עכשיו ובמזומן - למה הדור הצעיר מתרחק מכרטיסי אשראי

הקדמה הטכנולוגית מאפשר לנו לשלם כיום בלא מעט דרכים: החל בארנקים דיגיטליים, דרך כרטיסי אשראי וכלה בשירותי תשלום אונליין. אלא שלמרות כל האפשרויות, מחקרים חדשים מראים כי צעירים רבים מעדיפים דווקא את השיטה הוותיקה ביותר: מזומן

הילה ויסברג
(צילום: ShutterStock)
"משברים כלכליים חריפים במדינות כמו יוון וקפריסין הובילו לכך שאנשים חזרו להטמין שטרות מתחת לבלטות. אנשים לא יחזרו להסתובב עם מעטפות של מזומנים ברחובות, אבל המזומן לא ייעלם בזמן הקרוב. הוא נותן את הביטחון המקסימלי בכסף"

האם אנחנו צועדים לקראת עולם ללא כסף מזומן? עד לפני כמה שנים, נראה היה שהתשובה המוחלטת היא כן.
מעבר לקניות האינטרנטיות, שנהפכו נוהג נפוץ ברחבי העולם, מהפכת הסמארטפונים ייצרה הבטחה חדשה לקניות באמצעות "ארנק סלולרי". עוד ב-2011 השיקה גוגל את אפליקציית "ארנק גוגל" (Google Wallet) לתשלום באמצעות הסלולרי, ואחריה הגיעה Apple Pay של המתחרה אפל. לצדן צצו לא מעט אפליקציות וטכנולוגיות לתשלומים סלולריים על מגוון שירותים, המוכרות שבהן בישראל – גט טקסי, פנגו וסלאריקס. במקביל, ממשלות נהפכו גם הן חסידות של צמצום התשלומים במזומן, כחלק ממלחמתן בהון השחור. באוקטובר האחרון, לדוגמה, ישראל אישרה את המלצות ועדת לוקר, לכך שעסקות במזומן יוגבלו ל-10,000 שקל בלבד.

ב-2012 אף יצא לאור ספרו של העיתונאי האמריקאי דיוויד וולמן, שנשא את הכותרת המבטיחה – "סוף הכסף" (The end of Money). "העובדה היא", כתב וולמן לאתר חדשות BBC, "שחשבון בנק, חשבונות אינטרנטיים, כרטיסי אשראי והעברות בנקאיות מאדם לאדם הם כלים שתלויים בכסף אלקטרוני, בכדי להבטיח את יציבות הכלכלה. אם אין לך את זה, קשה מאוד לצאת מעוני. האמת היא שזה לא משנה אם המזומן אי פעם יוכחד. מה שמשנה הוא שהכסף הדיגיטלי והחדשנות סביבו, משפרת את רווחתם של אנשים רבים כל כך".

אבל בשנתיים האחרונות התברר שהספדת הכסף היתה מוקדמת מדי, אפילו נמהרת. באפריל 2014 פירסם "ניו יורק טיימס" כתבה שעסקה בחדירת הארנק הסלולרי לשוק האמריקאי, וחרץ – "מעט צרכנים קונים את נקודת המוצא של הארנקים הסלולריים. אף אחד מהחברות העוסקות בתחום, לא מצאו את השילוב המנצח לתרגם תשלומים בסלולר לכדי התנהגות צרכנים יום-יומית". הסיבות להתמהמהותה של המהפכה נכונות לצפון אמריקה, כמו גם לישראל ולמדינות נוספות: הקופות בחנויות טרם התאימו את עצמן לשיטה בכללותה, ומאפשרות בדרך כלל רק התקשרות עם אפליקציה זו או אחרת, באופן ספוראדי. בנוסף, רכיבים הקשורים באבטחה, רגולציה ומודל עסקי טרם נפתרו באופן סופי.

באחרונה פורסם מחקר חדש של שירות השוואת כרטיסי האשראי האמריקאי CreditCards.Com, שמצא כי צעירים אמריקאים רבים לא מעוניינים כלל בכרטיס אשראי. על-פי הסקר, יותר משליש (36%) מהצעירים בגילי 18-29, מעולם לא השתמשו בכרטיס אשראי, ובמקום זאת מעדיפים להשתמש בכרטיס דביט – כזה שמאפשר רק משיכה של מזומנים או חיוב מיידי של התשלום בעת הרכישה. 3% מנשאלים טענו כי אין שום טעם להחזיק כרטיס אשראי כלל.
הסיבה לחששם של הצעירים מהכרטיס, מוסבר בסקר, נעוצה ב"טראומה" שחוו בזמן המשבר הכלכלי של 2008. "תפישותיהם הפיננסיות של צעירים עוצבו בזמן המיתון הגדול של 2008, כששוק העבודה היה במצב אפוקליפטי. חששם מפני מצבירת חובות, שלא ניתן להחזיר, ייצר רתיעה מאשראי", הסביר האנליסט הבכיר באתר, מאט שולץ.

אז האם המזומן יוכחד בעתיד או דווקא ישמור על מעמדו? ד"ר ירון תימור, סגן דיקאן בית הספר למינהל עסקים במרכז הבינתחומי, מאמין שהמזומן יהיה אתנו עוד שנים רבות, לא משנה עד כמה הטכנולוגיה תמשיך ותתפתח. הסיבה לכך: המזומן מאפשר לרבים שליטה טובה יותר על הכסף. "קל יותר לבזבז כאשר משתמשים באשראי, בהשוואה למזומן. הוצאת הכסף הגשמי 'כואבת' יותר בכיס", אומר תימור. "בנוסף, התשלומים באשראי וההעברות הבנקאיות למיניהן למיני ספקים, פותרת אותנו מהצורך לזכור למי אנחנו משלמים. התוצאה היא שלעתים, עקב תקלות אלו או אחרות, אנחנו ממשיכים לשלם לספקים, גם אחרי שהסתיימה ההתקשרות אתם. בנוסף, התשלום באשראי מאפשר לצרכן לרכוש מעבר ליכולותיו, מה שעלול להכניס אותו להתחייבויות ארוכות טווח, עד כדי צבירת חובות. בשורה התחתונה, האשראי נוח ומייצר אשליה של קלות בתשלום, אבל ככל שאמצעי התשלום מתרבים – קשה לעקוב אחרי ההוצאות. יש אנשים שמעדיפים, דווקא בעת הזו, לחזור למזומן".

הצעירים האמריקאים שאיבדו את אמונם בחברות האשראי לא לבד. על-פי תימור, אנשים נוספים מרחבי העולם, החיים במדינות שהתערערו משמעותית בתקופת המשבר הכלכלי העולמי ואף ספגו התמוטטות של בנקים, איבדו אמון במוסדות הפיננסיים. "הנסיבות האלו ייצרו עדנה מחודשת לכסף המזומן", אומר תימור. "משברים כלכליים חריפים במדינות כמו יוון וקפריסין הובילו לכך שאנשים חזרו להטמין שטרות מתחת לבלטות. אמנם אני לא מאמין שאנשים יחזרו להסתובב עם מעטפות של מזומנים ברחובות, אבל המזומן לא ייעלם בזמן הקרוב. המזומן הוא נותן את הביטחון המקסימלי בכסף. האינסטלטור רוצה לדעת שקיבל את הכסף על השירות שנתן. ואיך אנשים מוכרים רכב? עם צ'ק בנקאי. לבד מהחשש שהשטרות מזויפים, כסף מזומן הוא הדבר הכי בטוח, כי ברגע שקיבלת את השטרות – הכסף אצלך. תשלומים במזומן מאפשרים גם עקיפה של מוסדות המס, ומכך חוששות הממשלות".

מצד שני, קשה להתעלם מהטרנד. יותר ויותר אפליקציות מסוג פנגו וגט טקסי מאפשרות לנו לשלם עבור שירותים שבעבר שילמנו עליהם במזומן, באופן דיגיטלי.

"נכון, לא נוכל להחזיר את הגלגל לאחור. צריך לזכור ששירותי סליקה עולים כסף לבית העסק, והעלויות מגולגלות אל הצרכן, לכן נצטרך לראות אילו פתרונות יצוצו לצמצום העמלה לספקים ולצרכן, כך שהתשלומים הדיגיטליים יהיו אכן המשתלמים ביותר. המדינה צריכה לחשוב על תמריצים, שיעודדו עסקים לעשות שימוש בארנקים דיגיטליים למיניהם. אני גם מאמין שנראה עוד ועוד כרטיסים צרכניים 'פיסיים' הנכנסים לתוך הסלולר – כרטיסי הופעות, כרטיסי מועדון, הנחות למיניהן וכן הלאה".

מה בנוגע לשטרות עצמם? האם לדעתך השטרות יגדלו?

"להערכתי כן. זה רק עניין של זמן עד שנראה שטרות של 500 ו-1,000 שקל. אין סיבה שלא. אם בנאדם צריך 2,000 או 3,000 שקל, למה שייסחב עם 20 שטרות בכיס?"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully