פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בדיקה: ממה לעזאזל מתפרנסים יושבי בתי הקפה בתל אביב?

      בתי הקפה בתל אביב מלאים באנשים במשך כל שעות היום. יצאנו לבדוק את התשובה לשאלה המסקרנת: "אין להם עבודה?". המציאות, כנראה, שונה מהסטריאוטיפ

      בדיקה: ממה לעזאזל מתפרנסים יושבי בתי הקפה בתל אביב?
      צילום: ניב אהרונסון עריכה: מיה בן ניסן

      שיעור האבטלה בישראל אמנם נמוך במיוחד – 5.1% – אבל נדמה שהתל אביביים לא מחבבים את הקונספט הקרוי "עבודה". בשעות שבהן רובנו ספונים במשרד, ויכולים רק לפנטז על בריחה לחוף הים – יושבי בתי הקפה בתל אביב חיים את החיים הטובים, או לכל הפחות מעמידים פני נהנים. החלטנו לצאת אל השטח, ולספק – אחת ולתמיד – תשובה ברורה לשאלה שמטרידה רבים: "מיהם יושבי בתי קפה ולמה לעזאזל הם לא עובדים?" את סיור בתי קפה שהחל בצפון העיר ונגמר בדרומה, ניתן לסכם במשפט אחד: זה לא מה שאתם חושבים.

      הצפון הישן, 11:00: "שלא תטעו – אנחנו עובדים קשה"

      אלון ומיכאל הילה (מערכת וואלה! NEWS , הילה ויסברג)
      מיכאל דוידזון ואלון שוורץ (צילום: הילה ויסברג)

      בבית הקפה הנינוח "הורקנוס" שבצפון הישן של תל אביב, פגשנו בגיא ודני, בני 25, עצמאים בתחום אבטחת המידע, הרוקמים גם סטארט-אפ משותף. "העצמאות טובה לנו", אמרו. "אנחנו מנהלים את הזמן שלנו, ומסתכלים על העולם בראייה יזמית. הגענו לעולם הזה כדי ליצור".

      אתם מרגישים ברי מזל, על כך שבמקום להיקבר במשרד – אתם יושבים כאן בשמש ומפטפטים?

      גיא: "אני לא מאמין במזל. מי שרוצה לשבת בבית קפה, ימצא את הדרך. שלא תטעו – אנחנו עובדים מאוד קשה. זה לא חופש, זו עבודה לכל דבר".

      גם אתם תוהים לפעמים מיהם האנשים שמפוצצים את בתי הקפה בתל אביב, גם בימי חול?

      דני: "כן, זה מפתיע כל פעם מחדש. זה מעצבן כשאתה מחפש חנייה ולא מוצא, או כשאתה מחפש מקום לשבת, והכל תפוס".

      לצד גיא ודני איתרנו את מיכאל דוידזון (34) ואלון שוורץ (52), העובדים יחד בעסק לתפעול מערכות מתח נמוך הממוקם בחולון. שוורץ הוא בעל העסק ודוידזון עובד עמו. "הגענו להתקין מערכת אזעקה ללקוח", הסבירו. "הקדמנו קצת, אז ישבנו לקפה". כמי שנותנים שירות לדבריהם "מגדרה עד חדרה", הם מאבחנים שהעובדים התל אביביים מתנהלים אחרת מעובדים בכל עיר אחרת. "כאן מתחילים לעבוד מאוחר ומסיימים מאוחר. לא תראי עסק פתוח ב-08:00", הסביר שוורץ. "אז יש זמן לשבת בבתי קפה בבקרים. אלה חיים טובים. אנשים קמים בבוקר בקצב שלהם, בלי לחץ. רבים רווקים, אז לא צריך לרוץ לילדים. פנאן".

      כיכר רבין, 12:00: "לא רואה סיבה טובה לשבת במשרד"

      כרמי וענבר הילה (מערכת וואלה! NEWS , הילה ויסברג)
      כרמי ביזק וענבר הלמן-יאיר (צילום: הילה ויסברג)

      בבית הקפה לנדוור, שבכיכר רבין חלפתי על פני חבורת פנסיונרים, שאמנם לא רצו להתראיין אך נשבעו שאחר מחבריהם זכה ב-18 מיליון שקל בלוטו, ולכן יכול להרשות לעצמו לחיות חיים נטולי דאגות ("למרות שהוא עשיר, הוא לא מזמין אותנו, כל אחד מזמין לעצמו"; זוכה הלוטו: "לכי תמלאי עכשיו כרטיס. עזבי מה שאומרים לך. עושר באמת מביא אושר").

      בקצה בית הקפה איתרתי את יבגני, בן 25, שהזמין לעצמו ארוחת בוקר עשירה ונראה מרוצה מהחיים. יבגני, מהנדס ששירת בצה"ל ביחידת מודיעין מובחרת, עבד במשך שנתיים בחברה טכנולוגית שעשתה אקזיט, וכעת מפתח סטארט-אפ משלו בתחום הסייבר. הוא חבר לעוד כמה שותפים ועומד לקראת שלב גיוס המשקיעים. "אני לא פוחד שניכשל או שייגמר לי הכסף", אמר, "גם אם הסטארט-אפ ייכשל, כפי שקורה ל-80% מהחברות, יהיה בסדר. מה שבטוח, אני לא רואה סיבה טובה לחזור ולעבוד כשכיר. אני פוגש הרבה אנשים מתעשיית ההיי-טק שלא זזים מהמקום, רק כי הם לא אוהבים לזוז. מדברים על הקמת חברות, ולא עושים כלום".

      אז מה, אף פעם לא תעבוד שוב ממשרד?

      "כן מהמשרד שלי. אני צפוי להיות המנכ"ל בחברה שנקים".

      ולא בודד לך לפעמים לעבוד מהבית?

      "אני גר בתל אביב, אף פעם לא בודד כאן".

      לא רחוק מלנדוור, בבית הקפה "לילוש" שעל רחוב פרישמן, פגשתי בשתי החברות הטובות ענבר הלמן-יאיר (32) וכרמי ביזק (37), שחזרו לישראל לפני כמה חודשים משהות ממושכת בסן פרנסיסקו, שם עבדו בקונסוליה הישראלית. הלמן-יאיר עבדה כסגנית הקונסול וביזק במחלקה הקונסולארית. הלמן-יאיר נמצאת כעת בשלבי חיפוש עבודה ("זה קשה, הביקוש גדול מההיצע ומציעים שכר של מי שהשתחררה עכשיו מצה"ל"), וביזק מעוניינת לפתח את העסק שלה בתחום התקשור והייעוץ ("אנו מוקפים אנרגיות – מלאכים, יישויות ונשמות – שיכולות להעביר מסרים ולסייע לנו להתקדם בחיים"). השתיים מתגוררות מחוץ לעיר, ומודות – "כל פעם שאנחנו באות לכאן אנחנו שואלות את עצמנו 'אנשים לא עובדים כאן'?" וגם: "'איך אנשים יכולים להרשות לעצמם לאכול בחוץ כל כך הרבה, זה יקר!"

      בסן פרנסיסקו – ובניגוד לתל אביב – הן מספרות, בתי הקפה אינם מתפקעים מאנשים במשך היום. "הברים ובתי הקפה מתמלאים אחרי שעות העבודה, אז אנשים יוצאים לשתות משהו. אבל בשאר הזמן מוצאים שם בעיקר 'נשים של', שלא עובדות. חבל שאין בישראל תרבות של 'האפי האואר' בשעות הערב. זה כל כך כיף!".

      בקפה מסריק הממוקם מעבר לכביש איתרתי את השחקן יפתח קליין, ולצדו את לין ודניאלה, בנות 30, הנמצאות שתיהן בהריון מתקדם. דניאלה שליחה של משרד החוץ למוסקווה ("הגעתי לארץ ללדת; מערכת הבריאות כאן טובה יותר") ולין מובטלת. לפני כן עסקה בתחום הביטחון ועבדה מהבית. "משעמם לשבת בבית אז יושבים גם בבית הקפה", סיפרה. "בבית יש נטייה להישאר בפיג'מה כל היום ולערום כלים בכיור".

      שדרות רוטשילד, 13:00: "כשכל המשפחה מתכנסת לארוחת שישי – אני עובד"

      פולי רשף (מערכת וואלה! NEWS , הילה ויסברג)
      פולי רשף (צילום: ניב אהרונסון)

      ממרכז תל אביב הדרמנו לכיוון שדרות רוטשילד השוקקות, שם פגשנו בשחקן פולי רשף, שישב לקפה עם חבר. "בשמונה וחצי בערב אני על הבמה ב'הבימה'", אמר. "ובמשך היום אני משוטט, או נמצא בחזרות, שיכולות להתחיל גם בשש בבוקר. משחק זה מקצוע עונתי. כמו חקלאות. אין שעות קבועות, ועובדים גם בסופי שבוע".

      זה נחמד לנוח ביום ולעבוד בלילה?

      "זה לא נחמד בערבי שישי, כשכל המשפחה מתכנסת יחד ואני חייבת לצאת להצגה".

      היית מתחלף עם עובדי 9 עד 6?

      "לא, אני אוהב את החיים שלי כמו שהם".

      ימית אדלר ודיאנה פלק (מערכת וואלה! NEWS , הילה ויסברג)
      ימית אדלר ודיאנה פלק (צילום: ניב אהרונסון )

      לא רחוק מרשף ישבו על ספסל החברות ימית אדלר ודיאנה פלק. שתיהן יועצות גמילה מעישון ונמצאות בחופשת לידה. לצדן נמנמו בעגלה העוללות בנות הארבעה החודשים עלמה ואמילי. "אנחנו נהנות מהזמן שיש לנו יחד", אמרו, "מה גם שחופשת לידה היא לא בדיוק חופשה".

      על מה אתן חושבות כשאתן רואות את כל יושבי בתי הקפה בתל אביב?

      אדלר: "מה, אנשים לא עובדי במדינה הזו?"

      פלק: "ילדים של עשירים".

      ארז אמיר (28), מירי טרסו ויסמין שטרית (30) (מערכת וואלה! NEWS , הילה ויסברג)
      ארז אמיר מירי טרסו ויסמין שטרית (צילום: ניב אהרונסון)

      את שלוש הקולגות ממלון הבוטיק דיאגילב ארז אמיר (28), מירי טרסו ויסמין שטרית (30) תפסנו יושבים סביב שולחן עץ בדרום השדרה, ומנשנשים סושי לארוחת צהריים. "תראי, חלק האנשים שיושבים בבתי הקפה בתל אביב עובדים בלילות", הסביר אמיר. "גם היו לי תקופות בחיים שעבדתי כברמן. קמתי ב-11:00-12:00 והמשכתי עם חברים לארוחת בוקר באחת המסעדות פה ברוטשילד".

      אלה חיים טובים?

      "לתקופה מוגבלת, לא לטווח הארוך".

      תיירים ברלינאים, מיכאל בורינסקי (מערכת וואלה! NEWS , הילה ויסברג)
      מיכאל בורינסקי ומרטין יעקב (צילום: ניב אהרונסון)

      לקראת סיום הסיבוב בשדרה, החלטנו לשאול תיירים מזדמנים כיצד הם תופשים את תרבות בתי הקפה התל אביבית, ואם זו קיימת גם במדינות מהן באו. "גם בברלין רואים אנשים יושבים בבתי קפה במשך היום", אמרו הסטודנטים הגרמניים מיכאל בורינסקי (26) מרטין יעקב (27), שהגיעו לכאן כתיירים. "אנשים עוסקים בעיצוב, תכנות, כתיבה. הטכנולוגיה מאפשרת לעבוד בכל זמן ומכל מקום".

      בניגוד לברלין הבוהמיינית, בלונדון הסצנה מעט שונה. "אנשים לחוצים יותר. את תראי אותם בסטארבאקס, אבל הם בדרך כלל יישבו לזמן קצר, וימשיכו לדרכם", הסביר עורך הדין הלונדוני והתייר גארי מילר, שהתהדר בלבוש קיצי בצבע בז', וכובע תואם. "זה קשור גם במזג אוויר, שאינו טוב כמו שלכם. בתל אביב אנשים מתקשרים יותר האחד עם השני, מאשר בלונדון. תל אביב עיר פתוחה ולונדון סגורה יחסית".

      אז האנשים שיושבים סביבנו בבתי הקפה עובדים או 'מעבירים זמן' להערכתך?

      "לא תמיד קיימת אבחנה ברורה בין השניים".

      "תל אביב היא המרכז של הפרילנסרים"

      כמחצית מיושבי בתי הקפה עמם שוחחנו עבור תחקיר זה היו עצמאים – עובדה לא מפתיעה במיוחד, בהתחשב באופיים של העובדים התל אביביים. "תל אביב היא המרכז של הפרילנסרים", אומר מוטי שפירא, מנכ"ל לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל (להב). על-פי להב בישראל כ-250 אלף פרילנסרים – אנשים המעסיקים אך ורק את עצמם; כ-7% מכלל עובדי המשק. בתל אביב, אומר שפירא, ניכר שיעור גבוה של פרילנסרים העוסקים בתחומי הטכנולוגיה, תוכן, אמנות ומדיה – ואלה נוטים אכן לעבוד מהבית ומבתי קפה. סך הכל, בישראל כמעט כחצי מיליון עצמאים.

      שיעור הפרילנסרים בישראל יציב בשנים האחרונות, אך צפוי לגדול אם מגמות החלות במדינות OECD יגיעו גם לכאן. בבריטניה, למשל, זינק שיעור הפרילנסרים בשנים האחרונות מ-11% מכלל העובדים ל-15%, בגלל התחזקותה של תעשיית השירותים האלקטרונית. בארה"ב, כך לפי כמה תחזיות, שיעור הפרילנסרים יגיע ל-40% מכלל העובדים בעשור הקרוב. "תחשבי על גט-טקסי", אומר שפירא. "בעתיד נזמין גם שירותים משפטיים ורפואיים און-ליין, לא רק מוניות".

      המגמות האלו חיוביות או שליליות?

      "תלוי בעיני מי. הגישה הסוציאלית תטען שפרילנסרים חשופים לניצול, כי הם חסרי כל הגנה, וחוקי העבודה לא חלים עליהם. אחרים יאמרו שהמגמה חיובית, שכן הפרילנסר גמיש יותר, מה שמאפשר לו לשלב עבודה עם משפחה ולמקסם את כישוריו כשהוא עובד מול כמה לקוחות ומכל מקום. אבל כדי שתעסוקה מסוג זה תצליח, ממשלות חייבות לבנות מערך הגנה סוציאלי לפרינלסרים, כך שיוכלו להתמודד טוב יותר גם עם תקופות של שפל בעסקים. בישראל מדברים כיום על 'דמי אבטלה לעצמאים' – קונספט שקיים באופן זה או אחר במדינות כמו קנדה, ארה"ב ואירלנד".

      לבד מהפרילנסרים והעצמאים, גם שכירים עובדים כיום באופן גמיש בהרבה בעבר, בעיקר משום שהטכנולוגיה מאפשרת זאת. כך למשל, במחקר שערכה נטע – המרכז לפיתוח קריירה ב-2013, בקרב 500 עובדים (רובם עובדי מקצועות חופשיים), נמצא שכ-40% מהעובדים נהנים מהעסקה גמישה. המשמעות: עובדים אלה נמדדים על-פי יעדים ותפוקות, ולא על-פי שעות, ולכן יכולים לעבוד גם מחוץ למשרד. כן כן, גם מבתי קפה. אבל לעבודה בשעות גמישות חיסרון ברור: לעתים קרובות, היא אף פעם לא נגמרת.

      ועוד לא דיברנו על הסטארט-אפיסטים. על-פי נתוני עיריית תל אביב, כחמישית מהסטארט-אפים הישראליים ממוקמים בעיר. אבל נדמה שבניגוד לסיליקון ואלי, בתל אביב סטארט-אפים נוטים לצמוח בבתי קפה ובדירות שכורות, מעופשות מעט – ולא בגראז'.

      ולסיום: מתברר שהבחירה של תל אביבים רבים לעבוד מבתי קפה אינה מקרית. מחקר שפורסם ב-Journal of Consumer Research ב-2012, מצא שסביבת עבודה מעט רועשת, יכולה דווקא לעודד חשיבה יצירתית. "במקום לקבור את עצמכם בחדר שקט", כתבו החוקרים, "העדיפו סביבה מעט רועשת, כמו זו של בתי הקפה. היא עשויה לעודד את המוח לחשוב באופן יותר אבסטרקטי, מה שמוליד רעיונות יצירתיים".