"חברי הממשלה הקודמת כינו את הצעירים הישראלים 'מפונקים', אבל מחאת המילקי שהתעוררה בשנה שעברה נבעה ממצוקה אמיתית של צעירים וצעירות בישראל שלא מצליחים לקיים עצמם כלכלית", כך אמרה ח"כ מיכל רוזין (מרצ) בתגובה לממצאי מחקר שפירסמה אתמול המועצה לצרכנות, שלפיו רבע מההורים בישראל מסייעים לילדיהם הבוגרים בקניית מוצרי מזון לביתם). המחקר מצא עוד כי לפי כשליש מההורים מסייעים יותר לילדיהם ברכישת מוצרי מזון, בהשוואה לשנים קודמות. עוד העידו הילדים שהשתתפו במחקר בני 21 ומעלה כי 35% מהם מתגוררים בבית הוריהם. שליש מ"ילדים" אלה הנם אקדמאים. מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד פלג, כינה את ממצאי המחקר "תעודת עניות למדינה".
"הצעירים חיים במציאות שבה יוקר המחיה גדל והולך ואופק כלכלי הוא חלום רחוק", הוסיפה ח"כ רוזין. "לבד מאותם צעירים הנעזרים בהוריהם, ישנם גם עשרות אלפי צעירים אחרים שאין ברשותם את הפריווילגיה הזו. ראש הממשלה נתניהו לא נותן לעובדות לבלבל אותו. אני קוראת לממשלה החדשה לעמוד מאחורי הבטחותיה, ולטפל ביוקר המחיה המשתולל בישראל לפני שניהפך סופית למדינה שלצעירים אין בה עתיד".
"נתוני המחקר מאששים את מה שרובנו יודעים ומרגישים בחיי היומיום", מצטרפת גם ח"כ מיכל בירן (העבודה) לדברים. "קשה פה יותר מבעבר. קשה לסגור את החודש, קשה לקנות דירה, וקשה להודות שרבים מאתנו זקוקים לעזרה כלכלית מההורים. מדיניות הממשלה בעשורים האחרונים, המצמצמת את ההוצאה הממשלתית כך ששירותים שבעבר קיבלנו מהמדינה עולים לנו כיום כסף, בשילוב עם שחיקת השכר שלנו בהשוואה לעלויות המוצרים מובילים להכנסה פנויה מעטה. זוהי אינה תופעת טבע או אצבע אלוהים, אלא מעשה של מדיניות הממשלה. הדור של הורינו עוד יכול לתת, אך מה יהיה לנו לתת לילדנו?"
רן מלמד, סמנכ"ל מדיניות חברתית והסברה בעמותת ידיד, מוסיף כי תוצאות הסקר עצובות אך לא מפתיעות. "במרכזי הזכויות של עמותת ידיד מגיעים חדשות לבקרים פונים, המתמודדים מול חובות בהוצאה לפועל, חוסר יכולת לעמוד בתשלומי הדיור ועוד - ומדווחים כי הם מקבלים סיוע מהוריהם", אומר מלמד. "הסיוע מההורים יכול להגיע בדרך של מתן כסף מזון לרכישת מזון על בסיס שבועי, תשלום של חשבונות חשמל ומים, תשלום דרך הוראת קבע או כרטיס האשראי של ההורה של הארנונה ואפילו מימון חלקי או מלא של שכר הדירה. מהמידע המצוי בידינו עולה כי מדובר בסיוע מתמשך לאורך חודשים ואף שנים. רק הוא, בתוספת תקציבים ממשלתיים תומכים, מאפשרים קיום מינימלי".
בניגוד לדוברים הסבורים כי המחקר של המועצה לצרכנות מבטא את אוזלת ידה של המדינה בדאגה לצעיריה, פרופ' מומי דהן, מבית הספר למדיניות ציבורית של האוניברסיטה העברית והמכון הישראלי לדמוקרטיה, סבור כי ההיבט העיקרי של יוקר המחיה שבו יש לטפל הוא מחירי הדיור. לדבריו, משום שהמחקר של המועצה מתמקד במעמד הביניים אסור להתעלם מההיבט התרבותי שבמסגרתו הורים בישראל מצופים לעזור ולתמוך בילדיהם בכל גיל.
"מוסד המשפחה חזק מאוד בישראל", אומר דהן, "מה שמתבטא בילודה הגבוהה יחסית בישראל (כ-2.5 ילדים בממוצע, ה"ו), כמו גם להערכתי ברמה גבוהה של עזרה הורית בתוך המשפחה. ממחקר שביצענו בעבר עלה כי רואים גידול במספר הצעירים שממשיכים לגור בבית הוריהם, ויש קשר בין זה לבין השתתפות נמוכה בשוק העבודה. כלומר: קיים גורם חיצוני סיוע כספי מצדם של הורים שמחליש את התמריץ לעבוד".
אי השוויון הבין-דורי כמו גם עליית מחירי הדיור, מוסיף דהן, הובילו להתעשרותם של המבוגרים ולהתרוששותם של הצעירים, ולכן הורים מעבירים כסף לילדיהם. העברה זו אף שאינה נוחה לילדים היא עדיין בגדר פריבילגיה הנתונה למעמד הביניים ולשכבות החזקות. השכבות החלשות ביותר, טוען דהן, הן הנפגעות העיקריות מעליית מחירי הנדל"ן. "העלייה המטאורית במחירי הנדל"ן בשנים האחרונות הובילה ליצירת תלות של ילדים בהוריהם", אומר דהן. "המחאה החברתית השמיעה את קולם של מי שגם אם יכולים להיעזר בהוריהם ואכן עושים זאת אינם מרוצים מזה. צעירים בישראל כיום מתקשים לעמוד במחירי הנדל"ן, ולכן יש למקד את המדיניות הממשלתית בטיפול בשוק זה".
ח"כ דב חנין (חד"ש) מוסיף כי ממצאי הסקר קשים אך לא מפתיעים. לטענתו, התופעה מקיפה את צעירי העולם המערבי כולו, ולראיה מחאות חברתיות חובקות עולם שהתרחשו בקיץ 2011. בסיס המחאה, לפי חנין, הוא הקצנתה של המדיניות הקפיטליסטית במדינות ניאו-ליברליות, לרבות ישראל. "כשאני הייתי ילד ידעתי שאחיה ברמת חיים גבוהה יותר מזו של הוריי, אך כשאני מסתכל על ילדיי, אני לא יכול להבטיח להם את זה", אומר חנין. "בתקופתי המערכת הקפיטליסטית היתה מרוסנת מאוד, ואולם ההגנות החברתיות התפרקו, וכיום לאנשים צעירים קשה למצוא עבודה קבועה, קשה למצוא דירה וקשה להסתדר בחיים.
"ישראל משקיעה מעט יחסית בצד האזרחי, בהשוואה למדינות אחרות, וזה בא לידי ביטוי גם בתחום הנדל"ן. מאחר ששוק השכירות פרוע מאוד, ורמת הביטחון של השוכרים נמוכה הם חשים שרק דירה בבעלותם תספק להם ביטחון, מה שמגדיל את הביקוש ומעלה מחירים. באירופה אנשים רבים גרים בשכירות, מבלי לקנות דירה, כי ישנם מנגנונים המפקחים על המערכת".
חנין גם אינו אופטימי מתכוניותיו של משה כחלון, שר האוצר המיועד, להתערב בשוק הנדל"ן, במטרה לרסנו: "ההסתכלות היא על צד ההיצע, ולא על צד הביקוש. גם כאשר מגדילים את ההיצע ובונים דירות, עושים זאת בגדלים לא מתאימים או באזורים שאנשים לא רוצים לגור בהם. הדירות הללו לא רלוונטיות למרבית הציבור. אם המדינה תייצר כמות עצומה של דירות בשכירות מוגנת, לטווח בינוני וארוך, צעירים בישראל יחושו הקלה כלכלית גדולה".