בורות פיננסית: הישראלים לא יודעים לנהל את הכסף

"מי שהיה משקיע את כספו מתוך מודעות מבלי ללכת שבי אחרי הצעות הבנקים הגדולים, היה יכול להכפיל את התשואה על הכסף", כך מעריך ד"ר אלכס קומן, מרצה ליצירת ערך במכללה האקדמית תל-אביב-יפו. "המודעות הפיננסית בכל הנוגע להשקעות ולפנסיות בקרב משקי-הבית כמעט ואינה קיימת, והתוצאה היא שהציבור מפסיד הרבה כסף. תוחלת החיים התארכה, ומהרגע שאנחנו יוצאים לפנסיה, החיסכון שלנו כבר לא משמש עוד לשם פינוק, אלא לקיום יומיומי. 2% תשואה לשנה שלא הרווחנו בגלל חוסר ידע נשמעים אולי שוליים, אבל זה יכול להיות לעשות את ההבדל בין להזדקן בכבוד לבין לחיות במחסור".

חוסר המודעות מתבטא גם בסקר ניהול השקעות בקרב משקי-הבית, שערך מכון שילוב עבור אלומות הון ליין, המרכז המקוון לתכנון פיננסי.

לפי הסקר, הצרכנים הישראלים מעידים על עצמם כבקיאים בתחום ההשקעות, אולם מסתבר כי הידע שלהם מעורפל, כשהרוב לא יודעים אפילו מה גובה העמלות שהם משלמים.

הסקר נערך באמצעות מערכת ממוחשבת בקרב 503 גברים ונשים בגילאי 25 ומעלה, שיש ברשותם 50,000-500,000 שקל להשקעות.

לפי ההערכות של אלומות הון ליין בהסתמך על נתוני הלמ"ס, ל-490 אלף בתי-אב, מתוך כ-1.6 מיליון בתי-אב בישראל (יהודים, דוברי עברית), יש כסף פנוי בסכומים הנעים בין 50 אלף שקל לחצי מיליון שקל, כש למרביתם יש תיק השקעות, לרוב דרך הבנק.

- מה המקור לחוסר המודעות בתחום?

"מערכת החינוך לא מתמודדת בכלל עם חינוך פיננסי", אומר קומן. "הבנקים נראים מכובדים מדי לציבור הנאיבי, שלא מודע לכך שבעצם מדובר על שוק: אפשר להתווכח ולהציג חלופות ולא לקבל את גזירת העמלות כמות שהן.

"הציבור צריך להבין שקיימת שונות בין מה שכל אחד משלם. מה שאני משלם ומה שאת משלמת ומה שנוחי דנקנר משלם - זה לא אותו דבר. אנשים יכולים להיות הרבה יותר נוקבים ברגע שיבינו את הדבר הזה. חוסר ההבנה ממשיך גם בכך שאנשים לא מפנימים את חשיבות ההצטרפות לארגון עובדים כלשהו שדרכו יוכלו לקבל עמלות נמוכות".

משרד האוצר הקים זה מכבר אתר השוואתי לביטוחי חובה לרכב, לאחרונה גם לביטוחי דירות, ובעתיד יוקם אתר דומה להשוואת ביטוחי חיים טהורים וביטוחי בריאות. מנגנוני השוואה מתבררים כיעילים לא רק עבור ביטוחים או קניית מוצרים באינטרנט אלא הם צריכים לחלוש על תחומים פיננסיים.

"במעט מאמץ הממשלה יכולה לקדם את הנושא, ועליה מוטל לייצר מנגנוני שקיפות שיאפשרו לצרכן לדעת האם המחיר שהוא מקבל הוגן או שדופקים אותו. אם היה מוקם מאגר מידע השוואתי כזה, היינו יושבים מול הפקיד בבנק, מציצים בסלולר ומבינים אם קיבלנו הצעה הוגנת. בהולנד יש גוף ממשלתי שנותן יעוץ בחינם לנוטלי משכנתאות במטרה למצוא עבורם את המשכנתא המשתלמת. למה שזה לא יהיה בישראל? הכשל הוא שיש קרטל של הבנקים, ואין תחרות", אומר קומן.

- ומה באשר לאלטרנטיבה חוץ-בנקאית?

"הבנקים הרגו את האלטרנטיבה הזו", אומר קומן. "בארה"ב יש מאגר מידע ענק על כל אחד. כשאדם מבקש אשראי מכל גוף בנקאי או חוץ-בנקאי - לכל אחד מהם יש נגישות לסטטוס שלו. בארץ לבנקים יש יתרון אדיר, כי רק הם יודעים עליי הכול - בעוד שגופים אחרים לא. אם הממשלה הייתה דורשת שהמידע יהיה שקוף, הייתי מקבל 4 הצעות מחיר שונות".

- האם קורה מצב שאנשים עם כסף פנוי בסכום נמוך יחסית, למשל של 50 אלף שקל, מרגישים שהם בעמדת נחיתות בשביל לבוא ולדרוש תנאים מבנקים?

"בהחלט. אתה יושב מול הפקיד בבנק שדן איתך על תנאי האוברדראפט, ואתה מרגיש נבוך להתווכח על תנאי העמלות בחיסכון. אנשים עם 50 אלף שקל יכולים להרגיש שהם קטנים במערכת, אולי כי הם לא מבינים שדווקא הם הפרה שמניבה לבנקים ולא הטייקונים. ברגע שהאזרח הקטן יבין שהוא זה שמפרנס את הבנק, עמדת הפתיחה שלו תשתנה.

"אני לא אומר בהכרח לעזוב את הבנק - אבל לדעת שיש גופים שונים, בנקים קטנים שמוכנים לתת אוברדראפט בתנאים טובים יותר, ריבית על הפלוס וכדומה. עם הידע הזה צריך להתחיל את המקח ולהכפיל את התשואה על הכסף. הבנקים הגדולים לא מתחרים על מי ששם מעט כסף, בעוד שגופים אחרים כן".

57% מהנשאלים בסקר ציינו כי הם מנהלים באופן עצמאי את תיק ההשקעות שלהם (מה שנפוץ יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים שנעזרות יותר בגורם חיצוני). 43% מהנשאלים נעזרים בייעוץ בנקאי, ו-20% ציינו כי הם מסתייעים ביועצי השקעות.

ככל שעולה גיל המשקיעים, כך מתחזק השימוש בייעוץ בנקאי. לטובת ניהול עצמאי, נדרשת מן הסתם הבנה בשוק ההון. כמעט מחצית מהנשאלים העידו על עצמם שהם מבינים בתחום, 40% השיבו שהם "לא כל-כך מבינים", בעוד שכ-10% הגדירו את עצמם כמי שאין לו מושג בתחום.

"ההבנה בתחום הפיננסי נמוכה בהרבה מכפי שהציבור מעריך את עצמו ,בשל מחסור בחינוך פיננסי", אומר בני שהינו, מנכ"ל אלומות הון ליין. "יותר מ-150 מיליארד שקל שוכבים בפיקדונות ובעו"ש, במקום שהכספים הללו ינותבו להשקעה. בכל מה שקשור לכסף, רוב הצרכנים פשוט מדחיקים, ומנתבים את כספם בין פיקדונות ו/או נדל"ן.

"החינוך להתמודד עם כסף פנוי הוא על גבול החרדתי. פעם ההורים היו חוסכים לילדיהם כסף, היום זה דבר שכמעט לא קיים - ולא בגלל יוקר המחיה אלא בגלל חוסר מודעות. לפני 3-4 שנים היינו משלמים 1,000 שקל על חשבון הסלולרי - הייתה מהפכה, והיום כולם יודעים למצוא את המסלול המשתלם. זה עניין של תחרות שלא קיימת בין הבנקים".

האלטרנטיבה לבנקים הגדולים כוללת השקעות דרך בנקים קטנים, דרך חברי בורסה וגם באמצעות חברות ביטוח. ניתן לעשות זאת גם באמצעות ייעוץ חיצוני לבנקים: לדוגמה, לקוח יכול להייעזר ביועץ חיצוני שישקיע עבורו את כספו במסלול של ניירות ערך וקנייה ישירה, כאשר הכסף בעצם נותר בבנק שבו מתנהל החשבון. אפשרות אחרת היא להשקיע בקרנות נאמנות או לרכוש פוליסת חיסכון טהורה (פוליסת השקעה) בחברת ביטוח.

חברת אלומות הון ליין מציעה את האפשרויות האלה. לדברי שהינו, ניתן לחסוך כך עלויות בעמלות: "לקוח שמחזיק תיק של 100 אלף שקל בקרנות, ישלם לבנק במקרה הטוב 1.5% לשנה עבור דמי ניהול ודמי שמירה. לחברה שלנו יש הסדר של הפחתת העמלות דרך בנק מסוים, כך שכולל דמי השירות שאנחנו גובים בתיק כזה - סך התשלום יהיה 1%. בתיק שבו הלקוח קונה ניירות ערך, הוא ישלם 2% עמלה לשנה (בתיק סולידי שגלגל את כספו פעמיים), בשעה שאם נעביר את התיק לחבר בורסה (במגדל למשל), הוא עשוי לשלם 1.2% עבור הכול".

ממצא נוסף העולה מהסקר הוא ש-53% מעדיפים לנהל את כספם ברמת סיכון נמוכה, 36% בוחרים ברמת סיכון בינונית, ו-8% מנהלים את כספם ברמת סיכון גבוהה.

לדברי שהינו, הסיבה למגמת ההשקעות הסולידית היא ש"אנשים נמצאים בסוג של פאניקה סמויה. יש אפקט של המשבר ב-2008, שמשאיר רבים מחוץ לבורסה".

לא בכדי מתבקשות חברות המנהלות תיקי השקעות לפשט את הדוחות התקופתיים כך שהצרכן יוכל בקלות (עד כמה שניתן) להבין את האמור בהם, לרבות גובה העמלות שהוא משלם לניהול תיק ההשקעות שלו.

כ-70% טענו כי הם מודעים לגובה העמלות שהם משלמים, אלא שהסכומים שנקבו כשנשאלו כמה הם משלמים מעידים דווקא על חוסר ידיעה. בכל הנוגע לעמלת קנייה ומכירה של אג"ח או מניות, כמעט 50% השיבו כי אינם יודעים מהו גובה העמלה.

בכל הנוגע לעמלת דמי ניהול קרנות נאמנות יש מעט יותר מודעות: 37% השיבו כי הם לא יודעים מהי העמלה שהם משלמים, בעוד ש-45% ציינו כי העמלה היא עד גובה של 1% מהתיק. 12% ציינו כי העמלה נעה בין 1% ל-2%, 6% ציינו כי העמלה גבוהה מ-2%.

אחת העמלות שאולי המשקיעים מכירים פחות היא עמלת דמי שמירה (שיעור מגובה התיק המשולם עבור אחזקת ניירות ערך סחירים בחשבון הבנק או בבית ההשקעות), שאותה מגדיר קומן כמגוחכת. "גוגל שומרת לי בג'ימייל אלפי תכתובות במייל כבר הרבה זמן ולא גובה מני כלום. הבנקים גובים דמי שמירה, כאילו שהכסף מוחזק בבונקר. זה הזוי", אומר קומן.

חוסר המודעות לעמלה הזו בלט: הצרכנים סבורים שהם משלמים בממוצע עמלת שמירה של 2%, בשעה ש-40% אף טענו כי אינם משלמים כלל עבור דמי שמירה.

לדברי שהינו, דמי שמירה ללקוח בסגמנט של עד 200 אלף שקל יעמדו על 0.7%-0.8% ואף פחות מכך אם יעמדו על המקח. פטור מדמי שמירה אינו מקובל.

- מהן העמלות הממוצעות בתיק בהיקף של 100 אלף שקל?

שהינו: "כ-1.7% שנחלקים כך: 0.7% עבור דמי שמירה ו-1% עבור דמי ניהול. אם מדובר בתיק בקנייה ישירה, העלויות יהיו גבוהות יותר כשהן כוללות עמלת קנייה ומכירה שעומדת על כ-0.35% לכיוון (יש לשים לב לעיוות מסוים שמציג את שיעור העמלה רק לכיוון אחד בשעה שלרוב מוכרים וקונים, מ.ר.ח).

"בקנייה ב-10,000 שקל, לדוגמה, יש להוסיף 0.7% (קנייה ומכירה), שהם 70 שקל שירדו לי על כלום. אם גלגלתי את התיק פעמיים, הגעתי ל-140 שקל (1.4%). יש מצבים שבהם עמלת קנייה ומכירה תעמוד על 0.1% - אלא שכדי ליהנות מההנחה כזו יש לשלם עמלת מינימום של 15 שקל בממוצע".