איך אפשר לזהות מראש סימנים לקריסה אפשרית של עסק? על שאלת מיליון הדולר הזו עונים רוה"ח ד"ר קרן בר חוה ורועי כץ מהאוניברסיטה העברית, בעוד הם פורשים 5 תמרורי אזהרה.
"זה מכבר התפרסמו המסקנות הסופיות של הוועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל (ועדת אנדורן) ששמה למטרה לעשות סדר בנושא בפן המשפטי", נכתב במאמר שפרסמו בביטאון רואי החשבון לחודש מרץ. "במאמר זה נבקש לשפוך אור על הספקטרום החשבונאי, ולמקם על ציר הזמן חמישה שלבים נבדלים אשר מהווים רגולציה מחייבת בישראל המשתקפת בחבילת הדיווח של חברות ציבוריות".
אין זה הכרח שכל 5 השלבים יופיעו אצל כל חברה ובמצבים מסוימים ישנה בהחלט אפשרות של דילוג על אחד מהשלבים. כמו כן, כפי שניתן יהיה לראות, חלק מהשלבים נמצאים באחריות הדירקטוריון וחלק באחריות מבקר החברה; חלקם מחויבים עפ"י הוראות רשות ני"ע רק עבור חברות ציבוריות ואילו שלבים אחרים מחייבים כל חברה וחברה וחלים על רואה החשבון המבקר.
השלבים אותם ממפים בר חוה וכץ הינם בסדר כרונולוגי על ציר זמן:
1. קיימים סימני אזהרה אך לא מפורסם דוח תזרים חזוי בדוח הדירקטוריון. מדובר בסימנים כמו למשל גירעון בהון החוזר, אולם מכיוון שאין עדיין בעיית נזילות לחברה אין היא מחויבת בפרסום דוח תזרים מזומנים חזוי.
2. פרסום דוח תזרים מזומנים חזוי לשנתיים כחלק מדוח הדירקטוריון. ישראל היא המדינה היחידה בעולם המחייבת חברה לפרסם דוח תזרים מזומנים חזוי לשנתיים קדימה במקרה שיש אותות מצוקה כגון גירעון בהון העצמי, גירעון בהון החוזר, תזרים מזומנים שלילי ומתמשך מפעילות שוטפת, הפניית תשומת לב של רו"ח ועוד. השלב הזה, כמו קודמו, הינו באחריות הדירקטוריון.
3. רואה החשבון המבקר מצרף הפניית תשומת לב לחוסר ודאות פיננסית. מדובר כבר בשלב מתקדם יותר שאמור להדליק נורות אזהרה חמורות, ולפי בר חוה וכץ: "אין ספק שמדובר בשלב מובחן מהאחרים שיש לתת עליו את הדעת".
4. הערת "עסק חי" בדוח רואה החשבון המבקר. גם כאן מדובר באחריות של רוה"ח שמצמיד הערה אשר משמעותה היא ספק ממשי לגבי המשך פעילות העסק בשנה הקרובה, אם כי לפי הוראת רשות ני"ע מ-2012 ישנם מקרים בהם הערת עסק חי באה להזהיר ממצבו של העסק בראייה של יותר משנה קדימה.
5. פירוק / הקפאת הליכים / הסדר חוב. "לא כל החברות שהגיעו לשלב הרביעי ופרסמו דוחות כספיים נושאי הערת עסק חי הגיעו לשלב האחרון הזה, אך ההסתברות גבוהה למדי", מציינים כותבי המאמר. "יש לציין כי החברה יכולה במקרים רבים להמשיך ולהתקיים גם לאחר השלב החמישי, כפי שנוכחנו בעת האחרונה לגבי אי.די.בי פיתוח וסקיילקס. כאן כבר בא לידי ביטוי הפן הכלכלי, כאשר באמצעות צירוף הערכות שווי החברות עשויות להוכיח סולבנטיות על אף הקשיים הפיננסיים שפוקדים אותן".