דייוויד איינהורן, מנהל קרן הגידור האמריקאית גרינלייט ואחד ממנהלי קרנות הגידור המוכרים והמוערכים בארה"ב, מוכר כמי שאינו חושש לחשוף ברבים הן את דעותיו והן את הצלחותיו או כישלונותיו. מדי רבעון שולח איינהורן מכתב פומבי למשקיעים, שבו הוא חושף את תשואת הקרן, את החזקותיה והפוזיציות המרכזיות שלה, וגם את דעתו הכללית על שוק המניות האמריקאי - המומחיות העיקרית שלו.
ב-20 באפריל שלח איינהורן למשקיעים את המכתב לסיכום הרבעון הראשון של 2015, ולא ניסה לטייח את העובדות. הקרן שלו השיגה תשואה שלילית של 1.7%, בשעה שמדד S&P 500 - מדד הייחוס של הקרן - רשם תשואה חיובית קלה של 0.4%. מלבד הפער של כ-2% שפתח עליו השוק, הרי שאף מנהל השקעות אינו אוהב להפסיד כסף, לא עבור עצמו ולא עבור משקיעיו.
אבל איינהורן גם מסביר בפירוט את הסיבה לפער - הוא פשוט מעדיף לשמור על זהירות, מתוך תפיסה כי שוק המניות האמריקאי יקר מדי, ולכן הגדיל במהלך הרבעון שעבר את פוזיציות השורט על חשבון פוזיציות הלונג בקרן.
במכתב למשקיעים הסביר איינהורן את תפיסתו, שלפיה השוק מספר לעצמו סיפור שורי, הגורס כי בזמן ששוק האג"ח כבר מתנהג בבועתיות, העליות במחירי המניות טרם מיצו את עצמן, ושנוסף על כך הפדרל ריזרב ימשיך לתמוך בשוק. כמו בעבר, זה עשוי להתברר כנכון, אבל איינהורן הסביר כי מאחר שמחירי המניות גבוהים בעיניו, והוא מוצא יותר מניות למכירה בחסר מאשר מניות לקנייה והחזקה, הרי שבעיניו השוק הוא בועתי, וככזה הוא אינו מתכוון להמר עליו, למרות שלדבריו, הבועה כמובן עוד עשויה להתנפח.
בועות הן עניין יחסי, ולכן קל להגדירן בעיקר בדיעבד. איינהורן מציין שנגיד הבנק המרכזי האירופי, מריו דראגי, הכריז כי בשוק האג"ח הממשלתיות אין בועה, ושאל את עצמו במכתב במידה רבה של ציניות: "איך מר דראגי חושב שבועה בשוק האג"ח הממשלתיות עשויה להיראות, ומהו הדבר שאינו ניכר כבר כעת?".
גם מהשוק איינהורן לא חסך את שבטו. הוא טוען כי העולם מעניק תשומת לב רבה מדי לכל ביטוי של כל אחד מחברי ה-FOMC (ועדת השוק הפתוח שקובעת את גובה הריבית, ע' כ'), בשעה שברור לחלוטין שהפדרל ריזרב אינו הולך להוסיף תמריצים נוספים, אלא אם התנאים הכלכליים יידרדרו באופן מהותי. במילים אחרות, קצב צמצום המדיניות המוניטרית פחות חשוב לדעתו, מה שחשוב בעיקר היא העובדה שהיא הולכת להצטמצם.
ביום פרסום המכתב של איינהורן, עמדה התשואה השנתית לפדיון של האג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב על 1.9%. מאז היא זינקה עד ל-2.3% כיום - שיא של חמישה חודשים. משמעות הקפיצה היא כמובן ירידה במחירי האג"ח הממשלתיות בארה"ב, והפסד מתחילת השנה למשקיעים באפיק זה.
הזינוק בתשואת האג"ח החל קצת לאחר היפוך המגמה שנרשמה בחודש האחרון במסחר בשער האירו-דולר - קפיצה של 6.5% מ-1.057 דולר לאירו באמצע אפריל, ל-1.126 כיום. אותה ירידה בדולר, שבין השאר הפחיתה את האטרקטיביות בהשקעה באג"ח אמריקאיות עבור משקיעים זרים, גם גררה עלייה מקבילה של כ-15% במחיר הנפט הגולמי האמריקאי, שכמובן מעלה את הסיכוי להתחזקות האינפלציה - עוד עניין שמגדיל את הסבירות לעליית ריבית, ופוגע באטרקטיביות של השקעה באג"ח ללא הצמדה למדד המחירים לצרכן.
ארה"ב היא כמובן הסמן המרכזי של העולם הכלכלי, אבל את המגמה השלילית בשוק האג"ח הוביל הפעם דווקא שוק האג"ח הגרמני. התשואה על האג"ח ל-10 שנים של ממשלת גרמניה קפצה משפל של 0.07% ב-20 באפריל, עד ל-0.68% כיום, בעקבות שיפור בכלכלת המדינה, הפיחות הארוך באירו מול הדולר, וההערכה כי עקב כך האינפלציה שם עשויה להיות גבוהה מהצפוי.
המגמה הגיעה גם לישראליות
המגמה השלילית לא פסחה גם על איגרות החוב השקליות הארוכות של ממשלת ישראל - הלהיט של שוק ההון בשנים 2012-2014, וכן ברבעון הראשון של 2015. האג"ח הממשלתית הלא צמודה לפדיון בחודש מארס 2024, איבדה כ-3.7% מאז מחיר השיא שאליו טיפסה ב-26 באפריל (כולל ירידה של יותר מ-1% היום) ונסחרת היום לפי תשואה לפדיון של 1.86%. הירידה החדה מחקה קרוב למחצית מתשואת המשקיעים באג"ח זו מתחילת השנה.
ירידה חדה עוד יותר, של כ-2%, רשמה היום האג"ח הממשלתית הלא צמודה הארוכה ביותר - לפדיון בינואר 2042 (27 שנה). אג"ח זו נסחרה היום לפי תשואה לפדיון של 3%, לאחר שאיבדה בשלושת השבועות האחרונים כ-8% מערכה. ולמרות זאת, מי שקנה אג"ח זו ב-1 בינואר עדיין מורווח כ-13% על ההשקעה בה.
רונן מטמון, מנהל השקעות ראשי של אקסלנס גמל, העריך היום כי לפי שעה לא מדובר בשינוי מגמה, אלא במימושי רווחים בלבד, מאחר שהחולשה כוללת את כל אפיקי ההשקעה השונים, ומתבטאת בירידות במחירי המניות, האג"ח הממשלתיות וכן בשער הדולר מול האירו.
"הריביות של הבנקים המרכזיים באירופה ובישראל ימשיכו להיות נמוכות עוד זמן רב, ולכן לאחר שהשוק יסיים להתנקות עשויה להיווצר מחדש הזדמנות קנייה באג"ח הממשלתיות בישראל", הדגיש מטמון.
אתמול פרסם בנק ישראל את הפרוטוקולים מהחלטת הריבית האחרונה, שבה הושארה הריבית ברמה של 0.1%. בחדר עסקאות המט"ח של אקסלנס ציינו הבוקר, כי בניגוד לפעמים הקודמות, בהחלטת הריבית האחרונה הבנק לא התייחס כלל לעתיד שער החליפין, אם כי הודגש פעם נוספת שהתחזקות נוספת של השקל יחד עם ירידה בסחר העולמי, עשויה להוות שילוב רע למשק הישראלי. לאור זאת, מעריכים באקסלנס, "בנק ישראל ינסה להימנע ככל האפשר משינויים בריבית בתקופה הקרובה, וינסה להשתמש ברכישות מט"ח ככלי עיקרי לפיחות השקל".
עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מחזיק בגישה דומה. קליין כתב היום כי באפריל רכש בנק ישראל בשוק כ-635 מיליון דולר, סכום הדומה לממוצע הרכישות החודשי מתחילת השנה, ומאז החלטת הריבית האחרונה התחזק השקל ב-0.3% בלבד מול סל המטבעות.
הוא הדגיש כי בשבוע האחרון נמשכה העלייה בציפיות לאינפלציה בישראל בכל הטווחים - להערכתו על רקע עליית מחירי הנפט, הצפי למדדים חיוביים והנתונים הריאליים החיוביים שפורסמו לאחרונה. קליין מאמין כי עליית הציפיות לאינפלציה, יחד עם היציבות שנרשמה לאחרונה בשער החליפין כנגד הסל, מקטינות מאוד את ההסתברות להורדת ריבית בישראל כבר החודש.
עליית התשואות החדה בשוקי האג"ח העולמיים (בצירוף היפוך המגמה בשוקי המטבעות) היא הסיבה המרכזית למימושי הרווחים שנרשמו בחודש האחרון בשוקי המניות בעולם. מדד דאקס של בורסת פרנקפורט, שהשלים ב-10 באפריל זינוק של 26% מתחילת השנה, איבד מאז כ-8% מערכו (כולל כ-2% היום). בבורסת טוקיו רשם מדד ניקיי 225 מימוש של כ-4.5% מאז השיא של 23 באפריל, לאחר שזינק בכ-16% מתחילת השנה.
גם בבורסה בתל אביב רשם מדד ת"א-100 בחודש האחרון ירידה של 4% (כולל כ-1% היום), אולם נותר גבוה בכ-10% מרמתו בסוף דצמבר 2014. שונה במקצת הוא מצבו שלמדד S&P 500, שרשם תשואה נמוכה של כ-2% מתחילת השנה, ולכן טרם החל בו מימוש חד, אולם הוא נבלם כבר לפחות שש פעמים בניסיונו לחצות רמה של 2,120 נקודות, ולקבוע שיא סגירה.