"הבעיה היא שהבנקים לא מחזרים אחרי הלקוחות, הלקוחות הם אלה שמחזרים אחרי הבנקים. זה ישתנה כאשר תהיה תחרות" - כך אומר מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, בראיון לתוכנית ברקוד ב"גלובס TV", רגע לפני ששר האוצר המיועד משה כחלון נכנס לתפקידו.
כחלון, שלא מחמיץ הזדמנות להזכיר את היעדר התחרות בין הבנקים ככשל מרכזי בכלכלה הישראלית, הבטיח רפורמה בענף, וכמי שהצליח לכופף את חברות הסלולר למרות הלחצים הכבדים שהופעלו עליו - רף הציפיות ממנו גבוה.
המועצה לצרכנות עוסקת אמנם בכלל ההיבטים הנוגעים ליוקר המחיה, אך בשנים האחרונות נושא הבנקים הוא אחד הנושאים המרכזיים המעסיקים אותה. עו"ד פלג יודע לספר כי לאורך השנים הם חשו מודרים במידה מסוימת מדיונים הנוגעים לרפורמות שונות, למשל רפורמות בעמלות, והגעתו של שר אוצר שהכריז על נושא הבנקים כנושא ליבה בתחום הצרכני פותחת במועצה לצרכנות פתח לאופטימיות.
עו"ד פלג מצביע על כמה מהלכים הכרחיים שיישומם יחולל שינוי: "יש צעדים לטווח קצר שאפשר לבצע אותם מיידית. הדבר העיקרי הוא לפשט את יכולת ההשוואה של הצרכנים. כיצד? על-ידי נטרול נושא העמלות מהשוואה של השירותים בין הבנקים. עובדה היא שכאשר הצרכנים מסוגלים להשוות, הם עושים זאת ונהנים מתחרות.
"ההוכחה מצויה בשוק בנקאי אחר, לא פחות חשוב, שוק המשכנתאות. במחקר שערכה המועצה לצרכנות התברר כי 60% מלוקחי המשכנתא, לוקחים אותה לא בבנק שלהם, למרות שבבנק שלהם הרבה יותר נוח. מדוע? כי בשוק המשכנתאות צריך להשוות רק פרמטר אחד: הריבית על ההלוואה. את זה הצרכנים יודעים לעשות. הם עושים שופינג, ו-60% מהם מגיעים למסקנה שבבנק אחר מציעים להם תנאים טובים יותר. זה מה שאנחנו רוצים גם לגבי חשבונות העו"ש".
- ומה לגבי סוגיית העמלות?
"צעד נוסף הוא ביטול עמלות. היום, גם כאשר את לא מבצעת שירותים, את צריכה לשלם עמלה, שנקראת עמלת מינימום. זאת בעצם עמלה על אי-מתן שירות. קראנו למפקח על הבנקים לבטל את העניין הזה. שנים הוא התנגד לגעת בזה, כי טענו שהטענה שלנו היא פופוליסטית, אבל לאחרונה המפקח על הבנקים התחיל ללכת בכיוון הזה, התחיל להבין שיש בעיה - וקטע את העמלה הזאת לחצי".
- אתה חושב שהבנקים בישראל מסוגלים לוותר על העמלות האלה?
"כאשר אין תחרות, הצרכנים הם לקוחות שבויים, כי הם לא יכולים להשוות. הבנק יכול להתעמר בהם בשורה של נוהגים, שגובה העמלות והריביות הוא אחד מהם. מדד ההגינות של המועצה לצרכנות בענף גילה שירות בעייתי מאוד ברמה של חוסר הגינות, למשל, שאתה צריך להתמקח כדי שיבואו אליך בהצעות טובות. לא מחזרים אחריך, כמו שמפרסמים את זה בפרסומות".
- זה באמת שורש הבעיה, שבישראל לא מחזרים אחרי הלקוחות, אלא הלקוחות מחזרים אחרי הבנקים?
"בדיוק, וזה ישתנה כשתהיה תחרות. אז הם ייאלצו, אם הם חפצי-חיים, להשתדל יותר, כי המתחרה שלהם ישתדל הרבה יותר. הצרכן הישראלי, למרות כל מה שאומרים עליו, יודע לבצע השוואות, וראינו את זה בשנתיים האחרונות בשוק רשתות המזון".
קמפיין המועצה לצרכנות לביטול עמלות הע
- ומה לגבי הבעיות המבניות? האם כחלון יצליח לפרק את הקשר בין חברות האשראי לבין הבנקים ששולטים בהן?
"זה אפשרי. אני חושב שהשר הנכנס, כחלון, ער לעניין הזה, והוא הוכיח את היכולות שלו כבר בענף הסלולר. אמנם מדובר בענף עם מאפיינים שונים, אבל מה שלא שונה הוא הנחישות של שר, שהראה מה הוא יכול לעשות כאשר הוא רוצה באמת להביא תחרות לענף שהיה מתאפיין בחוסר תחרות".
- אלא שכאן מזהירים אותו שאם הוא יערער יותר מדי את יציבות הבנקים, תהיה קטסטרופה.
"זאת המנטרה שמלווה כבר שנים את המאבק של הבנקים ולצערי נישאת גם בפי הפיקוח על הבנקים. הנושא הזה של יציבות הבנקים הוא קודם כל אינטרס צרכני. אני לא רוצה ששום בנק יתמוטט. הכספים של הלקוחות ילכו לאיבוד, אין לי שום אינטרס שדבר כזה יקרה, אבל אין קשר בין זה לבין הפעולות שיפתחו את יכולת ההשוואה, כמו בכל ענף משקי אחר. לא צריך לתת לבנקים להסתתר מאחורי ההפחדות האלה.
"כבר אמרו לבנקים בעבר ואני אומר שוב: אם מודל הרווח שלכם מתבסס על סיכול אפשרות ההשוואה של הצרכנים, חפשו לכם מודל רווח אחר. לא יכול להיות שהזכות של הבנק לרווחים כפופה לזכות של הצרכן להגינות. הדבר הזה חייב להתקיים, קודם כל, ביכולת ההשוואה של הצרכנים, ולא בסיכולה.
"ראינו במדד ההגינות שפרסמנו ש50% מהצרכנים טוענים שהעמלות והריביות שהם משלמים גבוהים מאוד, ואין פלא. 40% מהצרכנים טוענים שהם נתקלו במצב של חוסר הגינות לגבי כמה פרקטיקות בבנק שלהם".
- אילו עוד צעדים דרושים?
"תעודת זהות בנקאית. היום, כשצרכן הולך לבנק אחר כדי לנסות לקבל הצעת הלוואה, הבנק לא מכיר אותו, ולכן הוא לוקח את המרווחים שלו כדי להגן על עצמו, וזה בסדר גמור. מדוע לא ניתן לצייד את הצרכן במסמך שיעיד בפני כל בנק אחר איזה מין חוסך הוא, איזה מין לווה הוא, מה מאפיין את ההתנהלות שלו מול הבנק שלו? זו צריכה להיות חובה. זה יעניק לצרכן יכולת השוואה".
- אתה מצפה שכחלון ידרוש מהבנקים לרסן את חריגות היתר של הישראלים?
"אני לא חושב שהוא צריך לדרוש את זה. הבעיה יותר רחבה: המצב הכלכלי של אזרחי מדינת ישראל, והעובדה שיש משקי-בית רבים שלא מסוגלים בכלל לגמור את החודש בלי מחזור של אוברדרפט, שאותו הם מגלגלים כדי להשלים את מה שהשכר לא נותן להם.
"החינוך הזה צריך לבוא בד-בבד עם מתן אפשרויות לשרוד כלכלית בתנאים רגילים. אוברדרפט הוא לא מגונה בעיניי כאשר הוא נעשה במידתיות, כאשר הוא נעשה בידיעה של הצרכן, למשל שאין לו מקור אחר. צרכנים שייכנסו לאוברדרפט וישלמו ריבית רצחנית, אבל יש להם בפק"מ עשרות אלפי שקלים שעליהם הם מקבלים ריבית זעומה - זה דבר לא חכם, ואת זה ניתן לפתור באמצעות הסברה".
הבנק החברתי out, בנק הדואר in
- מדברים פה כבר כמה שנים על בנק חברתי, ולאחרונה הוגדרו הקריטריונים. אתה רואה בזה פוטנציאל לשכלול התחרות?
"ניסה לקום פה בנק קואופרטיבי ולא צלח, הציבו בפניו דרישות קשות מדי, ואני יכול להבין מדוע הדרישות היו גבוהות, כי בנק זה קודם כל מקום שבו הצרכן שמפקיד את כספו, וצריך להיות בטוח שהבנק הזה לא ייפול.
"אבל לא צריך ללכת למחוזות האלה. קודם כל, אם תיפתח התחרות, יש מספיק בנקים קיימים בישראל. אם יאפשרו לצרכנים להשוות ביניהם, תיפתח תחרות בריאה עם הבנקים הבינוניים והקטנים, ואז אנחנו נראה זליגה של הלקוחות מהגדולים, אם הם לא ישפרו את התנאים שלהם.
"בנק מחו"ל לא ייכנס, כי הבעיה שלו, גם בעידן האינטרנט, היא סינוף. פריסת סניפים היא דבר מאוד יקר. יש לנו מוסד אחר שיש לו כבר פעילות בנקאית מסוימת, שצריך להרחיב אותה - בנק הדואר - שיש לו סניפים בכל הארץ. הוא הולך לעבור עכשיו רפורמה, ואני חושב שלקחת את בנק הדואר ולאפשר לו להתחרות בבנקים הגדולים, זה דבר שיכול לתת לנו שחקן חדש, מבלי לעשות מהפכות גדולות מדי".
- אתה אופטימי?
"אנחנו מקווים שהתחיל עידן חדש. לאחרונה התחילה קרן אור, כשבנק ישראל סטה מהמדיניות הרשמית והמסורתית שלו, להתייצב לימינם של הבנקים ולהגן על היציבות שלהם על חשבון רווחת הצרכנים. אני סומך על כחלון, ואני רוצה לעזור לו".