שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, מרים מזרחי, דחתה בסוף השבוע האחרון את טענותיהם של הנאשמים בקרטל בתחום שיווק אביזרי אינסטלציה (פיטינגים) כנגד העמדתם לדין על ידי רשות ההגבלים העסקיים ופרקליטות מיסוי וכלכלה. רשות ההגבלים העסקיים הגישה בחודש דצמבר 2000 כתב אישום כנגד 27 גורמים, בהם חברת מודגל צינורות , ח.ג.י.י וישראל מנדלסון, בטענה שהקימו קרטל על מנת למנוע יבוא אביזרים מתחרים לישראל ותיאמו מחירים ומכסות במכירת האביזרים בשוק.
הרשות טוענת כי בשנים 1994-1996 חילקו ביניהן החברות מכסות ייצור ויצרו מנגנוני מעקב וסנקציות לחריגות מהמכסה. חברה שמכרה יותר מהמוסכם שילמה קנס ואחרות שמכרו פחות מהמכסה זכו בהטבה. החברות גם תיאמו ביניהן מחירי מינימום וקבעו הסדרים המונעים יבוא ושיווק מוצרים המתחרים במודגל.
בעקבות הגשת כתב האישום טענו הנאשמים בבית המשפט טענות מקדמיות כנגד סמכותה של רשות ההגבלים להגיש כנגדם את כתב האישום. הנאשמים טענו כי המחלקה המשפטית ברשות ההגבלים העסקיים אינה מוסמכת להגיש כתבי אישום בעבירות של הגבלים עסקיים וזאת משום שעל פי חוק סדר הדין הפלילי ועקרון הפרדת הרשויות חייב היה להגיש את התביעה גוף אחר מתוך המדינה.
בהקשר זה טענו הנאשמים כי הפסלות נובעת מכך שהממונה על ההגבלים כפוף, כביכול, למשרד התמ"ס, אשר לפי טענתם העניק להם בשעתו הבטחה שלטונית למניעת יבוא לישראל של אביזרי אינסטלציה מתחרים. לפיכך טענו הנאשמים כי החלטת הרשות להעמידם לדין נגועה ופסולה.
בית המשפט דחה את טענות הנאשמים וקבע כי אין כל פסול בהעמדה לדין וכי כל הרשויות הנוגעות בדבר פעלו באופן ענייני, וכי "אין כל מקום להערכה שפעולת הרשות היתה נגועה בשיקולים זרים או במניעים פסולים". בית המשפט אף דחה את הטענה כי הממונה כפוף למשרד התמ"ס וקבע כי לרשות ההגבלים העסקיים הובטחה בחוק מידת עצמאות המבטיחה שיקול דעת אוביקטיווי שאינו כפוף לתכתיב משרד התמ"ס וכי דווקא העמדת הנאשמים לדין מוכיחה זאת: אם היה המשרד "מעורב" בקרטל, כי אז היה לו עניין להימנע מהגשת כתב אישום שבירורו יביא לחשיפת ה"מעורבות". לראיה - הרשות להגבלים הגישה בכל זאת את כתב האישום. בית המשפט דן גם בטענה בדבר אי חוקיות הנובעת מכך שהמחלקה המשפטית ברשות ההגבלים פועלת תחת אותה רשות בה קיימת גם מחלקת חקירות - וקבע כי אין כל פסול בכך שכן אין הדין מחייב הפרדה מוסדית מוחלטת.