כרבע מהסטארט אפים שהוקמו בארה"ב בתקופת הבועה נסגרו

כחמישית מחברות הסטארט-אפ שהוקמו בארה"ב בשיאה של בועת האינטרנט בגיבוי קרנות הון סיכון נסגרו לפני שהצליחו המשקיעים מסבב גיוס ההון הראשון לממש את השקעתם - כך עולה ממחקר שערכה חברת המחקר האמריקאית VentureOne.



על פי המחקר, ההפסדים שנגרמו לקרנות ההון סיכון האמריקאיות ולמשקיעים בהן בשל סגירת החברות הסתכמו בכ-15.3 מיליארד דולר. מדובר בהון שהושקע בחברות סטארט-אפ ב-2000-'99. בסך הכל, מעריכה החברה, 22% מ-1,842 חברות סטארט-אפ שהוקמו ב-99' בגיבוי קרנות נסגרו, וכך כ-18% מהחברות שהוקמו ב-2000. זאת לעומת שיעור סגירה ממוצע של כ-15% בקרב חברות הסטארט-אפ שהוקמו ב-99-'92'. עד עתה, נטען במחקר, נסגרו רק כ-3.1% מ-956 החברות שהוקמו ומומנו לראשונה ב-2001, אך ההערכה היא כי מספרן יעלה בשיעור ניכר.



בישראל המצב חמור יותר. על פי הערכות של גופי מחקר בישראל, בהם חברת המחקר דולב ואברמוביץ (D&A) ופירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג, כשליש מחברות הסטארט-אפ שהוקמו בישראל בשנות הבועה 2000-'99 נסגרו. מדובר בכ-500 חברות, שמהן כ-300 נסגרו ב-2001 לבדה. מתוך כ-500 החברות שנסגרו, קרוב ל-300 הן חברות המגובות בקרנות הון סיכון, מתוך כאלף חברות סטארט-אפ שהוקמו בישראל בגיבוי הקרנות. על פי ההערכות, מתחילת 2002 נסגרו בישראל כ-70 מהחברות שהוקמו בתקופת הגאות.



על פי הערכות אלה, 30%-25% מכלל חברות הסטארט-אפ שהוקמו בישראל בתקופת הגאות נסגרו, לעומת 22% מחברות אלה בארה"ב. מכיוון שמקובל להניח כי התעשייה בישראל מתנהגת באופן דומה לתעשייה בארה"ב, הדבר מלמד שוב על מצבה הקשה יותר של התעשייה הישראלית. לשם המחשה, על פי סקרים אחרים, שיעור הירידה בהיקף ההון שגייסו הקרנות הישראליות והאמריקאיות בשנה האחרונה דומה, כ-50%. עם זאת, לא כל החברות שנסגרו הוקמו ב-2001-'99 - חלק מהן הוקמו ב-99-'97'.



סגירת מאות חברות הסטארט-אפ בישראל הסבה לקרנות ההון סיכון המקומיות והזרות הפסד כולל של כ-5 מיליארד דולר מתוך כ-6.5 מיליארד דולר שהושקעו ב-2002-'99. סכום זה כולל הפסד של כ-3 מיליארד דולר עקב ירידת שווי החברות, והפסד נוסף, של כ-2.5 מיליארד דולר, ישירות בעקבות סגירת החברות. המחקר של VentureOne מתייחס רק לחברות סטארט-אפ, ולא לחברות ציבוריות שנסגרו. בישראל נסגר מספר מועט בלבד של חברות שהונפקו או נמכרו, דוגמת וייב-אקסס וכרומטיס.



להערכת סגן נשיא למחקר ב-VentureOne, ג'ון גאברט, חברות נוספות שהוקמו בתקופת הפריחה באינטרנט ייסגרו. "מודלים עסקיים רבים מאותה תקופה אינם רלוונטיים כיום", אמר. "רבות מחברות אלה עומדות כיום בצומת דרכים, שבו הן נדרשות לגייס כספים נוספים למימון פעילותן, ואולם תהליכי הביקורת שיעברו כיום ימנעו מהן לקבל את אותם כספים".



גאברט הוסיף כי שיעור הסגירות הגבוה של חברות שמומנו בהון סיכון ב-2000-'99 משקף בחלקו את העלייה התלולה בהקמת חברות דומות, הפועלות באותם ענפים ומציעות מוצרים דומים, באותן שנים. לדבריו, חברות העוסקות בתחום מדעי החיים שהוקמו ב-2002-'99 שרדו טוב יותר מחברות אחרות, ורק 9% מהן נסגרו.



עם זאת, להערכת גאברט מדובר בשיעור מפתיע במתינותו של סגירת חברות, וזאת ביחס לריבוי ההשקעות בשנות הגאות בחברות בשלב הסיד. כך למשל, היקף השקעות הסיד צמח בעקביות לכל אורך שנות ה-90, אך הוכפל ב-98' וב-99' וצמח ב-44% ב-2000. חברות אלה היו בתחילת דרכן בעת המשבר בשוק המניות, כשחלון ההנפקות שלהן נסגר, ולכן היתה הציפייה כי רבות יותר מהן ייסגרו. מנהל בקרן ההשקעות האמריקאית אדלסון טכנולוג'י פרטנרס אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי להערכתו יהיה שיעור הכישלונות גבוה יותר, שכן ככל שנמשך המשבר, יותר ויותר קרנות מתייאשות מההמתנה להתאוששות בשוק המניות, וימחקו חברות נוספות.