שר האוצר המיועד, משה כחלון, יפעל להורדת הפטור ממס על הפקדות לפנסיה של שכירים בעלי שכר גבוה - כך עולה מטיוטת ההסכם הקואליציוני שייחתם בין "כולנו" לליכוד. להערכת האוצר, כך יוכלו לצמצם את הפטור ממס לקרנות הפנסיה בכ-1.2 מיליארד שקל. לפי התחזית, היקף הפטור ממס לקרנות הפנסיה יעמוד השנה על כ-13.9 מיליארד שקל.
היוזמה אינה חדשה. לאורך השנים היא עלתה כמה פעמים על סדר היום, אך לבסוף נותרה במגירה. ההצעה להוריד את הפטור ממס להפקדות לפנסיה עלתה גם במסגרת חוק ההסדרים בתקציב 2013-2014. זמן קצר לאחר כניסת יעל אנדורן לתפקיד מנכ"לית האוצר, יזם המשרד שינוי במבנה הטבות המס בהפקדות לפנסיה, אך הוא לא מומש. ההצעה הייתה להוריד את התקרה המרבית להטבות מ-4 פעמים השכר הממוצע במשק לשכר חודשי של כ-15 אלף שקל בחודש.
מבחינת האוצר, ההטבות במס לחיסכון הפנסיוני נועדו לתמרץ חיסכון מוגדל לפנסיה, ואולם מרגע שחלה חובה לחסוך לפנסיה (מאז 2008), למדינה אין מוטיבציה לעודד חיסכון. פנסיה חובה חלה על רמת שכר שהיא עד הממוצע במשק בלבד (ועל הפרשות עובד ומעביד בשיעור של 17.5% בסה"כ).
היום, השכר המרבי הזכאי להטבות מס בהפקדות לפנסיה הוא עד 4 פעמים השכר הממוצע במשק (כ-38 אלף שקל). מעל רף זה עובד ישלם מס הכנסה על הפרשות המעביד במועד ההפקדה.
הטבות המס הללו ניתנות לשכירים ולעצמאים מההפקדה ועד קבלת הכספים עם היציאה לגמלאות. בעת ההפקדה יש למעשה שתי הטבות מס: ניכוי, כלומר הפקדת המעביד אינה נחשבת שכר של העובד ולא משלמים עליה מס הכנסה, עד לתקרה; וזיכוי, כלומר הטבה הניתנת לעובד בגין ההפקדות שהוא מבצע. שינוי במבנה ההטבות מעלה את החשש לשינוי בטעמי החיסכון והפחתתו בפועל בקרב אותו ציבור שימצא עצמו מעל תקרת ההטבות. אותו ציבור עלול למצוא את עצמו לבסוף עם פער גבוה בהרבה בין השכר בעת העבודה לקצבת הזיקנה שלו.
משמעות השינוי הוא המשך השחיקה של החיסכון הפנסיוני של אוכלוסיית שכירים שאינה חזקה במיוחד - עובד המשתכר 25 אלף שקל בחודש אינו עשיר והוא נושא בנטל תשלום מס גבוה - וזאת בזמן שהמדינה נמנעת מטיפול בפצצת הזמן של הפנסיה התקציבית ולאחר שכבר העבירה עשרות רבות של מיליארדים לאיזון קרנות הפנסיה הוותיקות, על חשבון משלם המסים.