פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יוקר המחיה: רבע מההורים עוזרים לילדיהם הבוגרים

      על פי מחקר שערכה המועצה לצרכנות ההורים בישראל עוזרים לילדיהם לעיתים עד גילאי ה-40 בכל תחומי החיים - לעיתים עד כדי חזרה מגימלאות. "תעודת עניות למדינת ישראל"

      קניות בסופר (ShutterStock)
      (צילום: shutterstock)

      רבע מההורים בישראל (בני 45 ומעלה, עם ילדים בני 21 ומעלה) טוענים כי הם עוזרים לילדיהם הבוגרים ברכישת מוצרי מזון לביתם לעתים קרובות – כך עולה ממחקר חדש שמפרסמת המועצה הישראלית לצרכנות. עוד מעלה המחקר, כי כשליש מההורים מדווחים שהם מסייעים יותר לילדיהם ברכישת מוצרי מזון, בהשוואה לשנים קודמות.

      "הצניחה בהכנסה פנויה בישראל, יחד עם העלייה המסוימת ביוקר המחיה ובצפיפות האוכלוסיה הובילו לכך שילדים בוגרים מתקשים כלכלית, וזקוקים לעזרת הוריהם", מסביר עורך המחקר, ד"ר עופר צלרמאיר, מומחה לשיווק וקבלת החלטות, מהקריה האקדמית אונו. "הורים כיום מסייעים יותר לילדיהם מבעבר, ולמשך זמן רב יותר מבעבר, מה שמייצר תלות גוברת והולכת של ילדים בהוריהם. ייתכן שסיבה נוספת לסיוע שמספקים ההורים לילדים היא השתרשות של נורמה חברתית, לעניין מתן העזרה. כעת נשאלת השאלה כיצד יוכל 'דור הילדים' הנתמך בהוריו, לעזור לילדיו שלו".

      הדו"ח מבוסס על מחקר כמותני ואיכותני שערך צלרמאיר לאורך 2014, בקרב אוכלוסיה המייצגת את העשירונים 3-9 לערך – מעמד הביניים, פלוס מינוס. העשירונים העליונים ביותר והתחתונים ביותר, מסביר צלרמאיר, לא נוטים או לא יכולים לשתף פעולה עם סקרים מהסוג שבוצע. במסגרת המחקר האיכותני נערכו קבוצות מיקוד מרחבי הארץ. על בסיס הסוגיות המרכזיות שצפו בהן, נערכו בהמשך שני סקרים, האחד טלפוני והשני אינטרנטי.

      מהסקר הטלפוני שנערך בקרב ההורים, עלה כי ההורים מסייעים לילדיהם בקניית מזון בסכומים שנעים בין 294 שקל (לפי הסקר הטלפוני) ל-500 שקל בחודש. הילדים (בני 21-44), שגם הם נסקרו במחקר, העידו כי הוריהם מסייעים להם בסכום של 237-388 שקל בחודש.

      באופן מפתיע, ועל-פי הסקר הטלפוני, 35% מהילדים מתגוררים בבית הוריהם, וכמעט שליש (31%) מהם בעלי השכלה אקדמית, כך שלא מדובר רק בצעירים אחרי צבא. עוד הודו 7%-13% מהילדים בני 21-44, שלא גרים בבית הוריהם, כי הם אכן נעזרים בהם בקניית מוצרי מזון לביתם. עם זאת, מדובר בשיעור נמוך ביחס לשיעור מקרב ההורים (25%), שדיווח על סיוע לילדים.

      "ניתן להסביר פער זה בכך שפסיכולוגית, מי שמקבל כסף מפחית מערכו, שכן הוא לא חש בנוח עם מעמדו כ'לוקח'", אומר צלרמאיר. "בנוסף, אנו יודעים כי סיטואציה שבה פרט מאבד כסף, נצרבת בו רגשית הרבה יותר בהשוואה לסיטואציה שבה הוא מקבל. לכן הורה שנתן, הוא מרגיש יותר את האובדן, בהשוואה לילדו".

      עוד מוסיף צלרמאיר: "אם בעבר הורים סייעו לילדיהם אד-הוק, הרי שכיום הם מסייעים באופן קבוע, ולאורך זמן. הם משלמים לילדים על האוניברסיטה, על המכונית ועל שכר הדירה. בנוסף, ההורים מסייעים כיום לילדיהם עד גיל מבוגר, 40 פלוס. המשמעות היא שדור ההורים, בני 65 פלוס, נאלצים לא פעם להצטמצם או אפילו להיסמך על חסכונות, בכדי לסייע לילדים. במקרים אחרים, ההורים חוזרים לעבוד, אחרי שכבר פרשו לגמלאות".

      עוד נמצא במחקר, שהמודעות לצרכנות נבונה וחסכנית ניכרת באורח משמעותי בקרב האוכלוסיה שנבדקה. על-פי הסקר הטלפוני, 61% מהצרכנים לא זרקו כלל אוכל בשבוע שבו נערך הסקר,
      ו-51% מהם ענו באופן דומה בסקר האינטרנטי. כ-65% מהצרכנים נוהגים לפצל את הקניות שהם עורכים, כשסיבה עיקרית לכך היא הבדלי המחירים והמבצעים השונים ברשתות השיווק. בנוסף, כ-38% מהצרכנים נוהגים להשוות מחירים בין החנויות השונות טרם יציאתם לקניות, וכ-76% נוהגים להגיע עם רשימת קניות.

      סך הכל, מצא המחקר, 75% מהצרכנים עורכים קניות לפחות פעם בשבוע, בסכום ממוצע של כ-650 שקל. "כאשר ערכנו את קבוצות המיקוד", מספר צלרמאיר, "ראינו אנשים מהמעמד הבינוני, שהגיעו למפגשים במכונית יפה, וסיפרו שירחיקו לסופרמרקט זול, בכדי לחסוך 50 שקל. אנחנו רואים שהרגלי הקנייה של העשירונים התחתונים גלשו גם לעשירוני הביניים, כי כוח הקנייה של מעמד הביניים בישראל נשחק והולך".

      עוד מצא המחקר, ששיעור די גבוה מקרב הצרכנים כיום – 34% (סקר טלפוני) עד 50% (סקר אינטרנטי) – השתתפו בעבר בחרם צרכני. רוב המחרימים, עברו לצרוך מותג אחר, במקום זה שהוחרם. רבע עד שליש מהנשאלים העידו כי החרימו רשת מזון זו או אחרת. "משילוב הסקרים, ניתן להסיק כי בעלי הנטייה הגבוהה ביותר להיענות לקריאה לחרם צרכנים הם אזרחים בגילי 35-44 – חילונים, אקדמאים, מאזור השרון, מרכז ודרום", נכתב במחקר.

      "אם המדינה לא יכולה לדאוג לאזרחיה הצעירים, הם פונים בצר להם להוריהם לעזרה. אם נזכור שצעירים אלה תרמו זה עתה למדינה כמה שנים מחייהם, זוהי תעודת עניות למדינה", מסכם עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות. "מצב חמור זה מצריך את העלאת הסוגיה של רווחת הצרכן לראש סדר העדיפויות הכלכלי, ולבצע צעדים מעשיים להורדת יוקר המחיה בישראל".