשוק. בדומה למערכות ל"א אחרות, גם זו של מור נישאת על פלטפורמה אווירית - כמו מטוס או כלי טייס בלתי מאויש ותפקידה לשבש מערכות מכ"ם שאמורות לזהות תנועה אווירית וימית.
אלא שחרף ההישג הטכנולוגי של מור - החברה הקטנה עדיין מחפשת את ההכרה שתוביל אותה בהמשך לעשייה עסקית משמעותית: "אנחנו מניחים על השולחן טכנולוגיה חדשה וקשה לשכנע גופים גדולים ומסורתיים כמו צבאות וארגוני ביטחון שונים לסמוך עליה. צריך להוכיח להם את האיכויות של מערכת כזאת", אמר.
לדברי ברנס מפרוסט אנד סאליבן, לפחות בחלק מן המקרים חברות סטארט-אפ שמובילות פיתוח טכנולוגי ייחודי יוכלו להגיע אל המנוחה ואל הנחלה במסגרת מיזוג אל אחת החברות הביטחוניות הגדולות. "מדובר בחברות שבכוחן להוביל פיתוחים יצירתיים - שהחברות הגדולות לא ניגשות אליהם. במקום שחברה גדולה תוביל תוכניות פיתוח ספציפיות מסביב לצורך מסוים, בהרבה מאד מקרים יהיה עדיף להן לרכוש את אחת החברות הקטנות שמונעות בהמון תעוזה ובכושר המצאה טוב", אמר.
גם שחר חורב מסיב"ט מעידה על עניין גובר מצד תעשיות גדולות - שיעדיפו לרכוש חברה עם מוצר, על פני השקעה של תשומות רבות כמו זמן וכסף בתוכניות פיתוח: "בשנה האחרונה אני מרגישה ביתר שאת את התנועה של משקיעים שמחפשים היכן להשקיע - והם מגיעים גם אלינו. להתרשמותי, המשקיעים האלה מחפשים פחות השקעה בסיכון גבוה ורוצים ללכת יותר על בטוח, כמו חברה שיש לה כבר מוצר ואפילו התחלת מכירה בחו"ל. יש גם משקיעים שבאים מחו"ל עם כסף ופשוט רוצים למצוא חלופה טובה להשקעה פיננסית", היא מסכמת.