השנים האחרונות היו משמעותיות מאד לבעלי חשבונות הבנק בחו"ל. זה התחיל מהלחץ המסיבי (שלא לומר אגרסיבי) של הממשל האמריקאי על ממשלת שוויץ להעביר שמות של אמריקאים שמחזיקים בחשבונות בנק שם כדי לבחון אם שילמו מס כחוק, המשיך בכניעה של ממשלת שוויץ ללחץ האמריקאי שהביא לחתימה על הסכם מתאים עם כל מדינות ה-OECD (המדינות המפותחות) והגיע לשיא עם הדלפות של רשימות לקוחות בשורה של בנקים בינלאומיים מרכזיים.
כל אלה הביאו את רשויות המס והרשויות לאיסור הלבנת הון השונות לפתוח בחקירות על מקורות הכספים בחשבונות הבנק בשוויץ שהביאו להטלת קנסות על הבנקים עצמם כמו גם על הלקוחות שעל חשבונות הבנק שלהם הצליחו הרשויות לשים את היד. המסע הזה לא פסח על ישראל שנחשבת ליצואנית גדולה של לקוחות למערכת הבנקאית השוויצרית. ישראלים רבים, בעלי חשבונות בבנקים הזרים, צבאו על משרדי עורכי דין המתמחים בתחום ותהו מה עושים עכשיו - האם לסגור את החשבונות, האם לדווח עליהם והכי חשוב, כיצד. ראוי לציין כי אם מקור הכספים חוקי ודווח עליהם לרשויות המס אזי אין לבעלי החשבונות הללו כל סיבה לחשוש. ובכל זאת, אם כל כך הרבה ישראלים מחזיקים חשבונות בבנקים הזרים, אז למי בכל זאת כדאי להחזיק בחשבון בנק בחו"ל. הכנו רשימה קצרה למעוניינים:
1. בעלי נכסים בחו"ל הרבה ישראלים שחיפשו אפיקי השקעה אלטרנטיביים לפיקדונות הבנקאיים ראו במשבר הנדל"ני שפקד את אירופה הזדמנות לרכוש נכסים אטרקטיביים במחירים נמוכים. הנכסים האלה מניבים הכנסות משכר דירה ולעיתים מצריכים השקעות. אז אם רכשתם דירה (או שתיים) בגרמניה, פולין או כל מדינה אחרת באיחוד האירופי כדאי לכם לשקול לפתוח חשבון בנק בחו"ל. כך יהיה לכם קל יותר לגבות את הכספים המגיעים לכם ויהיה לכם קל יותר לשלם הוצאות כמו שיפוץ ואחזקה, שכר טרחה לעורכי דין מקומיים אם תהיינה בעיות עם השוכרים או הרשויות וכד'.
2. בעלי עסקים בחו"ל - עורכי הדין שדיברנו איתם לצורך הכנת הכתבה סיפרו על הרבה ישראלים שמחזיקים בעסקים פעילים באירופה, חלקם משקיעי נדל"ן (ראה סעיף קודם), חלקם עוסקים בסחר בינלאומי (מייבאים מוצרים מסין והודו לאירופה) וכו. אלה חייבים חשבונות בנק בחו"ל בעיקר כדי לגבות כסף מלקוחות מקומיים ולשלם תשלומים שונים לרשויות המקומיות ושכר לנותני שירותים מקומיים שעלול איש העסקים להזדקק להם מפעם לפעם.
3. עובדי חברות היי-טק אחת המגמות שנוצרו בתחום ההיי-טק בשנים האחרונות הן שכירת מהנדסים שעוסקים בתכנון מוצרי היי-טק (בעיקר הכוונה היא לעולם התוכנה, מובייל וכו') ופיתוח בפועל של המוצרים במדינות מזרח אירופה (בעיקר בבלארוס, אוקראינה ורוסיה בימים של טרום הסנקציות המערביות). מהנדסים אלה יוצאים מספר פעמים בחודש למספר ימים במדינות בהן מתבצע הפיתוח כדי לפקח עליו פיזית ולבסס בפועל את תהליכי העבודה שלא ניתן לבצע מרחוק. בדרך כלל הפגישות עם הלקוחות מתבצעות בחו"ל. לאלה מומלץ לשקול לפתוח חשבון בחו"ל, שוב מטעמי נוחות של גביית כסף ותשלומים אם צריך ולעיתים גם משיקולי מס.
4. הסוג הרביעי שציינו עורכי הדין, בזהירות רבה, הוא סוג בעייתי קצת אבל מעניין מאד: אלה הם אנשי עסקים ישראלים שאין להם עסקים בחו"ל או כל קשר מיוחד לחו"ל אבל יש להם יתרות כסף בבנקים בישראל. אנשי עסקים אלה מכינים את עצמם לימים קשים, אם עסקיהם יקלעו למשבר קשה יהיה להגיע לכספים המופקדים בחו"ל ולשים עליהם יד. "זו פרקטיקה מקובלת אצל הטייקונים (שחלק מהם קרסו בשנים האחרונות) והחלה לחלחל גם לאנשי עסקים שמחזיקים כמה עשרות אלפי דולרים בבנקים בחו"ל הם מוכנים לספוג את העלויות שכרוכות בפתיחת חשבונות כאלה והתשלומים השוטפים שלהם כדי להכין להם כרית ביטחון לימים קשים", אמר רואה חשבון בכיר המתמחה בתחום.
צריך לזכור, כדי שתהיה אפשרות אמיתית להשתמש בכספים הנצברים בחו"ל יש לנצל את כל האמצעים הטכנולוגים שמעמיד הבנק לטובת הלקוחות. מעבר לכרטיסי דביט (כרטיס אשראי ללא מסגרת אשראי שברגע החיוב מחויב חשבון הבנק) יש לבקש מהבנק פנקסי צ'קים ואפשרות לבצע פעולות באמצעות אתרי האינטרנט של הבנק. זה יקל על משיכת כספים והעברה שלהם לישראל (או לכל מדינה אחרת) בעת הצורך. חייבים לנהל מעקב מדויק אחרי הפעולות בחשבון (בדיוק כמו בבנקים הישראלים) ולשמור אסמכתאות ואישורי יתרות - וכמובן, לא לשכוח לדווח על הרווחים מהחשבונות האלה לרשויות המס.