שתי החברות של אריה גנגר שנמצאות בהקפאת הליכים יגישו לביהמ"ש בארה"ב תוכנית הבראה עד תחילת אוקטובר

החברות האמריקאיות Cedar ו-Vicksburg Chemical, שבשליטת איש העסקים האמריקאי-ישראלי אריה גנגר, קיבלו ארכה להגיש את תוכנית ההבראה שלהן שלהן לבית המשפט לפשיטות רגל עד תחילת אוקטובר - כך נודע ל-TheMarker.



שתי החברות הגישו במארס האחרון לבית המשפט לפשיטות רגל במדינת ניו יורק (מנהטן) בקשה וולונטרית להגנה מפני נושיהן (Chapter 11) לאחר שצברו חובות כוללים של כ-224 מיליון דולר. השופט סטוארט ברנשטיין חתם על ההארכה, ואם אומנם החברות יגישו את התוכנית המפורטת לארגון מחדש עד תחילת אוקטובר, הן יקבלו ארכה עד תחילת דצמבר לקבל את הסכמת הנושים לתוכנית. ככל הידוע, עד למועד זה החברות טרם הגישו את תוכנית הארגון מחדש שלהן.



גנגר הוא סגן יו"ר חברת לומניס הישראלית והוא משמש כיו"ר החברה האם של סידר ו-ויקסבורג, Trans Resources Inc - TRI, שהיא אף החברה האם של חיפה כימיקלים. גנגר הוא יו"ר TRI, המתמחה בייצור כימיקלים ודשנים, מאז 1986. סידר ו-ויקסבורג מייצרות ומוכרות כימיקלים ייחודיים לתעשייה ועבור חברות פרמצבטיקה וחקלאות.



עולה מן הבקשות שהוגשו לבית המשפט כי נכסיה של סידר מסתכמים ב-59.3 מיליון דולר וחובותיה ב-110.8 מיליון דולר, ואצל ויקסבורג מדובר בנכסים של 75.2 מיליון דולר וחובות של 112.9 מיליון דולר. החברה של גנגר מחזיקה בויקסבורג דרך סידר.



נושאים רגישים שמצריכים הארכה



בבקשתה להארכת המועד להגשת תוכנית ההבראה ציינו החברות כי החובות הגבוהים והמספר הרב של הנושים הם הסיבה לבקשה: החברות ציינו כי לסידר יש כיום כ-230 נושים, וכי לויקסבורג יש 360 נושים.



בנוסף, החברות טוענות כי התחומים בהן הן מתעסקות הינם רגישים ומצריכים טיפול מעמיק יותר מאשר במקרי הקפאת הליכים אחרים. סידר טוענת כי מאחר והיא מטפלת בחומרים רעילים, יש צורך לטפל במלאי שלה ובנכסים שלה בצורה רגישה. כמו כן, מהבקשה עלה כי לחברה יש כיום בעיה משמעותית הקשורה באיכות הסביבה שעליה לפתור לפני שהיא תוכל למכור חלקים ממפעליה.



סידר הוקמה לפני כ-30 שנה ונרכשה על ידי TRI ב-1998. החברה ציינה כי את רוב הנכסים שיכולה היתה למכור היא כבר מכרה, וצמצמה את מצבת חובותיה לגופים שהלוו לה כספים ב-12.1 מיליון דולר. ויקסבורג, מצדה, טענה שהנושאים הרגישים אצלה קשורים אפילו לבטחון המדינה, שכן לחברה חוזה עם חיל האוויר של ארה"ב, למשל, ועל כן יש לטפל במכירת הנכסים בצורה זהירה. יצוין, כי מנהלה של ויקסבורג הוא יהודה יוקד, שהובא לכס הניהול כשנה לפני תחילת הליכי ההגנה מפני נושים, וכיום הוא הממונה על פירוק שתי החברות. יוקד הינו ידיד אישי של גנגר.



בין נושיהן הגדולים של החברות נמצאים ג'יי.פי מורגן בניו יורק, שלו חייבת החברה 83.2 מיליון דולר, והוא הבטיח לעצמו כ-59 מיליון דולר מהסכום - נכון למארס האחרון. נושה נוספת - אם כי לא מובטחת - היא PPG תעשיות מאטלנטה, לה חייבות החברות 9.1 מיליון דולר. PPG היא היחידה שאינה מובטחת עם סכום הגבוה ממיליון דולר.



גנגר מחזיק במישרין ובעקיפין בכ-6.2% מהחברה (2.3 מיליון מניות), זאת בהכללת 1.3 מיליון אופציות בנות מימוש. גנגר נחשב למקורבו של ראש הממשלה אריאל שרון והוא אף משמש עבורו כמעביר מסרים עבור הממשל האמריקאי. משרדיו נמצאים בפארק אבניו שבמנהטן.



TRI עצמה נתקלה אף היא בבעיות כספיות לקראת סוף 2001 שבאו לידי ביטוי, בין השאר, בכך שלא פרעה את הריבית על שתי סדרות אג"ח - כך עלה מדו"ח שפורסם על ידי חברת דירוג האשראי מודי'ס שפורסם ברויטרס - וכי החוב הכולל שלה היה 205 מיליון דולר. ההערכות הן כי TRI רכשה את איגרות החוב בחזרה לפני מועד פירעונן בפחות ממחצית המחיר ששולם בעדן במקור, ובכך הורידה מעצמה את החוב. יצוין, כי בסוף 2000 נמחקה TRI ממסחר.