לחגוג בר/בת-מצווה עם ערך מוסף - ולא ביוקר

מסיבות בר-מצווה ובת-מצווה באולמות ובגני אירועים הפכו בשנים האחרונות להפקות יוקרה מושקעות ומנקרות עיניים המרוקנות את חשבון הבנק. אפילו הכותל המערבי הפך ללוקיישן בר-מצווה ממוסחר.

עבור מי שמחפש אלטרנטיבה שפויה לכל הטירוף הזה, טיול להכרת הארץ בוורסיות שונות הוא חלופה יצירתית וחינוכית לחגוג עם הילד/ה במחירים שפויים. ואם אתם מתקשים להרים את זה לבד, בשוק פועלות כיום חברות המציעות פתרונות אלטרנטיביים מגוונים לחגוג מצוות:

חברת "בשביל החוויה" מציעה טיולי בת-מצווה בסימן ידיעת הארץ לאימהות ובנותיהן. מדובר במסע של 5 ימים באתרים נבחרים בארץ, המתקיים בקבוצה של כ-15 זוגות של אימהות ובנות.

"כדי לחגוג בת-מצווה בצורה מיוחדת ובלתי נשכחת, לא חייבים לנסוע לחו"ל, ובטח שלא צריך להוציא כל-כך הרבה כסף על הפקות ענק באולם אירועים. בת-מצווה הוא אירוע משמעותי לכל המשפחה, ובעידן שבו כולם כל כך עסוקים ואחוזי תזזית, טיול של אם ובת בארץ היא הזדמנות נדירה וכמעט חד-פעמית לבלות זמן איכות אמיתי ולהכיר מקרוב צדדים רבים וטובים שלא הכרנו אצל האדם הקרוב אלינו ביותר", אומרת שבית ליפשיץ, בעלים משותפים "בשביל החוויה".

- מה כולל הטיול?

ליפשיץ: "במהלך המסע, בן 5 ימים מלאים, העובר דרך הכרמל, הגלבוע, הגליל ורמת הגולן, יכירו המשתתפות את סיפור חייהן של נשות מופת בהיסטוריה היהודית והישראלית ויתוודעו להחלטות ולבחירות שהן עשו בחייהן אשר הפכו אותן לגיבורות, בהן חנה סנש, הנרייטה סאלד, אולגה חנקין, נעמי שמר, רות המואבייה ואחרות".

- מלבד היסטוריה, מה עוד חוות המשתתפות?

"לאורך חמשת ימי המסע תאותגרנה המשתתפות במשימות לחיזוק הקשר אם-בת, במהלכן יכירו בעוצמות שלהן ויחזקו את ביטחונן העצמי. בין לבין, ייהנו המשתתפות משלל פעילויות מהנות ומאתגרות כגון: פתרון כתב חידה המצריך שיתופי-פעולה בין הזוגות; סדנאות שירה, יצירה, ריקוד וסדנאות בנושא יהדות; פעילויות אתגרית: סנפלינג, אומגה וכיו"ב; מפגשי תרבויות ועוד. בסוף המסע מתקיים טקס סיום בהנחיית אחת מ'גיבורות' המסע, והבנות תקבלנה מזכרת אישית בלתי נשכחת מהמסע".

- כמה זה עולה?

"המסע הקרוב, המתקיים בין התאריכים 6-9 ביולי (ימים שני עד חמישי), הוא מסע בסגנון 'הכול כלול', הכולל לינה בצימרים, כלכלה מלאה במשך כל ימות המסע (3 ארוחות ביום, כיבוד במהלך היום ומים), צלמת וידיאו המתעדת את המסע, כשכל זוג משתתפות מקבלות סרטון ערוך של המסע, הדרכה צמודה כמובן וביטוח מלא. וכל זה במחיר של 3,250 שקל למשתתפת אחת. כלומר, 6,500 שקל לאם ובת".

דרך נוספת לאימהות ובנות לחגוג בת-מצווה היא סדנה אינדיאנית בת 3-4 שעות שמעביר "טנקה" - מרכז מודעות וצמיחה בדרך האינדיאנית בקיבוץ מעגן מיכאל.

לדברי נטע אלוני, מנהלת המרכז, מדובר בחוויה שבטית ברוח עכשווית. "טקס מעבר בתפיסה השבטית האינדיאנית הוא אירוע מאוד משמעותי. הוא מזכיר לאישה הצעירה שהיא חולייה נוספת בשושלת החכמה הנשית. כל אחת מהבנות הצעירות תמשיך להעביר את האור העובר מדור לדור, וחשוב שהן תדענה זאת".

עוד לדבריה, "המציאות המערבית כיסתה עצמה בטכנולוגיה והרחיקה את כולנו מהפשטות ומהחוכמה הקדומה שנמצאת בנו הנשים. הדרך האינדיאנית בבסיסה היא דרך של מעגל. האינדיאנים מכנים את המעגל 'אמא אדמה', רחם ענק המאפשר לכל ברוא וברואה להיות ולממש עצמם כפי שהגיעו להיות. לנו במציאות המערבית ההישגית/גברית יש הרבה מה ללמוד מהחכמה השבטית הנשית. המפגש פותח צוהר נשי מרחיב דעת, חוויתי ומעורר השראה, שמזכיר לנשים הצעירות שהן ראויות ומביאות ריפוי בעצם הנוכחות שלהן".

- מה כוללת הפעילות?

"תוכן הפעילות לאימהות ובנות-מצווה כולל מסע חווייתי של 3.5 שעות להבנת המשפט השבטי: 'כשמרפאים אישה אחת, מרפאים שבט שלם'. זוהי חקירה משותפת שלנו כנשים בגילאים שונים, גם האימהות וגם הבנות כקולגות למסע הנשי ואתגריו במציאות שלנו. הפעילות מורכבת מ-4 מעגלי עניין ברצף, עם הפסקות קצרות להתרעננות כמובן.

"המעגל הראשון קצר ועוסק בשאלת הנשיות מהי, ומה יש לכל אישה ללמוד מחוכמתה של האישה השבטית, זו היודעת שבתוכה. סוגייה חשובה במיוחד על רקע השפעת פרסומת ומדיה; במעגל השני אנחנו מתופפות בתופי הריפוי האינדיאניים. התיפוף מפרק חסימות אנרגטיות ופותח את הלב לקרבה ושיתוף; המעגל השלישי הוא הציר המרכזי בפעילות. עבודה של התקרבות ושיתוף בזוגות אם-בת; והמעגל הרביעי הוא קלף מסר.

"חשוב להבין שאנחנו לא עוסקים ב'שחרור האישה' אלא ב'שחרור הנשיות'. בתפיסת העולם השבטית, נשיות היא כוח ריפוי, ועל כל אישה לגלות את כוח הריפוי הייחודי לה, למען עצמה למען דרכה ולמען סביבתה".

את הפעילות ניתן לקיים בשני דרכים: לאימהות ובנות וחברותיהן לכיתה, או כאירוע משפחתי של נשות המשפחה המורחבת ובת-המצווה, כאשר מספר המשתתפות המירבי הוא 30, והעלות היא 1,600-1,800 שקל (תלוי במספר המשתתפות) לכל הקבוצה.

דרך אחרת לחגוג היא "סיפור מקום", כפי שמגדירה זאת חדווה אריאל, מורת דרך והבעלים של חברת "עצה לדרך" העוסקת בין היתר בייעוץ, תכנון וארגון טיולים לבר/ת-מצווה בארץ.

"אנשים לכודים בתפיסה שחובה לעשות מסיבה מפוארת לנער/ה שבסך-הכול הגיעו לגיל 12-13. בעיניי חוטאים בהאללה של הילדים".

לדבריה, במקום לשבת באולם מפונפן ולצפות בעוד סרטון "חיים שכאלה" על חתן בר-המצווה, "אפשר לחגוג בר-מצווה בדרך שמחברת את הילד למקום מגוריו, ועל הדרך ללמד אותו גם קצת צניעות. וכך עשיתי גם לבני ולבתי כשהם הגיעו לגיל מצוות. מספיק עם כל הטררם ובזבוז הכסף".

- מה כולל בר/ת-מצווה בקונספט של "סיפור מקום"?

אריאל: "אספר לך על הקונספט שעשיתי לילדיי. אנחנו מתגוררים בפרדס-חנה, וכשלבתי מלאו 12 שנים, ביחד איתה, החלטנו ללכת על סיפור הצלתו של ספר התנ"ך העתיק בבית-הכנסת המקומי במושבה שהוברח בדרך מדהימה מליל הבדולח. בתי למדה את כל הסיפור וסיפרה אותו למוזמנים שהזמנו לבית -כנסת. במקביל, כל הכיבוד שהוגש היה על בסיס תפוזים, מאחר שפרדס-חנה היא יישוב עתיר פרדסי הדרים. אנשים אמרו לנו שהם נהנו מאוד לצאת ממסיבת בת-מצווה אלטרנטיבית עם ערך מוסף, ומבלי שמוזיקה תדפוק להם בראש.

"בבר-המצווה של בני סיפרנו את סיפורו של הבית הראשון שהוקם בפרדס-חנה. גייסנו לפרויקט את דרי הבית שנידבו את חצר הבית שלהם, ושגם הם סיפרו את סיפור הבית למוזמנים. היה צנוע ומרגש. כל אחד משני האירועים לא עלו לי יותר מכמה אלפי שקלים בודדים - כולל הבגדים, צילום, תרומה לבית-הכנסת וכו'.

- כמה השירות הזה עולה?

"על חיבור בין אתר לחתן השמחה ובניית הסיפור אני מחייבת לפי עלות של יום הדרכה שלי - כ-900 שקל. ככלל, אני שואלת מה התקציב ומה השאיפות, ולפי זה אנחנו בונים מסיבת בר/ת-מצווה אלטרנטיבית".

גם בכפר ארבע הדתות, פקיעין, ישנה אפשרות לקיים חגיגת בר/ת-מצווה אלטרנטיבית. במקרה זה, עמותת בית זינאתי, הפועלת לשימור מורשת הקהילה היהודית בפקיעין, מציעה תמורת סכום הנע בין 1,500 שקל ל-3,000 שקל (לא כולל ארוחה) לקיים בר/ת-מצווה באווירה אחרת.

"בשיתוף עם המועצה הציונית לישראל, אנחנו מייצרים תכנים ייחודיים לבר/ת-מצווה, הכוללים תהלוכה מנגנת בכפר, טקס עליה לתורה בבית-הכנסת העתיק של פקיעין, מופע תיאטרון בכיכובו של חתן/כלת השמחה בביתה של אישה יהודייה שבני משפחתה לדורותיהם מעולם לא עזבו את פקיעין ואפילו משחק ניווט חידתי סלולרי בסמטאות הכפר ובסיומו פרס - תליונים הקשורים עם המקום", אומר אוריאל רוזנבאום, מנהל עמותת בית זינאתי.

- מי האנשים שחוגגים אצלכם בר/ת-מצווה?

רוזנבאום: "אני לא יכול לאפיין אותם. יש גם קיבוצניקים מעין-גב וגם דתיים מפתח-תקווה. בגדול, מדובר באנשים שרוצים לחוות חוויה ישראלית אחרת או באנשים שחגגו בר/ת-מצווה שגרתית עם הילד הראשון ורוצים משהו אחר עם הילד השני.

"אנחנו באים ואומרים למשפחה: 'בית-הכנסת עומד לרשותכם, ובואו נבנה יחד את הפורמט שמתאים לכם'. יש פה הזדמנות להפגיש את המשפחות עם המסורת לפי איך שנוח להם. הרצון שלנו הוא שהם לא ירגישו זרים, ושהמפגש עם בית-הכנסת לא יהיה מנוכר אלא חוויתי ורגשי".

- כמה אירועים כאלה יש אצלכם בשנה?

"אצלנו זה לא תעשייתי וגם לא מוצר הליבה שלנו, ולכן אנחנו לא עושים הרבה אירועי בר/ת-מצווה. מוצרי הליבה שלנו הם סיורים תיירותיים בכפר, ביקורים מודרכים בבית-הכנסת העתיק ובמוזיאון בית זינאתי, ומשחק ניווט סלולרי. הסיפור כאן הוא לא ביזנס, ולכן גם התעריף של מה שאנחנו מציעים לבר/ת-המצווה - לא גבוה".

- ומה באשר לאוכל?

"אנחנו לא עוסקים בזה. משפחות בוחרות לקיים ארוחה באחת המסעדות המקומיות".