סכסוך הסחר בין ארה"ב לאירופה גרם לעימות בין החברות הגדולות בארה"ב

מאת אדמונד אנדרוס



ואשינגטון. מה שהחל כסכסוך סחר נידח בין ארה"ב לאיחוד האירופי נהפך לעימות פוליטי בין כמה מהחברות הגדולות בארה"ב, על הקלות מס בשווי של כ-100 מיליארד דולר. במאבק מאחורי הקלעים מתגוששת בואינג בג'נרל מוטורס, וולט דיסני ב-AOL טיים וורנר, קאטרפילר נגד דיר, ומיקרוסופט נגד יבמ.



המריבה כה מרה והתמרונים כה מורכבים, שהקונגרס כמעט משותק בעניין. אכן לרבים משתדלני המס המובילים בוואשינגטון יש לקוחות משני צדי המתרס. ואולם אם לא ייפתר העימות, עלולות להיות לכך השלכות חמורות. ארגון הסחר העולמי פסק כמה פעמים כי הקלות במס שמעניקה ארה"ב ל"חברות למכירות זרות" הן סובסידיית סחר לא חוקית.



המערכת הקיימת מאפשרת לחברות רב-לאומיות רבות לשלם פחות מס על רווחים מיצוא המנותבים לחברות למכירות זרות, שממוקמות במדינות נמוכות-מס. החיסכון השנתי של בואינג נאמד ב-100 מיליון דולר. החיסכון של איסטמן קודאק הוא כ-40 מיליון דולר בשנה.



ואולם אם תסרב ארה"ב לבטל או לשנות את מערכת ההטבות, עלול הדבר להצית מלחמת סחר טרנס-אטלנטית. ארגון הסחר העולמי אישר לאיחוד האירופי להטיל מכסי עונשין בסך 4 מיליארד דולר על יצוא אמריקאי - הגבוהים ביותר שאושרו אי פעם.



דמוקרטים ורפובליקאים מבקשים למצוא דרך לבטל את הקלות המס הקיימות, ולהחליפן בהקלות בסדר גודל דומה. ואולם חרף ניסיונות רבים, לא מצליח אף אחד למצוא פיתרון שאינו פוגע באחד הצדדים, ולכל אחד מהמפסידים הפוטנציאליים יש כוח השפעה רב בקונגרס.



"החבר'ה האלה מסוגלים לחשב עד האגורה האחרונה כמה שוות ההקלות של מערכת חברות מכירות זרות", אומר ביל ריינש, נשיא מועצת הסחר הלאומי, שרבות מחברותיה אינן מסכימות בעניין הפיתרון הרצוי. "אין כמעט דיונים בדבר מדיניות מס טובה. כולם מדברים כמעט אך ורק על כיצד תשפיע כל תוכנית על השורה התחתונה".



ההצעה המפורטת היחידה שפורסמה בינתיים שייכת לחבר בית הנבחרים ביל תומאס, רפובליקאי מקליפורניה המכהן כיו"ר ועדת התקציב. הצעת החוק שלו מבטיחה הקלות במס בשווי 95 מיליארד דולר בעשר השנים הבאות, תוך ביטול הקלות הקשורות בסובסידיה ליצוא בשווי 51 מיליארד דולר והחלפתן באחרות המפחיתות את שיעור המס על חברות עם פעילות ענפה מחוץ לארה"ב.



הבעיה היא שההקלות החדשות ייטיבו עם חברות שונות מאוד מהנהנות הנוכחיות - רובן יצואניות גדולות כמו בואינג, קאטרפילר, מיקרוסופט, וולט דיסני ואיסטמן קודאק. הנהנות החדשות יהיו בעיקר חברות רב-לאומיות עם פעילות ייצור או שירותים משמעותית מחוץ לארה"ב, כמו ג'נרל מוטורס, קוקה קולה, פרוקטר & גמבל, דאו כמיקל, וול-מארט, AOL טיים וורנר ויבמ.



מנהיגים אירופאים הודיעו כי הם דורשים מארה"ב לשנות את המערכת בתוך זמן סביר, אך בשבוע שעבר פירסמו רשימה ארוכה של מוצרים שעליהם יוטלו מכסים חדשים, אם המערכת לא תשונה בקרוב, כולל צימוקים מקליפורניה, פרי הדר מפלורידה, דגני בוקר של קלוג וג'ינס ליווייס. "רבים קיוו שכל העניין הזה פשוט ייעלם", אמר תומאס. "כעת לכולם ברורות העובדות".



העובדות האלה הן יותר מאשר מסים. מחוקקים ומנהלים אמריקאים נאלצים להתמודד עם כך שלארגון בינלאומית כמו ארגון הסחר יש הכוח לדרוש מארה"ב לשנות את חוקיה. לב הבעיה היא הקלה במס שנועדה במקור לפצות על ההבדלים הבסיסיים בין חוקי המס בארה"ב ובאירופה.



ארה"ב מטילה מסים על בסיס בינלאומי. כלומר היא ממסה רווחים של חברות אמריקאיות מכל מקור פעילות, גם מחוץ לארה"ב. באירופה נהוגה שיטה "אזורית" שאינה ממסה רווחים זרים. מעבר לכך, מדינות אירופה פוטרות את היצוא מהמע"מ המוטל על רוב המכירות המקומיות.



במשך שנים נהגו מנהיגי ארה"ב ואירופה על פי הסכם בעל פה שלא לפעול זו נגד הקלות המס של זו. ואולם ההסכם הזה התפורר ב-1994, כשהנציבות האירופית תקפה את פרצת המס האמריקאית, והגישה קובלנה לארגון הסחר העולמי, שזה מקרוב קם.



להפתעת האמריקאים, ארגון הסחר פסק לטובת האירופאים, באומרו כי הסכמי סחר בינלאומיים מתייחסים להקלות מס "מותנות ביצוא" כסובסידיה לא חוקית ולא הוגנת. כשהקונגרס העביר גרסה חדשה של אותו חוק, תוך החלפת "חברות המכירות הזרות" ב"השקעות חוץ-אזוריות", פסק ארגון הסחר כי גם הוא מפר הסכמים בינלאומיים.



מומחי מס וסחר אומרים כי אין פיתרון נקי שיתאים לדרישות ארגון החסר אך לא יחייב שינויים משמעותיים בתקנות המס האמריקאיות. "אי אפשר להחליף את המערכת הקיימת בשום דבר 'מותנה יצוא'", אמר ג'ון מיגר, עורך דין המתמחה במיסוי וסחר בקבוצת המדיניות הפדרלית. לכן כמעט בלתי אפשרי למצוא תחליף להקלות מס שחוקקו במיוחד עבור יצואנים.



ברגע שהציג תומאס את הצעתו לפרוס את ההקלות במס על פני עשור, התעוררו חברות לפעולה. "כשבחנו את הצעת החוק, התברר לנו במהירות שהיא תייקר באופן משמעותי את יצוא המטוסים המסחריים מארה"ב", אמר רודי דה לאון, סגן נשיא בבואינג, האחראי על ענייני חקיקה.



כריס פדילה, השתדלן הבכיר של קודאק בענייני מיסוי, התייחס תחילת להצעת החוק בזלזול, ותיאר אותה כ"בואו נעשה סרט בסין". בשבוע שעבר אמר פדילה כי במבט שני גילה כמה יתרונות פוטנציאליים, אך הצעת החוק של תומאס עדיין מעוררת בקודאק חששות.



"השאלה היא כיצד מנצלים זאת כדי לשפר את התחרות של חברות אמריקאיות מבלי ליצור תמריצי ענק להעברת הפעילות מחוץ לארה"ב", אמר. גם מחוקקים דמוקרטים קבלו על כך שהצעת החוק של תומאס תעודד חברות לייצא משרות. "אם אנחנו מנסים להקל על חברות אמריקאיות, מוזר שאנחנו מקלים על חברות שכבר החליטו לעזוב את ארה"ב מטעמי מס", אמר חבר בית הנבחרים, צ'רלס רנגל, הדמוקרט הבכיר ביותר בוועדת התקציב.



אך גם כמה רפובליקאים בכירים בוועדה מתנגדים להצעה, ובהם ג'ניפר דאן ממדינת וואשינגטון, ביתן של בואינג ומיקרוסופט. גם פיליפ קריין מאילינוי, ביתם של קארפילר ושל כמה מפעלים של בואינג, מתנגד.



בניסיון למנוע תמריץ להעברת הפעילות לחו"ל, כוללת הצעת החוק של תומאס סעיפים שנועדו להקשות על חברות המנסו